אח (בן משפחה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במסגרת המשפחה, אח או אחות הם אנשים אשר יש להם הורים משותפים עם אדם אחר, כך שיש ביניהם יחסי שארות‎.

האח הראשון שנולד נקרא בכור, ובתרבויות מסוימות הוא זוכה ליחס מיוחד על פני האחים האחרים. אחים לאם משותפת אשר נולדו באותה הלידה נקראים תאומים.

באופן מסורתי האחים גדלים במשק בית משותף יחד עם הוריהם ולעתים גם בחדר משותף. במקרים רבים קשרים בין-אישיים של אחים כוללים תערובת רגשית של חיבה, עוינות ותחרותיות[1]. אופי הקשר בין האחרים יכול להשתנות במהלך החיים. לרוב האחים מפתחים יחסי קירבה בגילאי הילדות, מתרחקים בגילאי ההתבגרות ומתחברים שוב במהלך הבגרות[1].

תוכן עניינים

משמעויות והקשרים נוספים [עריכה]

לרוב הכוונה באחים היא לקרבה על בסיס ביולוגי, אך אנשים יכולים להיחשב כאחים גם על בסיס קשרים משפחתיים אחרים, כגון נישואין, אימוץ ועוד. כמו כן, שני אנשים יכולים להיחשב כאחים גם כאשר הקרבה ביניהם היא דרך הורה משותף אחד בלבד. במקרים של נישואים שניים לאחר גירושים, נהוג להתייחס אל הילדים של בני הזוג כאחים חורגים.

בלשון הדיבור ובסלנג, הכינוי "אחי" משמש פעמים רבות לציין חבר קרוב המעורר רגשות אחווה.

המילה אחווה מתארת גם קבוצות של אנשים החיים או פועלים על בסיס משותף ומרגישים שייכות ואחריות לחבריהם בקבוצה. לדוגמה: קבוצת אחווה, אחווה אקדמית.

אנשי דת מסוימים מכונים לעתים אח או אחות. כך למשל המקצוע אחות רחמנייה נקרא על שם הנזירות שטיפלו בעבר בחולים ונקראו "אחיות".

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.