אחים לנשק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרזת הסדרה

אחים לנשקאנגלית: Band of Brothers) היא מיני סדרה אמריקאית משנת 2001, זוכת פרס גלובוס הזהב, אשר עוסקת בפלוגה ה', רגימנט 506, הדיוויזיה המוטסת ה-101 (המכונה Easy Company) במלחמת העולם השנייה. הסדרה פותחת באימוני הפלוגה בארצות הברית דרך ההכנות בבריטניה לפלישה לאירופה, הקרבות בחזיתות אירופה השונות עד סיום המלחמה. הסדרה מבוססת על ספרו של ההיסטוריון סטפן אמברוז, ובמרכזה דמותו של ריצ'רד וינטרס, והיא הופקה על ידי סטיבן ספילברג וטום הנקס. לכל פרק במאי שונה.

במיני סדרה זו 10 פרקים. בתחילת כל פרק מספרים אנשים ששירתו ביחידה על מה שעבר עליהם, מאחר שהסדרה מבוססת על אירועים אמיתיים. ההשראה לסדרה באה לספילברג והנקס בעקבות סרטם "להציל את טוראי ראיין".

במהלך המלחמה החיילים מוצאים עצמם בקרבות קשים כגון הפלישה לנורמנדי, קרב ארנהם בהולנד, הקרב על הבליטה ועוד.

הפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק 1 - קוראהי (Currahee)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הראשון עוסק בכוננות של צבא בעלות הברית לפלישה לנורמנדי. פלוגה איזי היא אחת הפלוגות שאמורות, כחלק מהפלישה המתוכננת, לצנוח אל מעבר לקווי האויב בצרפת. הפרק עוסק באימוניה של הפלוגה בבסיס טוקואה (Toccoa) שבארצות הברית, שבמסגרתם רצים חיילי הפלוגה שוב ושוב לפסגת ההר קוראהי (Currahee) הנמצא בתוך המחנה. בשלב מאוחר יותר נשלחת הדיוויזיה כולה אל מעבר לים, והאימונים נמשכים בבריטניה. האלמנט המרכזי בפרק הוא המתח בין הפלוגה כולה לבין מפקד הפלוגה, סובל. סובל שנדמה כי הוא קשוח מאד באימונים אך חלש בשדה הקרב זוכה לכך שסמלי המחלקות מבקשים שלא לשרת תחת פיקודו. היות שהפלישה קרבה, לא נותר לאל"מ סינק, מפקד גדוד 506 אלא להעביר את סובל לתפקיד אחר, בתואנה שהוא יותר מתאים כמפקד פלוגת הכשרה. סגן תומאס מיהאן מחליף אותו בפיקוד על הפלוגה. סובל, כמובן, לא קנה את התירוץ של סינק. הוא ידע שזה בעיקר בגלל שהוא העמיד למשפט את וינטרס, הקצין האהוד ביותר בפלוגה (לימים-מפקדה), והוא מעולם לא סלח לו, והוא גם סירב להחזיר לו הצדעה כאשר וינטרס הצדיע לו (גם בהמשך הסדרה הוא יסרב להצדיע לו). הפרק מסתיים בהמראתם של המטוסים לקראת הצניחה בצרפת.

פרק 2 - יום הרה גורל (Day of Days)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השני עוסק ביום הפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944 (D Day). הפרק פותח בצניחת הפלוגה (יחד עם כל הדיוויזיה המוטסת ה-101), בלילה שבין 5 ל-6 ביוני. יחד עם חלק מאנשי הפלוגה. הצניחה התקיימה תחת אש נ"מ כבדה, ורבים מהטייסים לא הצליחו להגיע לאזור הצניחה המיועד והצניחו את חיילי הדיוויזיות המוטסות ה-101 וה-82 רחוק מפלוגתם או ממטרתם; עבר זמן בטרם הצליחו חיילי הפלוגה להתאחד. כל הפרק מרחפת העננה של היעלמו של סרן מיהן המ"פ שגם מטוסו התרסק, וינטרס שהיה הסמ"פ מחליפו. חציו השני של הפרק עוסק בהתקפה מוצלחת של חיילי הפלוגה על מוצב גרמני ובו תותחים שירו על חוף יוטה וסיכנו את חיילי הדיוויזיה ה-4. התקפה זו הייתה כה מוצלחת, עד שהיא נלמדת עד היום בווסט פוינט כדוגמה איך להתקיף עמדת אויב נייחת. דמותו של וינטרס כמפקד הפלוגה הולכת ומתגבשת, והוא קונה את אמונם של חיילי הפלוגה.

