פרשת אחרי מות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אחרי מות)
המונח "אחרי מות" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אחרי מות (פירושונים).
אחרי מות
פסוקים ויקרא, ט"ז, א' - י"ח, ל'
מספר פסוקים 80
מספר תיבות 1170
תוכן יום הכיפורים בבית המקדש, איסור שחוטי חוץ, מצוות כיסוי הדם, איסורי עריות
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (2)  לא תעשה (26)
עבודת יום הכיפורים בבית המקדש, כיסוי הדם איסור כניסה למקדש שלא לצורך עבודה, שחיטת קדשים מחוץ לעזרה, איסור קרבה לערווה, איסור ביאה על האב, איסור ביאה על האם, איסור ביאה על אשת האב, איסור משכב אח עם אחות, איסור ביאה על בת הבן, איסור ביאה על בת הבת, איסור ביאה על הבת, איסור ביאה על אחות מנישואי אביו, איסור ביאה על אחות האב, איסור משכב עם אחות האם, איסור ביאה על אחי האב, איסור ביאה על אשת אחי האב, איסור ביאה על אשת הבן, איסור ביאה על אשת האח, איסור נישואין עם אישה ובתה, איסור נישואין עם אישה ובת בנה, איסור נישואין עם אישה ובת בתה, איסור נישואין עם אישה ואחותה, איסור ביאה על נידה, איסור נתינת בנו למולך, איסור משכב זכר, איסור לזכר לשכב עם בהמה, איסור לנקבה לשכב עם בהמה
הפטרה
קהילת פרנקפורט וקהילת חב"ד[1] עמוס, ט', ז'ט"ו
שאר האשכנזים ,ספרדים, תימנים ואיטלקים יחזקאל, כ"ב, א'ט"ז
שילוח השעיר לעזאזל, ציור של ויליאם ג'יימס ווב
איור מעשה ידי צ'ארלס פוסטר משנת 1897, המתאר את עבודת המולך - הקרבת בן לפסל של המולך

פרשת אַחֲרֵי מוֹת היא פרשת השבוע השישית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ט"ז, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ח, פסוק ל'.

המילים הפותחות את הפרשה מתייחסות למיתת נדב ואביהוא, שתוארה בפרשת שמיני: ”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן...”

בשנים פשוטות קוראים את פרשת אחרי מות ביחד עם פרשת קדושים במהלך חודש אייר. בשנה מעוברת היא נקראת לבדה, בדרך כלל בשבת שאחרי פסח, אך לעיתים בשבת הגדול.

נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה פותחת בפסוקים:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת. בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ...

לאחר מכן מפורטים התנאים לעבודת הכהן במקדש בכמה היבטים:

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת אחרי מות יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת קדושים:

בנפרד:

הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפטרה למנהג הספרדים, התימנים והאיטלקים היא ביחזקאל, כ"ב, א'ט"ז, "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט", והיא מתארת את תוכחתו של יחזקאל על הפרת איסורי העריות. אשכנזים מפטירים "הלא כבני כושיים" בספר עמוס, ט', ז'ט"ו

קריאת הפטרת אחרי מות היא נדירה ביותר בגלל שבשנים פשוטות אחרי מות מחוברת ל"קדושים" וקוראים את הפטרת קדושים. בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי קוראים בשבת פרשת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול[2] ובשנים מעוברות בהן פסח יוצא ביום חמישי או בשבת קוראים עם פרשת אחרי מות את הפטרת פרשת קדושים, כי בשבת פרשת קדושים קוראים את הפטרת שבת ראש חודש או "מחר חודש".[3] על כן, רק בשנים מסוג זחג (כ-5.8% מהשנים) קוראים את הפטרת אחרי מות "התשפוט התשפוט". גם בשנות זחג נחלקו הדעות איזו הפטרה יש לקרוא באחרי מות. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי כתב שהוא בירר אצל בעלי הקריאה שבירושלים את המנהג וכולם העידו שקוראים באחרי מות את "התשפוט" ובקדושים את "הלא כבני כושיים". לעומת זאת, המרדכי, והרמ"א והב"ח והמגן אברהם כולם כתבו להפך[4]. הרב מאיר סטולביץ כתב שבעניין נדיר כזה אין להסתמך על עדות מנהג, שכן אין בירור אמיתי של מה היה המנהג מקדם ולכן יש לקרוא על פי מה שכתבו הפוסקים[5]. עם זאת, בכמה בתי כנסיות ותיקים בירושלים נהגו לקרוא את הפטרת "הלוא כבני כושיים" בשתי השבתות.

בראשונים מובאים מנהגים שונים להפטרת אחרי מות. הרמב"ם[6] וספר האשכול כותבים שיש לקרוא את "התשפוט התשפוט", בעוד רמזי רוקח כותב לקרוא "הלא כבני כושיים". האבודרהם כותב שקוראים בסוף עמוס מ"הנה ימים באים"[7] ושיש קוראים את התשפוט התשפוט.

בעבר, היה המנהג בהפטרת פרשות אחרי מות וקדושים הפוך, שהפטרת פרשת קדושים היא "התשפוט התשפוט", והפטרת פרשת אחרי מות היא "הלא כבני כושיים". המנהג היה להשתדל להימנע מקריאת הפטרת "התשפוט התשפוט", משום שהיא מדברת בגנותה של ירושלים, ולכן כאשר הפרשות היו מחוברות קראו את הפטרת "הלא כבני כושיים", וכן בשנים שבהן קראו בשבת אחרי מות את הפטרת שבת הגדול, הפטרת שבת ראש חודש או הפטרת "מחר חודש", קראו בשבת קדושים את הפטרת "הלא כבני כושיים".[8] המנהג היה מבוסס על דעת רבי אליעזר במשנה שלא לקרוא הפטרה דומה המדברת אף היא בגנות ירושלים. (אף כי לא נתקבלה דעתו להלכה). (מגילה ד', י')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אלחנן סמט בעניים הפטרת אחרי מות-קדושים
  2. ^ לדברי האור זרוע, קוראים את הפטרת שבת הגדול רק בערב פסח שחל בשבת, ואם כן קוראים את הפטרת אחרי מות בשנת השג. ראו ערך הפטרת שבת הגדול.
  3. ^ אהרן נייוירטה, על הפטרת אחרי/קדושים הנדירה, אור ישראל ז', עמ' קנז ואילך, באתר היברובוקס. בשנת בשז ושנת גכז, בארץ ישראל קוראים אחרי מות בשבת אסרו חג עם הפטרת קדושים, ובשבת קדושים קוראים מחר חודש, אך בחו"ל קוראים מחר חודש בשבת אחרי מות, ואז קוראים הפטרת קדשים בשבת קדושים בשבוע הבא.
  4. ^ ניסן אהרן טוקצינסקי, ע"ד הפטרות אחרי וקדושים, תבונה 3, תש"ג, עמ' קל"ד, באתר היברובוקס
  5. ^ מאיר סטלביץ, ע"ד הפטרות אחרי וקדושים, תבונה 4, תש"ד, עמ' ט'-י', באתר היברובוקס
  6. ^ רמב"ם סדר התפילה (ה)
  7. ^ ספר עמוס, פרק ח', פסוק י"א
  8. ^ משנה ברורה, סימן תכח, ס"ק כו