איגרת (נצרות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

איגרתיוונית: επιστολη - אפיסטולה - מכתב) היא מכתב שנשלח על ידי אחד השליחים אל שליח אחר, תלמידו של השליח או אל קהילה נוצרית.

איגרות הברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית האיגרות המהוות חלק מהברית החדשה משויכות לשליח פאולוס (שאול התרסי) ונקראות יחד איגרות פאולוס.

איגרות בברית החדשה שנכתבו בוודאות על ידי פאולוס הן:

איגרות שמיוחסות לפאולוס אולם ייחוסן שנוי במחלוקת (בקרב חוקרים):

איגרות שכנראה לא נכתבו על ידי פאולוס (ונקראות גם "איגרות הרועה", "איגרות הרועים", או "הפסטוראליות"):

איגרת שייחוסה אינו ידוע:

האיגרות הכלליות:

מבנה האיגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיגרות נכתבו בהתאם למקום בתרבות ההלניסטית, וכללו פתיחה ובה שם כותב האיגרת, וסיום ובו מצוין לעיתים שם הסופר שהוכתבה לו האיגרת (לדוגמה: האיגרת אל הרומאים).

לאחר הפתיחה ישנה ברכה (ברוב איגרות פאולוס): "חסד ושלום עליך" - שילוב של הברכה ההלניסטית המקובלת (חסד) לברכה היהודית המקובלת (שלום).

כחלק מהתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיסה הקתולית ובתפילה אנגליקנית האיגרות נקראות בין קריאת התפילה היומית (הקולקטיו) לבין קריאת ספרי הבשורה. בשירה הגיאוגוריאנית נהגו לשיר את האיגרות בטונוס מסוים שכונה "טונוס האיגרות" (tonus epistolae)

בכנסייה המזרחית נקראות האיגרות כחלק משיעורים מדי יום בשנה, למעט בתקופת התענית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איגרת בוויקישיתוף