איאן יור
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
7 בדצמבר 1939 (בן 84) אייר שבסקוטלנד | |||
| שם מלא | ג'ון פרנקומב יור | |||
| עמדה | קשר מרכזי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
ג'ון פרנקומב (איאן) יור (באנגלית: John Francombe (Ian) Ure; נולד ב-7 בדצמבר 1939 באייר). הוא כדורגלן עבר סקוטי ששיחק בעמדת הקשר המרכזי.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יור החל את הקריירה שלו כמקצוען בקבוצת דנדי, שם שיחק במשך חמש עונות שבמהלכן זכה המועדון באליפות הליגה היחידה בתולדותיו. לאחר הזכייה באליפות העפיל המועדון לחצי גמר גביע אירופה, בו הפסיד למילאן. בתקופה זו הוא השתתף בשמונה משחקים במדי נבחרת סקוטלנד, וערך את הופעת הבכורה שלו בניצחון 2 - 0 על נבחרת ויילס ב-8 בנובמבר 1961.
ב-1963 הוא עבר לארסנל תמורת 62,500 לירות שטרלינג, אז סכום שיא להעברת שחקן בכדורגל האנגלי. בעונתו הראשונה בארסנל הוא החמיץ משחק אחד בלבד (והשתתף בשני משחקים נוספים במדי נבחרתו), אך בעונת 1964/1965 ובזו שלאחריה הוא השתתף רק בכ-20 משחקים לעונה בעקבות פציעה וירידה בכושר המשחק שלו. הוא הוחזר להרכב על ידי המאמן ברטי מיי, ובעונת 1966/1967 השתתף ב-44 משחקים בכל המסגרות; הוא ערך את הופעתו ה-11 (והאחרונה) במדי הנבחרת במשחק מול נבחרת צפון אירלנד ב-21 באוקטובר 1967.
יור המשיך לשחק בארסנל עד סוף שנות ה-60, ובתקופה זו צבר מוניטין של שחקן המבצע טעויות רבות, כגון זו שהתרחשה בגמר גביע הליגה מול סווינדון טאון ב-1969, שבזכותה הצליח רוג'ר סמארט להבקיע את השער הראשון של סווינדון בניצחון 3 - 1. המוניטין של יור היה כה ידוע, עד כדי כך שהוא הוזכר בספר "קדחת המגרש" מאת ניק הורנבי:
שלא במפתיע, הייתי האוהד היחיד של ארסנל בשנה הראשונה. לק.פ.ר., קבוצת הליגה הראשונה הקרובה ביותר, היה רודני מארש; לצ'לסי - פיטר אוזגוד, לטוטנהאם - גריבס, לווסטהאם היושלושה גיבורי גביע העולם: הרסט, מור ופיטרס. השחקן המפורסם ביותר של ארסנל היה בוודאי איאן יורה, שנודע בעיקר בזכות היותו חסר תועלת באופן מבדח, ובשל תרומתו למשחק הטלוויזיוני "כדור-חידה"
— תרגום הספר לעברית משנת 1994 על ידי אסנת סנדלון
למרות המוניטין שלו הוא השתתף ב-202 משחקים במדי ארסנל במשך שש שנים, הבקיע שני שערים, וזכה בשתי מדליות על העפלה עם המועדון לגמר גביע הליגה. אולם, לקראת סוף העשור חלה ירידה במעמדו בארסנל כיוון שפרנק מקלינטוק וטרי ניל התחרו על עמדת הקשר המרכזי. באוגוסט 1969 הוא עזב את ארסנל ועבר למנצ'סטר יונייטד תמורת 80,000 לירות שטרלינג. הוא היה ההחתמה המשמעותית היחידה של המאמן וילף מק'גינס, ושיחק ביונייטד במשך שתי עונות לפני שחזר לסקוטלנד והצטרף לסנט מירן ולאחר מכן לאיסט סטרלינגשייר.
לאחר פרישתו הוא עבד במשך זמן מה כמאמן, כולל תקופה קצרה באיסט סטרלינגשייר כמחליפו של אלכס פרגוסון, לפני שעזב לחלוטין את תחום הכדורגל. לאחר מכן עבד כסוהר בבית סוהר בגלאזגו וכעובד סוציאלי בקילמרנוק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוני מתיוס, WHO'S WHO OF ARSENAL (עמוד 290), מיינסטרים, 2007 (ISBN 1-84596-232-X)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu