אחותי – למען נשים בישראל
 | |
| בית אחותי, גלריה ומרכז פעילות ציבורי, שכונת נווה שאנן, תל אביב | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו |
| מייסדים |
שולה קשת, הנרייט דהאן כלב, ויקי שירן |
| תקופת הפעילות |
2000–הווה (כ־24 שנים) |
|
www | |
  | |
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פמיניזם | ||
אחותי – למען נשים בישראל היא תנועה חברתית פמיניסטית המושתתת על עקרונות הפמיניזם המזרחי. התנועה פועלת לקידום נושאים של צדק כלכלי, חברתי ותרבותי ולהעצמת הסולידריות עם נשים ממעמד כלכלי-חברתי נמוך בשיח הציבורי בישראל.
כנשיאת "אחותי" כיהנה השחקנית רונית אלקבץ[1]. מנכ"לית הארגון היא שולה קשת. יו"ר הוועד המנהל היא אושרי חיון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת "אחותי" נוסדה בשנת 2000 על ידי פעילות חברתיות ופמיניסטיות, בהן הנרייט דהאן כלב, ויקי שירן, זמירה פורן-ציון, נטע עמר ושולה קשת שמכהנת כמנכ"לית העמותה[2]. התנועה הוקמה לאור עקרונות הפמיניזם המזרחי, מתוך השקפה כי ארגונים פמיניסטיים בישראל נוסדו והונהגו על ידי נשים אשכנזיות, רובן אקדמאיות ממרכז הארץ, ופעלו לקידום צרכים ואינטרסים האופייניים להן. תנועת "אחותי" טוענת כי הגם שמאבקים אלו חשובים, הם דחקו לשולי התודעה הציבורית את קיומו של ציבור נשים רחב שעסוק בהישרדות כלכלית ובקיום יומיומי, ולא בתפיסת עמדות בכירות במשק ובכלכלה.
בשנת 2003 הייתה "אחותי" שותפה למאבקן של ויקי כנפו והאמהות החד-הוריות נגד קיצוץ הקצבאות[3].
בשנת 2006 יזמה התנועה את פרויקט "נשים יוצרות כלכלה פמיניסטית" לסיוע לנשים מהפרפריה להקמת עסקים, שעיקרם מבוסס על מלאכת יד[4]. בין השאר סייע ליוצאות אתיופיה בהקמת מיזם אופנה המבוסס על רקמת יד מסורתית בשיתוף בית האופנה "קום איל פו"[5]. בהמשך הוקמה חנות סחר הוגן, שרוב רווחיה מועברים ישירות ליזמיות המשתתפות בפרויקט[6].
בדצמבר 2007 יצא לאור ביוזמת התנועה הספר "לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית", בעריכת ד"ר שלומית אהרוני ליר בהוצאת בבל. הספר, העוסק בפמיניזם המזרחי, הוא אסופה של מאמרים, מחקרים, נאומים, סיפורים אישיים, פרוזה ושירה, ועוסק בסוגיות של מעמד, זהות, זיכרון ואלטרנטיבה, מתוך פרספקטיבה פמיניסטית מזרחית. הספר מביא מפרי עטן של פעילות פמיניסטיות, אקדמאיות, הוגות, משוררות ויוצרות[7].
בשנת 2008 ליוותה "אחותי" את מאבקם של קבוצת ההורים מעמנואל נגד ההפרדה בבית הספר ביישוב. "אחותי" ביחד עם מרכז תמורה הגישו תביעת נזיקין פרטית בשם כמה מההורים בגין חוק איסור אפליה בשירותים ציבורים, במקביל לעתירה לבג"ץ שהגישה עמותת "נוער כהלכה" בראשות יואב ללום. כמו כן, הפגינו נשות הארגון מול משרד החינוך בדרישה שימנע את ההפרדה בין התלמידות[8].
בשנת 2011 החל בית אחותי לארגן אירועי "לילה שחור", אירוע אלטרנטיבי לאירועי "לילה לבן" של עיריית תל אביב, לציון ההכרזה על מרכז העיר כעיר לבנה בגלל סגנון בניית הבאוהאוס המאפיין אותו, במחאה על כך שהאירוע מתמקד באזורים מסוימים בעיר ומזניח את רובה[9]. ב-2015 הזעם בקרב מארגני הלילה השחור גבר, לאחר שהעירייה החליטה למתג את האירועים בכותרת "לילה לבן אירופה"[10].
