אחלמה (אבן חן מקראית)

אַחְלָמָה, האבן השלישית בטור השלישי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט גד.

תוכן עניינים

1 האחלמה במקורות
2 זיהוי
- 2.1 תרגומים
- 2.2 אבני חן ומינרלים המיוחסים לאחלמה
3 לקריאה נוספת
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] האחלמה במקורות

	וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.
– שמות כ"ח, י"ט

	וְהַטּוּר, הַשְּׁלִישִׁי--לֶשֶׁם שְׁבוֹ, וְאַחְלָמָה.
– שמות ל"ט, י"ב

	גד על אחלמה, ונקרא קרישטל, ולכן תרגם אונקלוס עין עגלא לפי שהקרישטאל מצויה הרבה אצל בני אדם והכל מכירין אותה, כך שבטו של גד היו מרובים והרוגיהם ניכרים, שנאמר: "וטרף זרוע" וגו'. וסגלתה שמחזקת הלב שלא ירך בלכתו למלחמה ולזה נקראת אחלמה מלשון חוזק, שנאמר: "ותחלימני והחייני".
– הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות

[עריכה] זיהוי

מאחר ואין במקורות פרטים מזהים לאבני החושן, הרי שאין לדעת לאיזו אבן חן התכוונו ואפילו מה היה צבעה.

[עריכה] תרגומים

אצל יוסף בן מתתיהו ב"קדמוניות היהודים" – Achates, המתייחס לאכטיס שמקובל לזהותה עם אגט.
תרגום אונקלוס מתרגם עין עגלא, עין העגל - שם אכדי שאין דרך לזהותו עם אבן חן מסוימת המוכרת כיום.
פליניוס הזקן ותרגום השבעים מזהים את האחלמה עם המינרל הסגול אמתיסט.
גם בעברית המודרנית משמש אמתיסט כתרגום מקובל לאחלמה המקראית.

לשם "אחלמה" נוצרו פרשנויות שונות המייחסות לאבן החן סגולות רפואיות: "אבן החלומות" ו"החלמה". ייתכן וזה הרקע לזיהויה כאמתיסט, שגם לה מיוחסות באמונה העממית של העת העתיקה סגולות רפואיות: שתיית יין מגביע עשוי אמתיסט תמנע שכרות.