אחשוורוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אחשורוש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"עונשו של המן", אחשוורוש מורה על עונשו של המן, תקרת הקפלה הסיסטינית, פרסקו מעשה ידי מיכלאנג'לו.
אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו.

אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא המלך ששלט באימפריה הפרסית על פי סיפור המעשה שבמגילת אסתר.

אחשוורוש בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שלט באימפריה שהשתרעה מהודו ועד כוש, שלפי הסיפור אימפריה זו כללה 127 מדינות. אולם, אחשוורוש התעניין בעיקר בנעשה בארמונו. לאורך המגילה הוא מארגן מספר רב של משתאות בארמון. בנוסף הוא אוסף את כל נערות הממלכה כדי לבחור מהן את אשתו (לבסוף נבחרת אסתר), ומקים "בית נשים" ו"בית פילגשים". הוא גם עסוק במינויים: הוא ממנה את המן לראש השרים, אולם בעקבות האירועים המתוארים במגילה המן נתלה ומרדכי היהודי ממונה במקומו. בסוף המגילה מסופר גם על פעולות אחרות של אחשוורוש מחוץ לתחומי שושן הבירה, כגון הטלת מסים.

בבחינה שטחית נדמה כי אחשוורוש הוא הדמות הראשית במגילה - הוא נזכר בה כמאתיים פעם. אך עיון בסיפור מגלה כי זוהי אשליה. דמותו של אחשוורוש היא דמות נלעגת של מלך טיפש, הפכפך וחלש אופי הנשלט בידי יועציו. הוא מכנס את שריו הבכירים להתייעצויות דחופות כדי להחליט בעניינים של מה בכך, ואילו החלטות הרות גורל מתקבלות אצלו בקפריזה של רגע, ולעתים מתוך שכרות. עם זאת, פרשנים רבים מסכימים כי אחשוורוש איננו מצטייר כמלך רשע. אמנם, מרשיעה לכאורה הסצנה שבה הוא מסמיך את המן לעשות ליהודים כטוב בעיניו; חמת זעמו המלודרמתית בעת "גילוי" הקנוניה שהוא עצמו השתתף ברקיחתה מציגה אותו באור מגוחך. חלק מהפרשנים דנים את אחשוורוש לכף זכות, ומניחים שלא היה מודע למלוא משמעותם של דברי המן: יש הסבורים כי היה שיכור לחלוטין בשעה שאישר את הגזירה. סנדרה ברג מצביעה על כך שבדברי המן לאחשוורוש מופיע הנוסח המקוצר: "ייכתב לאבדם", לעומת הנוסח שאינו משתמע לשתי פנים בצו המלכותי עצמו: "להשמיד להרוג ולאבד...". ברג מעלה את הסברה שהמן הטעה את אחשוורוש במתכוון: מדבריו ניתן היה להבין שהוא מבקש למכור את היהודים לעבדות, וזו התוכנית שאחשוורוש הסכים לה. והשוו לדברי המן: "ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול...", ולדברי אסתר: "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו...".‏[1]

אחשוורוש נזכר גם בספר עזרא (פרק ד', פסוק ו): "ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם". אולם קיים ספק אם מדובר באותו מלך.

זיהוי היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של חשיארש הראשון, מלך פרס, חקוקה באבן בעתיקות פרספוליס, אירן.

רוב החוקרים מזהים את דמותו של אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עם המלך חשיארש הראשון (המוכר גם בצורה היוונית של שמו, כסרכסס הראשון - מופיע לעתים גם בכתיב "קסרקסס"), ששלט בממלכה האחמנית בשנים 486-465 לפני הספירה. הזיהוי הזה מבוסס על ארבע סיבות:

א. מוסכם במחקר כי אחשוורוש היא הצורה העברית של השם חשיארש. בהקשר זה הדמיון בין השמות רב אף יותר אם משווים להשמטת האות ו' בשמו של אחשוורוש בסוף מגילת אסתר: "וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אחשרש מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם" (פרק י', פסוק א').

ב. ההיסטוריון היווני הרודוטוס מתאר את חשיארש כשטוף בתאוות נשים ויין, דבר שמתאים מאוד לתיאור אחשוורוש במגילה. הרודוטוס אף מציין שחשיארש ישב בשושן, בארמון מפואר, ומלך מהודו ועד כוש, שוב דמיון רב לכתוב במגילה. עוד בכתבי הרודוטוס, מוזכרת אשתו של כסרכסס - חשיארש, אמיסתריס או אמסוריס, ששמה מזכיר במידת מה את אסתר‏[2][3].

ג. בעיר הבבלית סִפָר התגלתה תעודה מנהלית בה מוזכר גזבר מלכותי מהעיר שושן, הנקרא מרדוכה, שם דומה מאוד לשם מרדכי.

