איג'יפטסאט 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איג'יפטסאט 1
Egyptsat1.jpg
מידע כללי
תאריך שיגור 17 באפריל 2007
משגר Dnepr-1
אתר שיגור קוסמודרום בייקונור
זיהוי NSSDC 2007-012A
משימה
לוויין של כדור הארץ
מסלול LEO
משך המשימה 17 באפריל 2007 - יולי 2010
מידע טכני
משקל 100 ק"ג

איג'יפטסאט 1 (EgyptSat 1) הוא הלוויין המצרי הראשון שייעודו חישה מרחוק.

הלוויין, שמשקלו כ-100 קילוגרם, תוכנן ונבנה באוקראינה (על ידי חברת יוז'נוי). הלוויין צפוי לטוס בחלל במסלול מעגלי מעל כדור הארץ בגובה 668 ק"מ ולהעביר את הנתונים לתחנת קרקע שנבנתה במצרים. משקלו של הלוויין מציב אותו בקטגוריה המכונה "מיקרו-לוויינים".

שיגור הלוויין תוכנן ל-27 במרץ 2007, אולם זמן קצר לפני מועד השיגור התגלתה בעיה באחת ממערכות המשגר, שהביאה לדחייה של 24 שעות במועד השיגור המתוכנן, ומאוחר יותר התקבלה הודעה על תאריך שיגור חדש - 17 באפריל 2007. הלוויין שוגר בתאריך האמור באמצעות משגר לוויינים רוסי מטיפוס "דנייפר". השיגור הוכתר בהצלחה, והלוויין הוכנס למסלול המתוכנן לו בחלל.

המטעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוויין הריגול כולל מטעד מולטי-ספקטראלי - מצלמה המסוגלת לצלם במגוון תחומים של הספקטרום האלקטרומגנטי. הלוויין יהיה גם בעל יכולת צילום בתחום התת-אדום. גורמים בישראל הביעו חשש כי ייעודו של הלוויין יהיה לרגל אחר תנועת כוחות צה"ל.

מצרים בחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים כבר שיגרה (באמצעות משגרים זרים) שני לווייני תקשורת – ניילסאט 101 ב-1998 וניילסאט 102 ב-2000. שני הלוויינים משדרים יותר מ-150 ערוצי טלוויזיה דיגיטליים לצד שירותי רדיו ומולטימדיה למיליוני בתים בצפון אפריקה ובמזרח התיכון.

לוויין תצפית מתקדם נוסף מפותח עבור מצרים על ידי חברת "קארלו גוואצי" (Carlo Gavazzi) האיטלקית. הלוויין מכונה DESERTSAT, והוא צפוי להיות משוגר לחלל במהלך 2017.

לוויין נוסף מסוג איג'יפטסאט מתוכנן לשנים הקרובות, כמו גם לוויין מתוחכם יותר בשם SaharaSat. מצרים צפויה להפעיל מערך של מספר לווייני תצפית במקביל, דבר שיאפשר לה איסוף מידע סביבתי מועיל, שיש לו גם השלכות ביטחוניות.

השיגור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוויין איג'יפטסאט 1 (מסומן בחץ) בעת שילובו במשגר דנייפר

שיגור הלוויין המצרי נעשה באמצעות משגר הלוויינים הרוסי "דנייפר". משגר זה מבוסס על טלי בליסטי מימי ברית המועצות, שכינויו במערב SS-18. השיגור ייחודי בכך שהטיל משוגר מתוך מחפורת תת-קרקעית, מהסוג ששימש את הטילים הבליסטיים.

אובדן הקשר עם הלוויין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתוני מצרים דיווחו ב-24 באוקטובר 2010 כי הקשר עם הלוויין אבד במהלך יולי 2010. חלק מכלי התקשורת האשימו את ישראל בשיבוש מכוון של פעילות הלוויין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]