איגלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איגלו
תרשים צד של איגלו.
1 = אזור המגורים.
2 = מסדרון כניסה ואחסון.
3 = חלון.
4 = פתח אוורור.

איגלואינואיט: "בית" או "בית שלג") הוא מחסה הבנוי בדרך כלל בצורת כיפה, העשוי מלבני שלג ומטרתו לתת מחסה זמני לציידים האינואיטים מפני החורף או לשמש כבית קבוע.

האיגלו שימש בעיקר בשטחי קנדה וגרינלנד. אינואיטים אחרים השתמשו בשלג לבידוד בבתים שנבנו מחומרים אחרים.

בניית איגלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלג המשמש לבניית האיגלו צריך להיות חזק מספיק להיחתך בצורה של לבנים. שלג מתאים למטרה זו הוא שלג שנערם על ידי הרוח, ונדחס.

האיגלו נבנה על ידי חפירת בור בשלג ובניית הלבנים שמוציאים מן הבור סביבו.

לעתים נבנית מנהרת כניסה אל האיגלו במטרה למנוע אובדן חום וכניסת רוח כאשר דלת האיגלו פתוחה. בשל היות השלג חומר מבודד, הטמפרטורות בתוך האיגלו גבוהות במידה ניכרת מהסביבה החיצונית.

אם קירותיו הפנימיים של האיגלו מכוסים בעורות של בעלי חיים, הטמפרטורה בתוך האיגלו יכולה לעלות מ- 2°C ל- 10-20°C.

מבחינה ארכיטקטונית האיגלו הוא ייחודי בכך שניתן לבנות את כיפתו מלבנים נפרדות מבלי לבנות פיגומים או מבנה תומך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]