פרק 3 - קרנטן (Carentan)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק השלישי מתחיל 3 ימים לאחר הצניחה, כאשר פלוגת איזי מקבלת את המשימה להשתתף בכיבוש העיר קרנטן, עיירה חיונית לאיחוד בין ראשי הגשר השונים, מטרה חיונית להצלחת הפלישה לנורמנדי. כיבושה הוטל על חטיבה 506 של הדיוויזיה המוטסת ה-101. הפרק פותח בכמה מחיילי הפלוגה שלחמו עם גדוד אחר, המוצאים את יחידתם. הפלוגה כובשת את העיר, ונערכת לבלימת מתקפת הנגד הגרמנית ברמה בפאתי קרנטן. חלק מהפרק מתמקד בדמותו של אלברט בליית', חייל צעיר הסובל מהלם קרב קשה תוך כדי הקרבות המרים. דרך דמותו עולים הקושי, האימה ופחד המוות של החיילים הקרביים; הניגוד הוא בדמותו של סגן ספירס (שיהיה מ"פ איזי בהמשך) הטוען כי הוא איבד כל תקווה להישאר בחיים, ולכן הוא חייל יעיל כל כך. לאחר שידור הפרק משפחתו של בליית' עתרה לחברת ההפקה וביקשה לתקן את הפרטים שנמסרו בפרק. בליית' לא מת כתוצאה מפגיעה בצווארו ב 1948 כמו שנכתב בסוף הפרק, הוא נפגע בכתף והחלים מפצעיו ולמעשה המשיך לנהל קריירה צבאית מוצלחת עוד שנים רבות. הוא לחם בקוריאה והשלים יותר מ 600 צניחות מבצעיות עד מותו ב 1968 כשהוא כבר בדרגת רב-סמל.

פרק 4 - ממלאי מקום (Replacements)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק הרביעי עוסק במבצע מרקט גארדן (Market Garden). הפרק מתחיל כשחיילי הפלוגה נמצאים באנגליה לשם מנוחה וחזרה לכושר. במשך זמן רב מתכננים לדיוויזייה ה-101 את כניסתה לקרב ובסופו של דבר המבצעים מתוכננים ומבוטלים עד מבצע Market Garden. החיילים צונחים בהולנד סמוך לעיר איינדהובן במטרה לכבוש את העיר ולנקות מכוחות גרמנים את הכביש המוגבה שנודע בכינוי "כביש הגיהנום", כדי לאפשר לשריון הבריטי לנוע לכיוון נהר הריין ולחצות אותו. הפלוגה אינה מזהה גרמנים באיינדהובן ומתחילה לנוע מערבה לכיוון העיירה נונן כדי לכבוש אותה יחד עם השריון. כשהחיילים הגיעו לעיירה הם הותקפו קשות על ידי מארב גרמני ונאלצו לסגת במהירות כאשר בדרך נותר בול רדנלמן (גיבור הפרק) בתוך העיירה הכבושה. הוא מצליח להתחבא תוך כדי הריגת חייל גרמני ושורד בבית חווה לצד איש ואשתו, עד להגעת החילוץ. לאחר מכן נודע להם שהמבצע נכשל והם יצטרכו למצוא דרך אחרת להיכנס לגרמניה הנאצית. בפרק זה גם מראים את היחסים המתוחים שבין החיילים הוותיקים בפלוגה לבין המחליפים שהגיעו זה עתה מבסיסי האימונים ועדיין לא ראו קרב. הלוחמים הוותיקים מסבירים, שמאחר והם ראו המון חברים נופלים בקרב, הם העדיפו לא ליצור חברויות נוספות כדי להימנע מהקושי של לראות חברים נוספים נופלים בקרב. לפי גרסת הערות הבמאי, עד היום בפגישות מחזור של פלוגת איזי, אלה שצנחו ביחד בנורמנדי יושבים בשולחן נפרד מהמחליפים שבאו לאחר מכן.

