איאקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איאקוס ובנו טלאמון, איור מהמאה ה-18 מאת ז'אן-מישל מורו

איאקוסיוונית עתיקה: Αἰακός) היה מלך האי אגינה במפרץ הסרוני, על פי המיתולוגיה היוונית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המיתולוגיה, איאקוס היה בנם של האל זאוס והנימפה אגינה. הוא נולד באי ונונה, אליו נלקחה אגינה על ידי זאוס כדי להצילה מזעמם של הוריה; לאחר מכן נקרא האי על שמה, אגינה.

כשהתבגר שלט איאקוס באי. הוא נודע ברחבי יוון בשל חוש הצדק שלו, ונקרא לעתים קרובות לשפוט בסכסוכים בין בני אדם ואף בין אלים. הוא הקים את מקדש זאוס פנלניאוס על הר פנלניאון באי. כן מספרת האגדה אודותיו כי הציב מצוקים גבוהים מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני פירטים.

לפי גרסה אחת, בניו של איאקוס היו טלאמון ופלאוס; לפי גרסה אחרת, היה לו בן נוסף, פוקוס, שהיה מועדף על פני השניים האחרים.

על פי האגדה, לאחר מותו מונה איאקוס לאחד משלושת השופטים של האדס, אל השאול. הוא מיוצג ביצירות אמנות רבות כנושא שרביט ומפתח עבור האדס.

אנשי האי בנו מקדש בשם איאקוסיום באי, שהתאפיין בקירות ושיש לבנים, ולפי המסורת נקבר איאקוס מתחת למזבח במבנה זה. אנשי האי התייחסו אל דמותו כאל המשגיח והמגן של האי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.