אטלס (אנטומיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובץ:Gray86.heb.PNG
אטלס, מבט על.

באנטומיה, אטלס (TA: Atlas) הוא שמה של החוליה הצווארית הראשונה (C1, העליונה), המחברת בין הגולגולת לעמוד השדרה. החוליה נקראת על שם הטיטאן אטלס הנושא את כדור הארץ על כתפיו, בדומה לחוליה התומכת במשקל הגולגולת והראש כולו.

האטלס וחולית הציר (C2, החוליה הצווארית השנייה) מרכיבות את המפרקים המחברים בין הגולגולת לעמוד השדרה: מפרק האטלס והגולגולת ומפרק האטלס וחולית הציר. מבנה החוליות יוצא הדופן מאפשר טווח תנועה גדול במיוחד במפרקים אלו.

מבנה אנטומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטלס שונה בצורתה מחוליות אופייניות. היא חסרת גוף וזיז קוצי כך שצורתה המתקבלת היא טבעתית. היקף הטבעת מורכב מהמסות הצידיות, הקשת הקדמית והקשת האחורית.

בחלקה הקדמי של הקשת הקדמית נמצאת הגבשושית הקדמית בה נאחז שריר הצוואר הארוך (Musculus longus colli). בחלקה האחורי של הקשת משטח מפרקי קטן המופרק עם השן (Dens) של חולית הציר.

בחלקה האחורי של הקשת האחורית נמצאת הגבשושית האחורית לחיבור השריר הישר האחורי הקטן של הראש (Musculus rectus capitis posterior minor). בשתי קצוות הקשת נמצא חריץ לעורק החוליתי (Sulcus arteriae vertebralis). לאחר שעלה העורק החוליתי דרך הנקבים הרוחביים של חוליות הצוואר, פונה העורק בחדות ועובר על החריץ בדרכו לפנים הגולגולת.

המסות הצידיות (Massa lateralis atlantis) הן המבנים המאסיבים ביותר באטלס בהתאם לתפקידן כנושאות משקל הראש. לכל מסה זוג פנים: עליונים ותחתונים. הפנים העליונים (Facies articularis superior atlantis) מופרקים עם העליים של עצם העורף והפנים התחתונים (Facies articularis inferior atlantis) מופרקים עם חולית הציר. בחלק הקדמי-תיכון של המסות נמצאות גבשושיות קטנות אליהן מחוברת הרצועה הרוחבית של האטלס (Ligamentum transversum atlantis). באזור המתוחם קדימה לרצועה נמצאת השן. בנקב הגדול האחורי לרצועה עובר חוט השדרה.

בצידי המסות הצידיות נמצאים הזיזים הרוחביים. בכל זיז רוחבי נקב רוחבי (Foramen transversarium) למעבר העורק החוליתי. בזיזים הרוחביים נאחזים שרירים המסובבים את הראש לצדדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]