אחמד לוטפי א-סייד

אחמד לוטפי א-סייד

אחמד לוטפי א-סייד (בערבית: أحمد لطفي السيد, תעתיק מדויק: אחמד לטפי אלסיד; 15 בינואר 1872 – 5 במרץ 1963), הוגה דעות ופילוסוף מצרי. היה מאדריכלי הלאומיות המצרית, כמו גם הליברליזם והחילוניות במצרים, ומתנגד חריף לפאן-ערביות, בהדגישו כי המצרים אינם ערבים. כונה בתארים "מרצה הדור" ו"אבי הליברליות המצרית".

לוטפי א-סייד נולד בכפר בורקין שבמחוז א-דקהליה במצרים. הוא למד משפטים באל-אזהר, שם הושפע רבות ממורהו, מוחמד עבדה, וסיים את לימודיו בשנת 1894. כן הושפע מג'מאל א-דין אל-אפגאני ומכתבי אריסטו, שאת חלקם תרגם לערבית.

בשנת 1907 ייסד לוטפי א-סייד את המפלגה הראשונה במצרים, מפלגת אל-אומה, בתגובה לתקרית דינשאווי ולעליית הרגש הלאומני במצרים. הוא ייסד גם את עיתון המפלגה, "אל-גרידה". כמו כן, הוא היה חבר במשלחת המצרית לוועידת השלום בפריז שנערכה בוורסאי בשנת 1919, שם קרא לעצמאותה של מצרים מידי הבריטים.

לוטפי א-סייד היה מנהלה הראשון של אוניברסיטת קהיר, אשר נקראה אז "האוניברסיטה המצרית", אך הגיש את התפטרותו בשנת 1932 במחאה על החלטת ממשלת מצרים להעביר את טה חוסיין, חברו הקרוב, מתפקידו. הוא הגיש את התפטרותו שנית ב-1937 כאשר המשטרה המצרית פרצה לבית הדין של האוניברסיטה. במהלך כהונתו סיים את לימודיו המחזור הראשון שכלל נשים.

הוא כיהן גם בתפקיד שר החינוך, שר החוץ, מנהל האקדמיה המצרית ללשון הערבית ומנהל הספרייה הלאומית המצרית.