ד. בספר עזרא מופיע תיאור שיש המפרשים אותו כמתייחס לגזירות המן: "וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה ומבלהים [קרי: וּמְבַהֲלִים] אוֹתָם לִבְנוֹת. וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב..." (עזרא, פרק ד', פסוקים ד-ז). יש שטוענים שזוהי התייחסות מסודרת לשושלת האחמנית באותה תקופה: כורש (השני - "הגדול") – דריווש (הראשון) – אחשוורוש – ארתחשסתא (הראשון) (למעט אמנם כנבוזי השני, שמלך בין כורש השני לדריווש הראשון). אם אמנם כך, אזי ברור שאחשוורוש הוא אמנם חשיארש‏[4].

לעומת זאת, יעקב אשכנזי מונה שש סיבות לטיעון שזיהוי זה איננו נכון ומנסה להקדים את אחשוורוש ולזהותו ככנבוזי השני דווקא (קמביזס בפי היוונים), בין השאר מחמת העובדה שרק בתקופתו שלטה פרס על מצרים ועל כוש שמדרומה‏[5].

מקורות אחרים, בעיקר יהודיים, מזהים את אחשוורוש דווקא עם בנו של חשיארש ויורשו במלוכה, ארתחשסתא הראשון. כך למשל תרגום השבעים, יוסף בן מתתיהו וגם חז"ל, במדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פיסקה ה', שם נאמר שדריווש השני היה בנם של אסתר ואחשוורוש, וידוע שאביו של דריווש השני היה ארתחשסתא הראשון. הדבר גם מתיישב אולי עם המסופר בעזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לשיקום בית המקדש. גם האמור בספר דניאל, פרק ט', פסוק א' - "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים", תומך בגרסה זו, כשהכוונה הינה, שוב, לדריווש השני בן ארתחששתא הראשון. כמו כן, הגישה המקובלת כיום היא לזהות את אחשוורוש המוזכר בספר עזרא, דווקא עם ארתחשסתא הראשון וזאת לכאורה בלי קשר לשאלה אם זהו אותו אחשוורוש הנזכר במגילת אסתר אם לאו, אבל בעצם תוך תמיכה ברורה בגרסה השנייה, שאחשוורוש של המגילה הינו ארתחששתא הראשון.

ישנם גם זיהויים אחרים של אחשוורוש, המגיעים אפילו עד ארתחשסתא השלישי, אחד המלכים האחרונים לשושלת האחמנית. הפרטים במגילה אינם מספיקים כדי לאפשר זיהוי ודאי שלו.

התמונה "אחשוורוש", מאת הצייר היהודי פולני מאוריצי גוטליב. הצייר בחר לתארו כבחור צעיר מאוד, הנראה מנומנם או עייף ולא מרוכז.

חוקרים רבים רואים במגילת אסתר יצירה בדיונית מעיקרה, ועל כן לדעתם פוחתת חשיבותה של שאלת זיהויה ההיסטורי של דמות זו אחרת. חלקם רואים באחשוורוש דמות ספרותית סטראוטיפית שאיננה משקפת את דמותו ההיסטורית של מלך כלשהו, כשם שדמותו של הנרי השמיני במחזהו של שייקספיר איננה משקפת את דמותו ההיסטורית של מלך זה. זאת מבלי לחלוק על עצם הזיהוי הלשוני של אחשוורוש עם חשיארש.

תיאורים של אחשוורוש באגדות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופי המלך שנוי במחלוקת בתלמוד הבבלי. מחלוקת בין רב לשמואל[6] עוסקת בשאלה האם היה מלך טיפש שנגרר אחרי המן, או שמא מלך ערמומי. מקריאה במגילה עולות ראיות לשני הצדדים, ויש הבוחרים לקבוע שהיה מלך הפכפך, ותמרן את כולם לרצונו בלא אידאלים מסוימים. לעומת זאת יש הטוענים שהוא היה חסר דעה משל עצמו. באותו הדף, ישנה מחלוקת נוספת לגבי ייחוסו. יש אומרים שהיה הבן של כורש ויש אומרים שהיה פקיד פשוט שקנה את המלוכה בכסף. על פי המדרש שבאותו הדף, כשביקש מושתי לבוא למשתה כדי להראות את יופיה, ושתי סירבה באומרה שהוא היה לא יותר מאשר שומר הסוסים של סבה (נבוכדנצר).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי וורמברנד, הערך: אחשורוש, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 37.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sandra Beth Berg, The Book of Esther: Motifs, Themes and Structure (Society of Biblical Literature Dissertation Series 44), Missoula, MT: Scholars Press, 1979, pp. 100-103
  2. ^ כתבי הרודוטוס ז,61; שם 114; ט,109-112.
  3. ^ מגילת אסתר - רקע היסטורי ד"ר מנחם צוקר
  4. ^ זמנה של המגילה: בין בית המלך לבית המקדש
  5. ^ עיון במגילת אסתר, תשנ"ז
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ב, עמוד א'