אחמד חילמי עבד אל-באקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אחמד חילמי עבד אל-באקי
أحمد حلمي عبد الباقي
לידה 1882
צידון, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1963 (בגיל 81 בערך)
Souk El Gharb, לבנון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית, פלשתינה (א"י), מצרים
מקום קבורה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים טולכרם עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר א-פדיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אחמד חילמי באשא בשורה הראשונה של נכבדי הוועד הערבי העליון

אחמד חִילמי עבד אל-באקי - באשאערבית: أحمد حلمي عبد الباقي - باشا; 18821963[1]) היה בנקאי פלסטיני וראש ממשלת הבובות שנקראה 'ממשלת כל פלסטין' משנת 1949 ועד פירוקה בשנת 1959.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בצידון, בן לאב שהיה קצין בצבא האימפריה העות'מאנית.[2] גדל בשכם ולמד באיסטנבול. בשנת 1916 נלחם במלחמת העולם הראשונה בחזית סוריה.

עם הקמת ממשלת פייסל בסוריה בשנת 1918 היה מזכיר משרד הכספים, ובשנת 1919 היה שר האוצר עד נפילת מדינה זו ביולי 1920.[2] לאחר מכן הוא התמנה לשר הכספים של עבר הירדן, תפקיד ממנו התפטר בדצמבר 1923 "מסיבות בריאותיות"[3], בעקבות ביקורת שפורסמה עליו[4].

בשנת 1926 הגיע לירושלים, שם מונה על ידי המופתי אמין אל-חוסייני לממונה על הווקף.[2][5] לאחר רעידת האדמה בארץ ישראל ביולי 1927 הוא נתמנה לוועדה לענייני אשראי לסיוע לנפגעי הרעש[6].

בשנת 1930 ייסד עם חתנו עבד אל-חמיד שומאן את הבנק הערבי, וכיהן כמנהלו הראשון.[2][5][7] בשנת 1933 הקים את הבנק החקלאי הערבי[8] שנפתח בתחילת 1934[9]. הבנק הערבי סייע בפיתוח כלכלי של ערביי ארץ ישראל על ידי השקעות בפיתוח מסחר ותעשייה. בהתאם שותף חילמי בישיבות שעסקו בפרוייקטים שונים כמו פיתוח אדמות החולה[10] והקמת נמל בעזה[11]. עד סוף שנות ה-30 היה חילמי מנהל הבנק הערבי[12]. לאחר מכן הוא נפרד מהבנק הערבי ונהיה מנהל הבנק החקלאי הערבי שהתחרה בבנק הערבי.

בשנות ה-30 היה חילמי פעיל בנסיונות למנוע מכירת קרקעות ליהודים[13]. הוא הבטיח לכפריים סיוע כלכלי לנזקקים לכך, כדי שימנעו ממכירת אדמותיהם ליהודים[14]. בין השאר הוא רכש מכספי הבנק אדמות עבור ערביי אום ח'אלד למניעת מכירת הקרקעות לקרן הקיימת[15]. הוא היה פעיל בהקמת ועמד בראש "קופת האומה להצלת הקרקעות" על מנת למנוע מכירת אדמות ליהודים-ציונים[16][17]. בשנת 1943 הוא היה מעורב ברכישת קרקעות בכפר ענאן כדי למנוע את מכירתם ליהודים[18] ובחידוש פעילות קופת האומה[19].

החל משנת 1931 עמד חילמי בראש ועדה שארגנה תערוכות של תוצרת ערבית לעידוד קניית תוצרת ערבית והמנעות מרכישה מיהודים[20][21]. עם הקמת חברה שארגנה את התערוכה הועמד חילמי בראשה[22].

חילמי היה מזוהה עם מפלגת אל-איסתקלאל הפאן-ערבית[23].

עם הקמת הוועד הערבי העליון בשנת 1936, נמנה חילמי על חבריו, בתור מומחה לענייני כספים[24][25]. בסוף ספטמבר 1937, בעקבות רצח לואיס אנדרוס, הוא נעצר על ידי שלטונות המנדט יחד עם חברים נוספים בוועד הערבי העליון, והוגלה לאיי סיישל. הוא שוחרר בדצמבר 1938[26] והתיישב בקהיר, בה השתתף בדיונים עם הבריטים לפרסום הספר הלבן[27]. הוא הורשה לשוב לארץ ישראל בתחילת 1940[28]. בסוף שנת 1943 הוא היה שותף בדיונים לחידוש הועד הערבי העליון[29].

