תמט הריאות
 | |
| תמט הריאה הימנית בצילום רנטגן | |
| תחום |
רפואת ריאות  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/296468 |
| DiseasesDB | 10940 |
| MeSH | D001261 |
| MedlinePlus | 000065 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | J98.1 |
| ICD-11 |
CB40.2 |
  | |
תמט הריאות או אטלקטזיס (התמוטטות או קריסה) נגרמת מאובדן נפח הריאה כתוצאה מחוסר יכולת להרחיב את חללי האוויר (חללי הנאדיות בריאה). תמט הריאה מפחית את האוורור ריאתי (אנ'), פוגע בתהליך שחלוף הגזים, וגורם להיפוקסמיה - ירידה ברמת החמצן בדם. תהליך התמט גורם למעבר של דם בנימות הריאה, באזורי התמט, באופן שלא מאפשר לו להתחמצן. תמט הריאות עשוי להיות מולד או נרכש.
תמט ריאות מולד[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמט הריאות יכול להיות מולד (אטלקטזיס של היילוד) - כתוצאה, למשל, מתסמונת המצוקה הנשימתית, מצב בו בדרך כלל הריאות אינן בשלות, וקיים מחסור בהפרשות המאפשרות הורדת מתח הפנים של חלל הנאדית (חומרים פעילי שטח פנים או surfactants). בהיעדר יכולת להוריד את מתח הפנים שבנאדית, יש התנגדות למילוי אוויר: יש קושי למלאה אוויר בעת השאיפה, והיא קורסת פנימה בנשיפה. בכל נשימה נאלץ היילוד להתגבר על ההתנגדות לשאיפת אוויר.
תמט ריאות נרכש[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמט ריאות נרכש - acquired atelactasis: במקרה זה מדובר על תמט של הריאה, שקודם לכן הייתה מאווררת. מצב זה יכול להתרחש בכל גיל, ויש לו מספר גורמים:
- תמט ריאות חסימתית (Absorption (resorption) atelactasis): זהו מצב שבו אזור מסוים בריאה לא מקבל אוורור: למשל כתוצאה מחסימה של דרכי האוויר על ידי גוף זר, גידול ועוד. מאחר שהאזור הספציפי לא מתאוורר נוצר לחץ אוויר שלילי (אנ') בנאדיות והן קורסות. כתוצאה מכך שאין אוורור, הנאדיות קורסות, ולחץ האוויר שלילי בתוכן, יש התרחבות וגודש ניכרים של נימות הדם סביב הנאדיות, ומתפתחת בצקת בתוך הנאדיות המנותקות. הברונכיולים (אנ') הקטנים באזור החסום מלאים בהפרשה של ריר, קיים דלף והיפוקסיה. בצילום חזה ניתן לראות הסטה של המדיאסטינום לכיוון האזור החולה - כיוון שנוצר בו יותר מרחב. האזור שבו יש תמט נראה שקוע, א-טוני (חסר מתח), בצבע אדום כחול וגדוש בדם.
- תמט דחיסתית (Compression (relaxation) atelectasis): זהו מצב בו קיים לחץ חיצוני על הריאה שמביא להתמוטטותה. לרוב הלחץ בא מכיוון חלל האדר: נוזל שמצטבר במקרים של אי ספיקת לב (בצקת ריאתית), דם כתוצאה מטראומה או תהליך גידולי, ואוויר - פנאומוטורקס (כניסת אוויר לחלל או בעקבות טראומה, או כתוצאה מקרע ספונטני של הנאדיות. יכול להתרחש, למשל, במצבים של אסתמה). במצבים אלו יש לחץ על הריאה הפגועה, ובצילום חזה ניתן לראות שהם מביאים להסטה של המדיאסטינום דווקא לצד הבריא. יכולה להתרחש אטלקטזיה דחיסתית גם באנשים המרותקים למיטה כתוצאה מהפעלת לחץ בבית החזה. במקרים אלה, הסרעפת אינה יורדת למטה כי הנשימה שטוחה, או כתוצאה מלחץ שמופעל עליה מחלל הבטן, כגון איברים מוגדלים או הצטברות נוזלים. במצב כזה התמט נוצר בבסיס הריאה.
- תמט מסוג Cicatrization (contraction) atelectasis: זהו מצב פחות שכיח, שבו נוצרת פיברוזה ( הצטלקות), הנובעת מתהליך דלקתי שגרם לצלקות של רקמת חלל החזה או בריאה. מצב זה הוא בלתי הפיך.
קליניקה וטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
התמט יהיה לרוב הפיך ויכול לחלוף לחלוטין, אם מתוקנת הסיבה לחסימה. במקרים ממושכים וכרוניים של תמט, עלולים להתפתח סיבוכים כגון ברונכיאקטזיס או מורסה ריאתית. הטיפול בחלק מקרים הוא על ידי ברונכוסקופיה, או במקרים בהם אינה עוזרת, ניקוז של הנוזל החוסם ולרוב גם טיפול אנטיביוטי. כריתת האונה האטלקטטית מתבצעת רק במצבים בהם אזור התמט מהווה מקור לזיהום בלתי נשלט, או כאשר נצפות ברונכיאקטזיות מוכחות.
בצילום ניתן לראות כי מרקם הריאה הופך להיות פחות ספוגי והוא נראה לבן וסמיך יותר, בעוד שאזורים אחרים נראים שחורים יותר (ניפוח יתר באופן קומפנסטורי). במקרה של תמט קיים סימן בשם golden G sign, לאמור מצב בו יש התעגלות של התמט בצורת S כלפי שער הריאה: מדובר בתמט של האונה כתוצאה מגוש מרכזי אשר יוצר לחץ באזור מסוים ולכן גבול האונה הוא בצורת S במקום קשת.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על התופעה באתר Medscape (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.