איגור גיאורגדזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איגור גיאוֹרגָדזֶהגאורגית: იგორ გიორგაძე; נולד ב-23 ביולי 1950) הוא פוליטיקאי גאורגי לשעבר שכיהן בתפקיד השר לביטחון לאומי בגאורגיה בין השנים 1993-1995. בשנת 1995, הוא הואשם, על ידי נשיא גאורגיה באותם ימים, אדוארד שוורדנדזה, בניסיון התנקשות. ממקום מושבו ברוסיה הוא מנהל תנועה ציבורית "אנטי--סורוסית" בגאורגיה, והוא מנהיג המפלגה הפוליטית שנקראת סָמארתלוּבָּה ("צדק").

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיאורגדזה נולד בזאיסן (Зайсан) במזרח קזחסטן על גבול רוסיה-סין. אביו, הגנרל פנטלמיון גיאורגדזה היה מפקד במלחמת העולם השנייה וכיום מנהיג המפלגה הקומוניסטית המאוחדת של גאורגיה. האב שלח את בנו לרכוש השכלה צבאית. בשנת 1968 הוא התקבל לבי"ס היוקרתי של הק.ג.ב. במוסקבה. הוא סיים כבוגר החוג לתורת המשפט ושפות זרות. מלבד גאורגית ורוסית הוא דובר טורקית, צרפתית, אזרית וסרבו-קרואטית. הוא הגיע לדרגת לוטננט-גנרל וכיהן בתפקידים שונים בשירות הביטחון של גאורגיה הסובייטית. בשנים 1980-1981, הוא השתתף במלחמת אפגניסטן כחבר כח המשימה של הק.ג.ב. בקנדהאר. הוא עוטר ב-15 עיטורים ממלכתיים כולל "עיטור הצטיינות בקרב" וכן התואר "קצין של כבוד בק.ג.ב של ברית המועצות". את שירות בק.ג.ב. הוא סיים בשנת 1991.

במהלך מלחמת האזרחים של גאורגיה (1992-1993) בין חסידי הנשיא המודח גמסחורדיה, הזוויאדיסטים, ומתנגדיו, תמך גיאורגדזה בשוורדנדזה, ובשנת 1993, הוא מונה לשר לביטחון לאומי של גאורגיה. בתקופת כהונתו קידם גיאורגדזה את היחסים עם השירותים החשאיים של רוסיה, וגברה השפעתו בממשלה הגאורגית.

נפילתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995 הואשם גיאורגדזה בארגון ניסיון התנקשות בשוורדנדזה ב-29 באוגוסט של אותה שנה. אולם גיאורגדזה הצליח להימלט. במכתב פתוח ששלח גיאורגדזה לשוורדנדזה באוקטובר של אותה שנה הוא הכחיש כל קשר ל”התקפה הטרוריסטית”. הוא האשים את שוורדנדזה כי ניסה להפטר ממנו לפני הבחירות הקרבות לנשיאות גאורגיה.

בתחילת 1995 עוד הספיק גיאורגדזה לכרות ברית עם הארגון החצי צבאי של ג'אבא יוסליאני, מחדריוני. לאחר שהאחרונה מסרה את נישקה כאות לרצון טוב ולשתוף פעולה עם ממשלו של שוורדנדזה. החשדות בדבר מעורבותו של גיאורגדזה עלו כאשר ניסיון ההתנקשות אירע זמן קצר לאחר חזרתו מביקור לא רשמי במוסקבה. הוא נמלט למוסקבה בסיוע כוח שמירת השלום הרוסי בגאורגיה לפני שהועמד למשפט[1].