לאחר שחזר כיהן כסגן נשיא הוועד הערבי העליון וכאחראי על גזרת ירושלים במלחמת העצמאות. לאחר קום מדינת ישראל נמלט לקהיר, שם נבחר על ידי מועצת הליגה הערבית לראש ממשלת כל פלסטין[30]. הוא כיהן בתפקיד זה בשנים 1948–1963.[2]

מת בלבנון ביוני 1963[31], ונקבר במתחם הר הבית ב-30 ביוני 1963[32].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 54, הערה 3: "1882–1963".
  2. ^ 1 2 3 4 5 מצטפא כבהא, המזרח התיכון בימינו: הפלסטינים – עם בפזורתו, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 54, הערה 3.
  3. ^ במזרח הירדן, דואר היום, 26 בדצמבר 1923
  4. ^ התפטרות, דואר היום, 21 בדצמבר 1923
  5. ^ 1 2 ר. מוצרי, מי היו חברי הועד הערבי העליון?, הארץ, 6 באוקטובר 1937
  6. ^ קרן סיוע לנגועי הרעש, דואר היום, 24 ביולי 1927
  7. ^ נאסר עבדול שומאן, הארץ, 21 בפברואר 1938
  8. ^ יוזמים ליסד בנק חקלאי, דואר היום, 3 במאי 1933
  9. ^ במושבות הערבים, הארץ, 2 בינואר 1934
  10. ^ עוד קול קורא בעניין החולה, הארץ, 6 בפברואר 1935
  11. ^ רוצים לבנות נמל בעזה, הארץ, 24 בפברואר 1937
  12. ^ פטורי אחמד חילמי פחה, הארץ, 21 בנובמבר 1939
  13. ^ משלחת של בידואי באר שבע אצל המופתי, הארץ, 7 בדצמבר 1934
  14. ^ ההסתה בכפרים מתחדשת, הארץ, 22 בינואר 1935
  15. ^ ערביי אום חאלד לא מצאו את הכסף, דואר היום, 4 ביולי 1934
    חלוקת 1000 דונם אדמה לבני אום כאלד, הארץ, 8 בנובמבר 1934
  16. ^ הדגשת החרם נגד העברים, דואר היום, 1 באפריל 1931
  17. ^ "קופת האומה" הערבית אוחזת בכל האמצעים למניעת העברת קרקע ליהודים, המשקיף, 20 בפברואר 1944
  18. ^ קרן ערבית עממית להצלת קרקעות ערביים, המשקיף, 25 באוגוסט 1943
  19. ^ "מלווה לאומית" ערבית בארץ, הארץ, 2 בפברואר 1944
  20. ^ החלטות הועדה לאמוץ התוצרת הערבית, דואר היום, 25 באוקטובר 1931
  21. ^ מישיבת הועה"פ של ועידת הנוער הערבי, הארץ, 10 באפריל 1932
  22. ^ חברת התערוכה הערבית נוסדה, הארץ, 15 ביוני 1932
    מסביב לתערוכה הערבית, דואר היום, 8 בפברואר 1934
  23. ^ שיחות לונדון בראשית פברואר, דבר, 12 בינואר 1939
  24. ^ מי השתתף באספת הועד הערבי?, הארץ, 26 באוגוסט 1936
  25. ^ הועד הערבי החליט לבטל את החרם, הארץ, 7 בינואר 1937
  26. ^ לגולי סיישל נאסרה הכניסה ללבנון, הַבֹּקֶר, 22 בדצמבר 1938
  27. ^ הדיונים בקאהיר נסתיימו, המשקיף, 1 במאי 1939
  28. ^ אחמד חילמי חוזר ארצה, הַבֹּקֶר, 25 בינואר 1940
  29. ^ חידוש הועד הערבי העליון?, משמר, 2 בדצמבר 1943
  30. ^ הוקמה ממשלה פלשתינאית - נגד עבדאללה, מעריב, 11 ביולי 1948
  31. ^ מת אחמד חילמי, ראש "ממשלת כל פלשתינה", על המשמר, 1 ביולי 1963
  32. ^ ראש "ממשלת פלשתינה", דבר, 5 ביולי 1963