אטרינגיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אטרינגיט
Ettringite-158846.jpg
מקבץ נדיר של גבישי אטרינגיט מושלמים. גודל: 2.5 x 1.9 x 1.3 ס"מ. מקור:מכרות נ'צ'וונינג (N'Chwaning), קורומן (Kuruman), פרובינציית הכף הצפוני בדרום אפריקה
תכונות המינרל
הרכב כימי Ca6Al2(SO4)3(OH)12•26H2O
מערך קריסטלוגרפי הקסגונלי
צורת הגביש גבישים פריזמטיים משושים שפאותיהם מקווקווים עד 20 ס"מ, בדרך כלל לא מושלמים, לעתים נדירות מסתיימים בפירמידה בשני הקצוות. כמו כן במקבצים סיביים.
צבע חסר צבע, צהוב בהיר, לבן חלבי
ברק זגוגי
שקיפות שקוף עד אטום
פצילות מושלמת על {1010}
שבירה בלתי שווה
קשיות 2.5-2 בסולם מוס
משקל סגולי 1.77
שרטוט לבן
מידע נוסף מתמוסס מעט במים; לעתים מאבד מים בחשיפה לאוויר והופך אטום.
מינרלים נלווים קלציט, פורטלנדיט, אפוויליט, פיליפסיט, הידרוקלומיט, מאיניט וגבס

אטרינגיט הוא מינרל סולפטי נדיר המכיל סידן ואלומיניום שעל שמו קבוצת מינרלים (קבוצת האטרינגיט). המינרל נוצר גם באופן מלאכותי בתהליך הידרציה (מיום - הוספת מים) של צמנט לשם ייצור בטון כתוצאה מתגובה בין קלציום אלומינט וסידן גופרתי, שניהם מצויים בצמנט פורטלנד.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב כימי וקריסטלוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסחת המבנה הכימי של האטרינגיט היא Ca6Al2(SO4)3(OH)12•26H2O

מהנוסחה ניתן לראות כי ארבעה מתוך כל חמישה אטומים במולקולה של המינרל הם חלק ממולקולת מים או הידרוקסיל, כלומר מרבית המינרל הוא מים והדבר מתבטא במשקלו הסגולי הנמוך.

האטרינגיט מתגבש במערכת ההקסגונלית, חבורת סימטריות נקודתית "דיהקסגונלית דיפירמידלית" 6/m\ 2/m\ 2/m\ , וחבורת סימטריות מרחבית P63/mmc. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=22.46‏ ו-c=21.44.‏‏[1]

מקובל להניח כי קיימת תמיסה מוצקה בין האטרינגיט לבין המינרל הדומה תאומסיט, אך מינרלים אלו משתייכים לחבורות סימטריות מרחביות שונות ולכן תמיסה מוצקה ביניהם אינה אפשרית.

תכונות פיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבישים פריזמטיים משושים או מחטיים שפאותיהם מקווקווים. הם בדרך כלל קטנים, אבל יכולים להגיע לאורך של עד 20 ס"מ, בדרך כלל לא מושלמים, לעתים נדירות מסתיימים בפירמידה בשני הקצוות או בפינקואיד (מישור המקביל לשני צירים). כמו כן במקבצים סיביים. לאטרינגיט פצילות מושלמת על {1010}. הקשיות של המינרל נמוכה, 2.5-2 בסולם מוס, וגם משקלו הסגולי נמוך (מים מהווים 46% ממשקלו) 1.77 גרם לסמ"ק. המינרל רגיש מאוד לחומציות ומתחיל להתפרק ב-pH נמוך מ-9. האטרינגיט מתמוסס מעט במים. בחשיפה לאוויר הוא מאבד מים והופך אטום. תכונות אלו דומות לתכונות של המינרל סטורמניט, אף הוא חבר בקבוצת האטרינגיט, ולא ניתן לכן להבדיל ביניהם בתנאי שטח אלא רק בבדיקות במעבדה.

תכונות אופטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופטית המינרל הוא חד-צירי שלילי ומשתנה לחד-צירי חיובי כשהוא מתייבש. מקדמי השבירה של האטרינגיט הם: nε=1.458‏ ו-nω=1.464.‏‏[2] גבישי האטרינגיט שקופים והופכים לאטומים בחשיפה לאוויר שכתוצאה ממנה הם מאבדים מים. הם חסרי צבע, או שצבעם לבן חלבי עד צהוב בהיר, והברק שלהם זגוגי.