מאוחר יותר הואשם גיאורגדזה במעורבות בשורה של התנקשויות פוליטיות, בשנים 1994-1995, והוצא נגדו צו מעצר בינלאומי שהועבר לידי האינטרפול. בקשות הסגרה רבות של גאורגיה, האינטרפול והקונגרס של ארצות הברית, נדחו על ידי רוסיה בטענה כי מערכת אכיפת החוק הרוסית לא הצליחה לאתרו[2]. יחד עם זאת, גיאורגדזה הוא אורח קבוע בתוכניות טלוויזיה רוסיות וכפי הנראה מתגורר במוסקבה[3]. בשנת 1999, הכריז הסנאט האמריקאי כי על הנשיא האמריקאי ופקידים בכירים אחרים, להעלות את נושא הסגרתו של גיאורגדזה בפגישותיהם הדו-צדדיים כדי שיעמוד למשפט על ניסיון ההתנקשות בשוורדנדזה.

אופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים ניסה גיאורגדזה להיכנס שוב לזירה הפוליטית בגאורגיה. ביולי 2001 נרשמה מפלגת "סמשובלו" ("מולדת") - ברית התנועות הגאורגיות הפטריוטיות, בטביליסי. הארגון, שכלל תשע מפלגות ותנועות פופולריות, בחר בגיאורגדזה ליושב ראש המפלגה החדשה.

בשנת 2003 נוסדה המפלגה הפוליטית "סמרתלובה" ("צדק") ובשנת 2005 הפך לראש התנועה הפוליטית ה"אנטי-סורוסית", שהייתה מורכבת מברית של ארבע מפלגות אופוזיציה כולל סמרתלובה. התנועה תמכה בהידוק הקשרים הכלכליים והפוליטיים עם הפדרציה הרוסית, ומתחה ביקורת על המדיניות הפרו-מערבית של ממשל שוורדנדזה ששאפה להכלל בנאט"ו. אולם גיאורגדזה זכה לתמיכה מינימלית בלבד בגאורגיה, והואשם כי מומן, לכאורה, בידי שירותי הביטחון הרוסיים.

אף על פי ששהה מחוץ לגאורגיה ניסה גיאורגדזה לרוץ לנשיאות גאורגיה בבחירות שנערכו בשנת 2000 ובשנת 2004, אולם בכל אחד מהמקרים סירבה ועדת הבחירות המרכזית של גאורגיה לרשום אותו.

ב-6 בספטמבר 2006, עצרה המשטרה הגאורגית מעל ל-30 חברים במפלגת סמרתלובה והתנועות הנלוות אליה במהלך כנס שנערך בטביליסי ובמקומות נוספים ברחבי גאורגיה. העצורים הואשמו בקשירת קשר לביצוע הפיכה אלימה כנגד הממשלה הגאורגית בראשות מיכאיל סאקשווילי. האשמות נוספות כללו קבלת מימון בלתי חוקי ושיתוף פעולה עם שירותי הביטחון של מדינה זרה. סמרתלובה הגיבה באמצעות עורכי דינה כי מדובר ברדיפה פוליטית לקראת הסוף הקרב ובא [4].

פעולותיו של גאורגדזה ונציגיו נתפסו בעיני הממשל הגאורגי כפעולות שנעשו בתמיכה ובמימון של השירות החשאי הרוסי יחד עם שורה של צעדים בהם נקטה מוסקבה לדיכוי הכלכלה בגאורגיה ויצירת תסיסה פוליטית, כמו האמברגו על היין הגאורגי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרון בלקין (2005), מאוחדים נשאר?, עמ' 103, ISBN 0791463435, (באנגלית)
  2. ^ הצהרת השגריר רוואז אדמיה, אתר שגרירות גאורגיה לארצות הברית קנדה ומקסיקו, 4.10.2002, (באנגלית)
  3. ^ ולדימור סוקור, גאורגיה מאשימה אקטיביסטים פרו-רוסים בהתססה מתוכננת , 4.9.2006, "אירואסיה דיילי", (באנגלית)
  4. ^ "הפיכת קושרים" נבלמה בגאורגיה, 6.9.2006, בי.בי.סי, (באנגלית)