פרק 5 - צומת דרכים (Crossroads)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק החמישי עוסק במבצע "פגסוס" - מבצע לחילוץ חיילים בריטים שנותרו מאחור באזור הנשלט על ידי הגרמנים. לאחר הכישלון במבצע "גן שוק", מבצע שהוטל על המוטסת ה-101. בתחילת הפרק מוחלף המפקד של איזי, ריצ'רד וינטרס, שהופך להיות סמג"ד על ידי מוס היילינגר. מוס מפקד על מבצע "פגסוס" שעובר בהצלחה, אך כמה ימים לאחר מכן נורה בטעות על ידי שומר ואיזי מקבלים מפקד נוסף בשם נורמן דייק. תוך כדי מתואר הקרב האחרון של וינטרס, קרב שבמהלכו נהרגו ונשבו 2 פלוגות של ואפן אס אס, בעוד שלוינטרס נהרג חייל אחד בלבד. בסוף הפרק מתוארת ההגעה של ה-101 לבסטון שבלב יערות הארדנים, כאשר הם נכנסים למערכת הקרב על הבליטה, האופנסיבה הרצינית האחרונה של הגרמנים בחזית המערבית.

פרק 6 - בסטון (Bastogne)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשך הקרב הגדול של איזי מתואר מנקודת המבט של החובש הקרבי של איזי, יוג'ין "דוק" רו. על הפלוגה מוטלת המשימה להגן על העיירה וצומת הדרכים החשובה בסטון. כל הדיוויזיה ה-101 הייתה מכותרת סביב בסטון. השילוב הזה של קור, סטאטיות ופגיעות מוריד את המורל בפלוגה, אך למרות הכול היא מחזיקה מעמד. החובש יוג'ין עושה ככל יכולתו לסייע לחבריו ולשמור על חייהם. הוא מגיע כמה פעמים לעיירה עצמה, ופוגש אחות צעירה המסייעת לטפל בפצועים הרבים המגיעים לעיר. הזוג מתחיל לפתח קשרי ידידות ואהבה. בסוף הפרק, העיר נחרבת עד היסוד בהפצצות, ודוק נחרד לגלות שככל הנראה-גם האחות בין הנספים.

פרק 7 - נקודת השבירה (The Breaking Point)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק מתואר מנקודת מבטו של רב הסמל הפלוגתי ליפטון. על הפלוגה מוטלת משימה חדשה, לכבוש את העיר פוי. חיילי הפלוגה מטהרים את היערות שמסביב לעיירה ומתחפרים בהם; הגרמנים מפגיזים את היער והפלוגה סופגת אבדות, הרוגים ופצועים, דבר שמביא את חייליה קרוב לנקודת השבירה. קושי נוסף הוא בכך שסגל הקצינים גרוע ולחיילים אין כל אמון בהם, ובמיוחד המ"פ דייק. מי שמעודד את האנשים ומונע את התפוררות הפלוגה הוא רב הסמל הפלוגתי, ליפטון. עם תחילת ההתקפה על העיירה עצמה מאבד מפקד הפלוגה דייק את עשתונותיו וההתקפה נעצרת, תחת אש כבדה ותוך חשש שהפלוגה תושמד. מפקד הגדוד וינטרס שולח את ספירס, מ"מ פלוגה בגדוד של פלוגת איזי שהיה לאגדה עוד מתחילת הפלישה לנורמנדי, לקחת פיקוד. הוא אכן הוא לוקח שליטה והפלוגה מצליחה במשימה. עם סיום הפרק מבשר ספירס - שהתמנה באופן קבוע למפקד פלוגת איזי - לליפטון, שכהערכה ליכולת הפיקוד שלו הוא יתמנה לקצין ומסביר לו מדוע הוא אינו מפריך את השמועות על כך שהרג שבויים גרמנים בתחילת הפלישה לנורמנדי.

