אטאהואלפה
אטאהואלפה (1502 – 29 באוגוסט 1533) הוא האינקה (תואר המקביל לקיסר בתרבות המערבית) האחרון של אימפרית האינקה בדרום אמריקה לפני שנכבשה על ידי האימפריה הספרדית המתפשטת. אטאהואלפה היה הקיסר האחרון ששלט על אימפרית האינקה לפני אבדן כוחה כתוצאה מהמלחמה בספרדים.
אטאהואלפה היה בנו של הקיסר הואינה קאפאק מאחת מנשותיו, נסיכת ממלכת קיטו רבת העוצמה. במותו של הואינה קאפאק חילק את ממלכתו בין שני בניו, אטאהואלפה עצמו והואסאקר אחיו. בשנת 1530 התחיל אטאהואלפה בכיבוש ממלכת אחיו, ובשנת 1532, בתום מלחמת אזרחים עקובה מדם, ניצח את הואסקר בקרב ליד קוסקו, כלא אותו ועלה לשלטון. שלטונו נמשך שנה בלבד, והסתיים עם בואם של הקונקיסטדורס, הכובשים הספרדים.
תוכן עניינים |
[עריכה] הכיבוש הספרדי
[עריכה] רקע
לאחר הגעת הספרדים ליבשת אמריקה בכלל ודרום-אמריקה בפרט החלו אלו במסע כיבוש וביזה תוך רמיסת שבטים וממלכות, בעזרת הנשק החם, הפרשים ונשקי הברזל שלא היו מוכרים לשבטי האינדיאנים, וכן העורמה הפוליטית והמגפות שהביאו איתם. הדבר הודגם היטב בכיבוש ממלכת האצטקים בידי הרנאן קורטס בשנת 1519, מעשה אשר שימש השראה לכיבוש פרו בידי פרנסיסקו פיסרו, ארבע עשרה שנים לאחר מכן.
לאחר שני מסעות ספרדיים כושלים בראשותו של פיסרו, אשר הגיעו רק עד חופיה הדרומיים של קולומביה ואל עיר הנמל טומבס בצפונה של פרו המודרנית, הצליח פיסרו להגיע שוב אל העיר טומבס החרבה, כתוצאה ממלחמת האזרחים שהתנהלה חודשים מספר לפני כן. משלחת בראשותו של הרנאנדו דה סוטו יצאה אל לב פרו וחזרה כעבור ימים אחדים עם תשורות זהב ושליחו של אטאהואלפה, אשר הציע לספרדים להיפגש עם הקיסר בעיר המרפא קאחמרקה, בה נשאר מיד בסיומה של מלחמת האזרחים בשל פציעה ברגלו.
[עריכה] קרב קאחאמארקה
בראשות 177 קונקיסטדורס, מהם כ-67 פרשים, יצא פיסרו אל קאחמרקה. בנקודות רבות לאורך הדרך יכול היה אטאהואלפה לעצרו, אולם הניח לצבא הקונקיסטדורס הקטן להתקדם אל לב ארצו מתוך ביטחון עצמי מופרז. בתום מסע מתיש בן חודשיים ו-550 קילומטרים דרך הרי האנדים, הגיע פיסרו לעיר והחל במגעים לתיאום הפגישה. הוא שכנע את אטאהואלפה לסור ולהיפגש איתו בכיכר המרכזית של קאחמרקה, אשר הייתה מוקפת משלושת צדדיה בבניינים ארוכים ונמוכים, בהם התחבאו הקונקיסטדרוס הספרדים. ייתכן כי פיסרו הגה תוכנית זו משום שחשש מצבאו האדיר של אטאהואלפה אשר חנה בקחאמרקה אותה העת, וייתכן שביקש מלכתחילה את הכופר העצום תמורת ראשו של האינקה. בין כך ובין כך, הגיע האינקה לפגישה בלווית פמליה לא חמושה בת 6,000 איש, בהאמינו כי לא יעזו הספרדים לתקפו בעירו ובארצו, מוקפים בצבא אדיר בין 200,000 איש.
כשהגיע אטאהואלפה לכיכר, ציווה עליו הכומר של פיזארו לאמץ את הנצרות ולהכיר במרותו של קרל החמישי מלך ספרד. אטאהואלפה, כצפוי, סירב לשתי הדרישות בזעם ודחה את כתבי הקודש שהוצעו לו בידי הכומר הדומיניקני. סירוב זה היווה את האמתלה בידיו של פיסרו וחבר מרעיו הספרדים להסתער על האינקה וצבאו. בקרב, שדמה יותר לטבח, נהרגו בין 2,000 ל-10,000 מבני האינקה מאש תותחים ורובים, ומחרבותיהם של הספרדים. בסיומו של הטבח, נלקח אטאהואלפה כבן ערובה בידיהם של הספרדים.
[עריכה] המשפט וההוצאה להורג
הספרדים, אשר ידעו היטב מה ערכו של האינקה כבן ערובה, דרשו תמורת ראשו כופר מלא. האגדה מספרת, כי אטאהואלפה הציע לצפות את רצפת החדר בזהב תמורת שחרורו, וכאשר פיסרו לא הגיב, הציע האינקה למלא את החדר עד תקרתו בכלי זהב. בין כך ובין כך, כלי זהב זרמו מכל רחבי האימפריה ומילאו את החדר תוך שלושה חודשים. בינתיים, הורה אטאהואלפה להוציא את אחיו השבוי להורג, מתוך חשש כי ימליכו אותו הספרדים כאינקה מתחתיו.
כמות הזהב העצומה שקיבלו הספרדים הייתה לשווא: פיסרו סירב לשחרר את אטאהואלפה לחופשי. בתום קבלת דמי הכופר, הועמד אטאהואלפה למשפט חפוז ונלעג, בו הואשם בגילוי עריות (שכן מאז הקמת אימפרית האינקה היה למנהג שעל הקיסר להינשא לאחותו), בעבודת אלילים, בהדחת המלך החוקי ורציחתו ובניאוף, "שכן הוא מתענג בגלוי על נשים מרובות". בית הדין החליט על הוצאתו להורג של אטאהואלפה בשריפה. האינקה השבוי התחנן על חייו, והכומר הספרדי הציע לו עסקה: התנצרותו של האינקה תמורת המתקת העונש למוות בחניקה. אטאהואלפה הסכים, וב-29 באוגוסט 1533, הוצא קיסר האינקה להורג.
מותו של אטאהואלפה היה הרסני עבור אימפרית האינקה. בהיעדרו של מנהיג וברוח שבורה, הצליח פרנסיסקו פיסרו תוך מספר חודשים לכבוש את בירת האימפריה, קוסקו, ותוך דורות ספורים של התנגדות לא נותר דבר מממלכת האינקה. על אף שהמלך קרל ה-5 גינה בחריפות את הוצאתו להורג הנבזית של אטאהואלפה, לדבריו כבר לא הייתה כל השפעה שכן הוא שמע על הוצאתו להורג של קיסר האינקה רק חודשים מספר לאחר המעשה.
