אבטין
 אבטין מכיוון דרום-מערב
| |
| שם בערבית | إبطن |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | זבולון |
| גובה ממוצע[1] | 49 מטר |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,952 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.2% בשנה |
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אבטין  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
2 מתוך 10 |
אִבְּטִין (בערבית: إبطن) הוא יישוב בדואי בעמק זבולון, השוכן בין רכסים לבית העלמין תל רגב, כארבעה קילומטרים מדרום לקריית אתא. היישוב שייך למועצה אזורית זבולון והוא היישוב הגדול ביותר בה עם כ-2,900 תושבים (נכון לשנת 2022).
בכפר יש בי"ס יסודי וקריית חינוך תיכונית.
מן המשפחות הבולטות שמתגוררות בכפר: עמרייה, זבידאת, ח'אלדי, אבו קמיר, אבו ג'בל, תורכמאן, שקור, בושקאר, נעראני, אלפקיר, הנדאוי, תפאל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתה של אבטין בחווה חקלאית שהוקמה על ידי חאג' טאהר קרמאן בשיתוף פעולה עם גורמים יהודיים. בין החווה לבין כפר חסידים התעוררו סכסוכי שכנים על קרקעות[3]. במלחמת העצמאות התרכזו בני משפחת קרמאן בחווה באבטין ובעצת דוד הכהן לא ברחו מארץ ישראל. לאחר מכן מנע דוד בן-גוריון, על פי בקשת דוד הכהן את גירושם[4]. בראשית ימי המדינה נודע הכפר כאחוזת קרמאן[5] או אחוזת אבטין[6].
בשנות ה-60 היה המקום לכפר בדווי[7]. בשנת 1975 הורחב המקום במסגרת התוכנית ליישוב בדואים במקומות קבועים[8]. תושביו הם בני השבטים עמריה וערב אל ח'ואלד וערב אלזובידאת וערב אלחילף וערב אלתורכמאן וכן משפחות בודדות משבטים אחרים[9][10].
על פי החוקרים מקור השם איבטין בשם העיר בֶטֶן המופיעה בספר יהושע[11] כעיר השוכנת על גבול נחלת שבט אשר. בטן מזוהה עם האתר הארכאולוגי תל פר השוכן מצפון מערב ליישוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ עולים וחורשים לא שלהם, דבר, 29 במאי 1935
- ^ שמעון רפפורט, יצחק לץ ושאול הון, האם הכיר קרמאן את משה דיין? אולי מהטלוויזיה, מעריב, 12 באוגוסט 1976
- ^ ק. מנחם, תנועת הרישום בצפון להחזרת משפחות הפליטים, דבר, 11 באוגוסט 1949
- ^ מנחם תלמי, שולחנה של סועד קרמאן, מעריב, 18 בדצמבר 1962
- ^ ארנון מדזיני, התנחלות הבדווים בגליל, בתוך ארצות הגליל, משרד הביטחון, 1983, עמ' 559
- ^ 12 עיירות לבדווים ועיירה דרוזית, דבר, 31 במרץ 1975
- ^ נסיון להביא לסולחה בין חמולות, מעריב, 8 באוקטובר 1976
- ^ ארנון מדזיני, התנחלות הבדווים בגליל, בתוך ארצות הגליל, משרד הביטחון, 1983, עמ' 552
- ^ פרק יט פסוק כה
| ||||||||||||||||
