איביביו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האיביוביו היא קבוצה אתנית בדרום מזרח ניגריה. הקבוצה כנראה בעלת מוצא משותף עם הקבוצות האתניות אננג ואפיק. הכינוי איביביו מתייחס לעתים לדוברי שפת האביביו.

משמעות המילים "איביו-איביו" היא 'קצר' אך רעהב קשורה לגבהם של בני הקבוצה. באזורים רבים של האיביביו מדוברים ניבים שונים של שפתם.

על פי המסורת חיו האיביביו באותה מדינה בניגריה שבו חיו בני האננג, אורון, אקט, ושאר בני מחוז אוגוג'ה. לאחר מכן חולק אזור זה לשתי מדינות - מדינת אקווה איבום ומדינת נהר קרוס.

מדינת אקווה איבום מורכבת מבני אננג, מבני האיביביו, ובני אקט ואורון. מדינת נהר קרוס מורכבת מבני אפיק ובני מחוז אוגוג'ה. בני האיביביו הם רוב באקווה איבום ושולטים במדינה זו בתוך הרפובליקה. המנהל והממשל נחלק עם הקבוצות האתניות האחרות והמערכת הפוליטית במדינה מנוהלת באופן מסורתי - המנהיגים הפוליטיים נקבעים טרם הבחירות בדיון בין הקבוצות השונות.

בעבר היה נהוג בקרב קבוצה זאת ואחרות להשאיר תאומים שהיו נולדים ביערות למות. מנהג זה נאסר על ידי מארי סלסור.

הגעת המסיון הנוצרי לאיביביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסיונרים ראשונים הגיעו לאביביו בתחילת המאה ה-19. הכומר סמואל ביל החל את עבודתו באיבנו. הוא הקים את כנסיית קואה איבו, שהתפרסה לאחר מכן למרכז ניגריה. אחריו הגיעו גם הכנסייה הקתולית, הכנסייה המתודיסטית והכנסייה הפריסביטריאנית. כנסיות נוספות חדרו לאזור בחלקה השני של המאה ה-20.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]