בשנת 2012 יצא לאור ביוזמת התנועה הספר "מא' עד ת' מילון שלום של נשים בישראל" שהוא סיכום של פרויקט כתיבה מקיף בן שלוש שנים של 60 נשים. באותה שנה הארגון היה בין יוזמי להקמת קואליציית "שותפות", שותפות של ארגוני נשים שחברו יחדיו כדי לקדם שוויון וצדק לנשים בכל תחומי החיים, תוך שימת דגש לפעילות לובי וסינגור. בין הארגונים השותפים: אחותי, איתך - משפטניות למען צדק חברתי, רוח נשית, מרכז אדוה, שדולת הנשים, ערוס אלבחר, העמותה להעצמה כלכלית לנשים וקול האשה.
בשנת 2013 יצא לאור ביוזמת התנועה הספר "שוברות קירות- אמניות מזרחיות עכשוויות בישראל" ספר ייחודי המתבונן בשדה האמנות הישראלית הרוחש מנקודת מבט המצליבה אתניות ומגדר. בספר מוצגות עבודות של 46 אמניות ואליהם נלווים ארבעה מאמרים מאת מיטב חוקרות האמנות בישראל פרופ' חביבה פדיה, ד"ר נועה חזן, ד"ר טל דקל וד"ר קציעה עלון[11]. באותה שנה החלה התנועה גם לתמוך ולסייע בארגון פסטיבל לבי במזרח, פסטיבל תרבות, הנערך מדי שנה בתל אביב-יפו וכולל מופעי מוזיקה, סרטים, דיונים והצגות. מטרת הפסטיבל היא לתת במה לתרבות המזרחית בישראל[12].
בשנת 2014 הקימה תנועת אחותי את "המדרסה (מכללה) הפמיניסטית המזרחית" בשיתוף עם בית משלנו והפורום הפמיניסטי במכללה האקדמית ספי.
בית אחותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית התנועה בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב שואף להיות מרכז תרבות וחברה פמיניסטי. במקום מרכז מידע וייעוץ רב תחומי והפעילות בו כוללת גם תערוכות, הרצאות, סדנאות, וקורסים לקהל מהשכונה ומחוצה לה. כמו כן נמצאת במקום גלריה, שהאמנים הפועלים בתחומה רואים בעבודתם כלי לשינוי חברתי[13].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אחותי – למען נשים בישראל- תנועת אחותי, באתר "רוח טובה"
- אחותי - למען נשים בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
אחותי - למען נשים בישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורלי נוי, מזרחיות אוניברסלית ומחויבות חברתית אדירה: פרידה מרונית אלקבץ, באתר שיחה מקומית, 19 באפריל 2016
- ^ מיטל סטרול, ריאיון עם המועמדות – שולה קשת, מכי חכם נאמן ואיריס רחמימוב, ברשימת "אנחנו העיר" לעיריית תל אביב-יפו | ראיינה: מיטל סטרול, באתר פוליטיקלי קוראת, 29 באוקטובר 2018
- ^ שרה ליבוביץ-דר, עזרת נשים, באתר הארץ, 29 ביולי 2003
רותי סיני, השרים רבו איך לטפל בחד-הוריות; המאהל גדל, באתר הארץ, 23 ביולי 2003 - ^ צפי סער, אחיות למשק, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2006
- ^ אורלי פופר, נשים רוקמות עסק ומבשלות פרנסה, באתר ynet, 4 באפריל 2007
עדיה פיטרמן, איך סייע בית האופנה קום איל פו לקבוצת נשים אתיופיות בלי לתרום כסף, באתר TheMarker, 8 ביולי 2010 - ^ יותם פלדמן, ב"חנות סחר הוגן" אפשר לשמוע את סיפור מסעו של המוצר שקונים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009
- ^ ערב לכבוד הספר "לאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחית", באתר "העוקץ", 28 בדצמבר 2007
- ^ מאבק נגד גזענות במערכת החינוך העצמאית בבית יעקב שבעמנואל, הפגנה נגד בית הספר החרדי "בית יעקב"
- ^ ערן אזרן, צפו בהכנות מנהיגי המחאה ל"לילה השחור" בת"א; האם זה יסתיים במעצר?, באתר TheMarker, 27 ביוני 2012
עפרה אידלמן, פעילי המחאה החברתית יציינו הערב את ה"לילה השחור", באתר הארץ, 28 ביוני 2012 - ^ הלילה השחור אומר לעיר הלבנה: אנחנו כאן - העוקץ, באתר "העוקץ", 25 ביוני 2015
- ^
ורד לי, לא שחורה, לא שקופה, לא פרֶחה ולא כלה תימנייה, באתר הארץ, 1 בינואר 2014
- ^ אורלי נוי, פסטיבל "ליבי במזרח" - חגיגה של תרבות מזרחית מגוונת, עדכנית וריבונית, באתר "שיחה מקומית", 9 ביוני 2015
- ^ ורד לי, "הנשים של דרום תל אביב": תערוכה חדשה מציגה את האקטיביסטיות של דרום העיר, באתר הארץ, 4 במאי 2017
