איאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התאבדותו של איאס

אַיאס (יוונית: Αἴας) הוא דמות מהמיתולוגיה היוונית. לפי המסופר הוא היה בנו של טלאמון, אחיו של טיאוקרוס, וכונה "איאס הטלאמוני" או "איאס הגדול". איאס בן טלאמון נמנה עם הגיבורים המרכזיים באיליאדה מאת הומרוס. באותו חיבור ישנו גיבור נוסף בשם איאס בן אוֹאִילֵאוּס, המכונה "איאס המהיר", להבדיל מזה "הגדול".

אחרי אכילס נחשב איאס לאמיץ שבגיבורי היוונים שניצבו מול חומות טרויה. הוא התמודד מול הקטור בדו-קרב ואף פצע אותו. הוא הדף גם את ההתקפה הטרויאנית שסיכנה את הספינות, ועזר לחלץ את גופתו של פאטרוקלוס. אחרי מותו של אכילס דרש את כלי הנשק שלו, אבל פסק בוררות קבע כי אלה יימסרו לאודיסאוס. ברוב זעמו ביקש איאס להרוג במי שהשפילוהו, אבל אתנה סימאה את עיניו, כך שאת הטבח ערך בעדר כבשים. כאשר שבה אליו הכרתו והתברר לו מה עולל, השליך את עצמו על חרבו מרוב בושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.