אטלנטיק רקורדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקליטי אטלנטיק
Atlanticccc.gif
סוג: חברת תקליטים
משרד ראשי: ארצות הברית
מייסדים: האמט ארטגון
הרב אברמסון
אנשי מפתח: נסוהי ארטגון
ג'רי וקסלר
מוצרים עיקריים: תקליטים
http://atlanticrecords.com/

אטלנטיק רקורדסאנגלית: Atlantic Records) היא חברת תקליטים אמריקאית, הידועה בעיקר בזכות השפעתה על הסגנונות הפופולריים; החברה הפכה את הסגנונות רית'ם אנד בלוז, רוקנרול וג'אז לסגנונות פופולריים ומצליחים באמצע המאה העשרים. בעבר נחשבה החברה לאחת החברות העצמאיות החשובות באמריקה. כיום החברה נמצאת בבעלות וורנר מיוזיק גרופ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטלנטיק רקורדס הוקמה ב-1947 על ידי אהמט ארטגון והרב אברמסון.‏[1]‫‏[2] בתחילת דרכה, שיווקה אלטנטיק בעיקר אמני ג'אז ורית'ם אנד בלוז, כשבין כוכביה נמנה ריי צ'ארלס. על אף התמחותה העיקרית במוזיקה שחורה, הוציאה החברה גם כמה תקליטי קאנטרי. בתחילת שנות ה-50 הצטרף אל ארטגון ג'רי וקסלר[3] ואחריו נסוהי ארטגון.‏[4][5] ב-7 בפברואר 1955 מונה נסוהי למנהל מחלקת הג'אז של החברה והחתים מספר אמנים, ביניהם צ'ארלס מינגוס וג'ון קולטריין; מאוחר יותר החליף אותו ג'ואל דורן.‏[6][7] טום דאוד היה טכנאי ההקלטות של החברה, ומאוחר יותר הוא מונה להיות מפיק מוזיקלי. החברה הפכה לגורם משמעותי בתעשיית המוזיקה בשנות השישים, עם החתמת אמני פופ מוכרים כמו סוני ושר.

מספר חברות-בנות נוצרו או נקנו על ידי אטלנטיק: אטקו רקורדס נוסדה ב-1955 על ידי הרב אמברסון; ספארק רקורדס (חברת ההקלטה של ג'רי ליבר ומייק סטולר) נקנתה בנובמבר 1955. אחרים, כולל לאווה רקורדס, הפכו לחלק מחברת אטלנטיק. ב-1960 חתם וקסלר על חוזה קשרי הפצה בין אטלנטיק לבין חברת התקליטים מממפיס, סטאקס רקורדס.‏[8] הקשר עם סטאקס נפסק ב-1968. אטלנטיק נקנתה על ידי האחים וורנר ב-1967, וכיום היא חלק מוורנר מיוזיק גרופ. בשנים 1968-1973, הייתה חתומה באטלנטיק להקת הרוק לד זפלין. ב-1973, ייסדה הלהקה את סואן סונג רקורדס, חברה שאלבומיה הופצו על ידי אטלנטיק.

במאי 1988 חגגה החברה 40 שנים להיווסדה, וערכה הופעה ששודרה ב-HBO. בהופעה בת 11 השעות,‏[9] ניגנו רבים מאמני החברה וגם כמה להקות רוק אגדיות שהתאחדו, כמו לד זפלין וקרוסבי, סטילס ונאש (בהופעה ראשונה של דייוויד קרוסבי עם להקה לאחר שחרורו מהכלא).

בתחילת שנות ה-90 החזיקה אטלנטיק ב-50% ממניות אינטרסקופ רקורדס, שהוציאה אלבומי גנגסטא ראפ מפורסמים - מהם רבים בשיתוף עם חברת דאת' רואו רקורדס. בעקבות לחץ מקבוצות אקטיביסטיות שהתנגדו לגאנגסטא ראפ, טיים וורנר החליטה למכור את החלק של אטלנטיק באינטרסקופ בשנת 1995.‏[10]

לחברה היו כמה עסקאות עם חברות עצמאיות כמו מאסט דיסטרוי (שהביאה את גולדי לוקין צ'יין ודה דרקנס לחברה) ותקליטי VP בג'מייקה, הבית של אמני רגאיי כמו שון פול.

קרייג קאלמן הוא כיום היושב ראש של תקליטי אטלנטיק. אהמט ארטגון שימש כ"יושב ראש המייסד" עד מותו ב-14 בדצמבר 2006, בגיל 83.‏[11]

ב-2006, אסרה החברה על "ווירד אל" יאנקוביק להוציא את "You're Pitiful", פרודיה על השיר של ג'יימס בלאנט "You're Beautiful", בתואנה שזה "מוקדם מדי" בקריירה של בלאנט, ומתוך החשש שבלאנט יהפוך למוזיקאי של להיט אחד.‏[12]

ב-2007 חגגה החברה 60 שנים להקמתה עם שידור הסרט התיעודי מסדרת "American Masters" שנקרא "תקליטי אטלנטיק: הבית שאהמט בנה", ועל ידי הפצת של הדיסק "חגיגות 60 שנה לאטלנטיק: קלאסיקות רית'ם ובלוז שנבחרו על ידי אהמט ארטגון".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Atlantic Records founder Ahmet Ertegun dies, באתר MSN Today Music, ‏14 בדצמבר 2006
  2. ^ James Sullivan, ‏Rock & Roll Founding Father Ahmet Ertegun Dies at 83, באתר הרולינג סטון, 14 בדצמבר 2006‬
  3. ^ Leo Sacks, ‏The Soul of Jerry Wexler, באתר הניו יורק טיימס, 29 באוגוסט 1993
  4. ^ Steve Jones, ‏Atlantic Records founder Ertegun dead at 83, באתר USA Today, ‏15 בדצמבר 2006
  5. ^ TIM WEINER, ‏Ahmet Ertegun, Founder of Atlantic Records, Dies, באתר הניו יורק טיימס, 14 בדצמבר 2006
  6. ^ C. Michael Bailey, ‏32 Jazz: Anthropology New and Old, באתר All About Jazz, ‏ספטמבר 1999
  7. ^ Jason Ankeny, ‏Joel Dorn - Biography, באתר Allmusic
  8. ^ Steve Kurutz, ‏Jerry Wexler - Biography, באתר Allmusic
  9. ^ The Associated Press, ‏Atlantic Records Plans An 11-Hour Concert, באתר הניו יורק טיימס, 7 באפריל 1988
  10. ^ Interscope Records, באתר Discogs
  11. ^ Industry Icon Ahmet Ertegun Dies At 83, באתר הבילבורד, 14 בדצמבר 2006
  12. ^ ‫Rolling Stone, ‏"Weird Al" Yankovic Dishes On James Blunt, Discusses His Role As the Whitest, Nerdiest Rock Star Ever, באתר הרולינג סטון, 19 בספטמבר 2006‬