גילוי ומקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטרינגיט נתגלה לראשונה בהר הגעש בלרברג (Bellerberg) סמוך לעיירה אטרינגן (Ettringen) בהרי האייפל שבמדינת ריינלנד-פאלץ שבגרמניה. הוא קרוי על שם העיירה, שם שניתן לו ב-1874 על ידי י. להמן (J. Lehmann) בספרו "על אטרינגיט, מינרל חדש בתכלילים של אבן גיר בלבה של אטרינגן (אזור לאכר)" ((Über den Ettringit, ein neues Mineral in Kalkeinschlüssen der Lava von Ettringen (Laacher Gebiet). מבנה המינרל פוענח לראשונה ב-1890 על ידי מיכאליס (Michaelis) וקנדלו (Candlot). המינרל היה מוכר גם בשם ווּדְפוֹרְדִיט (Woodfordite), שם שניתן למינרל לאחר שהוחלט בטעות כי מינרל שמצא הגאולוג האמריקני אלפרד וודפורד (Alfred O. Woodford‏; נפטר ב-1990) ב-1943 בקרסטמור שבקליפורניה הוא מינרל חדש, ולכן נקרא על שם המגלה.‏[3]

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטרינגיט (כאבקה) נמכר כתוסף לצמנט בתעשיית הבנייה להגנה מפני אש.

באטרינגיט נעשה שימוש על מנת לצפות נייר ולתת לו מראה לבן מבריק שכונה "משי לבן" (Satin White), אם כי בשל הרגישות של האטרינגיט לחומציות (כאמור הוא מתחיל להתפרק ב-pH נמוך מ-9), פסק בו השימוש והוחלף ב-טיטניום דו-חמצני.

מקור ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המופע הנפוץ של אטרינגיט הוא באבן גיר מותמרת או כתכלילים באבן גיר מותמרת (קסנוליתים) בתוך חללים בסלע-לוסיט-נפלין-טפריט. בתצורת חתרורים בישראל מצוי האטרינגיט כתוצר בליה בסלעי לרניט. המינרל נוצר רק בסביבה בסיסית מאוד (pH סביב 12).

האטרינגיט הוא מינרל נדיר. מקומות בהם ניתן למצוא אטרינגיט כוללים את הר הגעש בלרברג (Bellerberg) סמוך לעיירה אטרינגן (Ettringen) בהרי האייפל שבמדינת ריינלנד-פאלץ (המקום בו נתגלה לראשונה) ובמחצבת צילברג (Zeilberg) במרולדסוויסך (Maroldsweisach) שבגרמניה; על גבעת סקווט (Scawt Hill) בסמוך ללרן (Larne) במחוז אנטרים בצפון אירלנד; בבואה סז'ור (Bois Séjour) במחוז פוי-דה-דום (Puy-de-Dôme) שבמרכז צרפת; בתצורת חתרורים בבקעת חתרורים מזרחית לערד שבישראל; גבישים גדולים ויפים קיימים במכרות נ'צ'וונינג (N'Chwaning), קורומן (Kuruman), פרובינציית הכף הצפוני בדרום אפריקה; ובמחצבת קרסטמור (Crestmore) במחוז ריברסייד (Riverside) בקליפורניה שבארצות הברית.‏[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A.E. and H.F.W. Taylor, Crystal structure of ettringite. Acta Crystallographica Section B, Volume 26, Part 4 (April 1970), 386–393.
  • Gross, S., 1977. The mineralogy of the Hatrurim formation. Israel. Geol. Surv. Isr. Bull. 70, 80 p. (המאמר של שולמית גרוס על תצורת חתרורים)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר Webmineral. אתרים אחרים טוענים שהאטרינגיט מתגבש במערכת הטריגונלית, בחבורת סימטריה מרחבית אחרת והפרמטרים של תא היחידה שונים כמעט בין כל האתרים.
  2. ^ אתר rruff
  3. ^ Ettringite ("Woodfordite") From Crestmore California
  4. ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.