פרק 8 - הפטרול האחרון (The Last Patrol)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה מסופר מנקודת מבטו של דייויד ובסטר, שנפצע בקרבות בהולנד וחוזר בפרק זה ליחידתו. הוא נתקל ביחס קריר מצד חבריו, אלה שספגו אש תופת בבסטון ושמיטב חבריהם נהרגו או נפצעו. במקביל מצורף לפלוגה קצין צעיר שרק הגיע מארצות הברית. פלוגת איזי חונה עם הגדוד בעיר הגנאו, כאשר מעבר לנהר החוצה את העיר ניצבים הגרמנים. הגדוד מקבל משימה: לשלוח סיור שיחצה את הנהר ויחטוף כמה שבויים גרמניים. ובסטר והקצין הצעיר משובצים לסיור ומצליחים לחסוך לכמה מחבריהם העייפים את היציאה לסיור. הסיור מצליח ושני שבויים מובאים למטה החטיבה, אך אחד הלוחמים, ג'קסון, נהרג, אם כי לא מירי גרמני אלא מרימון שהוא עצמו השליך. עקב "הצלחת" הסיור, ובשל דלות המידע שהשבויים נתנו, מטה החטיבה מורה לפלוגה להוציא סיור נוסף למחרת. המג"ד וינטרס החליט להתעלם מההוראה ואומר לאנשיו לדווח על ביצוע הסיור אך ללא התקלות בשבויים חיים. זה היה הקרב האחרון של הפלוגה לפני שהוצאה מהקו.

פרק 9 - מדוע אנו נלחמים (Why We Fight)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפלוגה חוצה את הגבול לגרמניה. המלחמה כבר לקראת סיום, הצבא הגרמני הולך ונכנע ותנאי החיים של החיילים משתפרים מאד. הם חשים מאוד בנוח עם האזרחים הגרמניים, עדיין לא נתקלים בנאצים או בפשעים שעשו, ומטרת המלחמה נראית מעורפלת מתמיד. המצב משתנה מיסודו כאשר הם מגלים מחנה ריכוז שהיה סמוך לעיירה בוכלו (אחד ממחנות קאופרינג), הם נחשפים לזוועות שחוללו הנאצים, ומאשימים את תושבי העיירה ואת הגרמנים בכלל שידעו על הכול והיו חלק מהמעשה. החיילים מנסים לסייע לניצולים אך נדרשים להחזיר אותם לצריפים, עד שיגיע סיוע רפואי מתאים. תושבי העיר הגרמנים שאומרים כי לא ידעו דבר על קיום המחנה, מובלים אל מחנה הריכוז ועוסקים בפינוי ושריפת הגופות. הפלוגה עוברת לתאלם ולאחר חודש, הם מתבשרים על מותו של היטלר. עתה הפלוגה פונה לברגהוף מעון ההרים המפואר של היטלר.

פרק 10 - נקודות (Points)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלוגת איזי משתתפת בכיבוש מעונו של היטלר, קן הנשרים, ושם מתבשרת על סיומה של המלחמה באירופה. הפלוגה ממשיכה הלאה לאוסטריה לשמש כחיל מצב. החיילים מתחילים להשתחרר על סמך שיטת ניקוד - חייל שהשתתף ביותר מבצעים ושירת יותר זמן מקבל יותר נקודות וזכאי לשחרור מוקדם יותר. קיים סיכוי שהדיוויזיה תישלח לאוקיינוס השקט כדי להשתתף במלחמה נגד היפנים, שעודה נמשכת; וינטרס מנסה להתנדב באופן אישי, אך בקשתו נדחית. הפלוגה סובלת משיעמום, שמוביל לכמה אסונות, ואנשיה מנסים למצוא תעסוקה, לא תמיד מותרת. ג'ו ליבגוט (החייל היהודי), מתחיל לצוד נאצים על דעת עצמו, כנקמה בשם העם היהודי. הפרק מסתיים כאשר אנשי איזי מקבלים את ההודעה על סיומה של המלחמה במזרח הרחוק; קטע הסיום סוקר את המשך דרכם של החיילים לאחר המלחמה.

שחקנים (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני-סדרה דומה - "הפסיפיק" - הופקה גם היא על ידי ספילברג והנקס ב-2010, ומתמקדת בקרבות הקשים והישרדותם של כוחות הנחתים נגד היפנים באיי האוקיינוס השקט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]