אחימעץ בן צדוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק היה דמות מקראית, כהן גדול במקדש שלמה, בן צדוק הכהן מזרע אלעזר בן אהרן הכהן.

יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695

אחימעץ מוזכר במקרא בספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז כאשר שימש כמרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם יונתן בן אביתר. שם התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום‏[1].

בפרק י"ח פסוק כ"ז מכנהו דוד "איש טוב".

לדברי חז"ל בסדר עולם זוטא ויוסף בן מתתיהו שימש אחימעץ כהן גדול אחר אביו צדוק בימי רחבעם מלך יהודה. וכן שמשו צאצאיו בכהונה גדולה בזה אחר זה כמפורט בספר דברי הימים א', פרק ה'.

חיבור ספר שמואל ואחימעץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת חז"ל מחבר הספר הוא שמואל. לשיטתו של משה צבי סגל היה זה יהושפט בן אחילוד. אוגוסט קלוסטרמן טוען כי היה זה אחימעץ בן צדוק שכתב את ספר שמואל.‏[2] כל הדעות מסתמכות על העובדה כי המחבר היה מעורה בנעשה בממלכה. לדעת יהודה אליצור, הכותב אינו יכול היה להיות יהושפט בן אחילוד כי דוד היה מפטרו בשל כך מיד.‏[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לדברי חז"ל במדרש שמואל הייתה זאת אשתו של שמעי בן גרא שהחביאתם בבאר.
  2. ^ משה צבי סגל, בקורת על חיבורו של
    ‏ Elias Auerbach :Wueste und Gelobtes Land, Geschichte Israels von den Anfaengen bis zum Tode Salomos by ‏
    , תרביץ: רבעון למדעי היהדות, תשרי תרצ"ד ע"מ 113-111.
  3. ^ יהודה אליצור, ישראל והמקרא:מחקרים גיאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, 2000, ע"מ 132-130.