אידה פינק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אידה פִינְק (11 בינואר 1921 - 27 בספטמבר 2011) הייתה סופרת ישראלית שכתבה בשפה הפולנית. זוכת פרס ישראל לסיפורת לשנת 2008.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינק נולדה בזברז' (Zbaraż) שבמזרח פולין (כיום אוקראינה) לאב רופא ואם ששימשה מורה בתיכון הפולני המקומי. כבר מגיל 16 גמלה החלטה בליבה להיות סופרת, אולם פריצתה של מלחמת העולם השנייה קטעה את תוכניותיה ולימודיה, והיא ומשפחתה אולצו לעקור לגטו המקומי. בשנת 1942 ברחה מהגטו היהודי שבעיירת מולדתה, ועד סוף המלחמה ברחה ממקום מקלט אחד למשנהו.

בשנת 1957 עלתה לישראל יחד עם משפחתה. בשנותיה הראשונות בארץ עבדה פינק במכון יד ושם בגביית עדויות מניצולי השואה. החל משנת 1971 החלו להתפרסם בארץ ובשפה העברית ספרי ילדים וספרים המיועדים לקהל המבוגר פרי עטה.

בשנת 1985 זכתה פינק בפרס הבינלאומי לספרות ע"ש אנה פרנק בהולנד; בשנת 1995 זכתה בפרס ההנצחה על שם יעקב בוכמן ממכון יד ושם; ובשנת תשס"ח-2008 זכתה בפרס ישראל בספרות, בתחום הסיפורת.

הלכה לעולמה בגיל 90. נקברה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת הספר רישומים לקורות חיים, מעשה ידי הצייר רפי לביא.

על אף שפינק הייתה סופרת ישראלית, ספריה נכתבו במקורם בשפת ילדותה: השפה הפולנית, ותורגמו לאחר מכן לעברית. ספריה עוסקים בחיים ובטראומת השואה, שאותה חוותה בצעירותה.

רומנים וקובצי סיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיסת זמן, סיפורים, תרגם נחמן בן-עמי, רמת גן, מסדה, 1975.
  • הגן המפליג למרחקים, סיפורים, תרגמו דוד וינפלד ובנימין טנא, עם עובד, תל אביב, 1988.
  • נלך בלילות נישן בימים, תרגם דוד וינפלד, תל אביב, ספרית פועלים, 1993.
  • השולחן, מחזה.
  • רישומים לקורות חיים, קובץ סיפורים, תרגם דוד וינפלד, עם עובד, תל אביב, 1995.
  • כל הסיפורים, תרגם מפולנית והוסיף אחרית דבר דוד וינפלד, עם עובד, תל אביב, ‬2004.
  • סוף העולם הראשון שלי, תירגם מפולנית והוסיף אחרית דבר דוד וינפלד, תל אביב, עם עובד, 1997.

ספרי ילדים (עם חיים מסינג)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תעלולי ילדי משפחת חפושי, חיים מסינג, אידה פינק, ספרית מעריב, 1971.
  • התנין והמברשת המעופפת שלו, חיים מסינג, אידה פינק, ציורים אלונה פרנקל, עריכה גראפית אורי בן יהודה, ספרית מעריב, 1971.‬
  • נחש בקן, חיים מסינג, אידה פינק, ציורים אלונה פרנקל, עריכה גראפית אורי בן-יהודה, ספרית מעריב, 1971.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאה האן, "שלושה היבטים של הישרדות - קיום על הסף", על ’רישומים לקורות-חיים’ מאת אידה פינק, עכשיו 63 (תשנ"ו), 1996, 173-169.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על כתביה:


השואה
Yellow star Jude Jew.svg
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם" • "הלילה (ספר)" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס - סיפורו של ניצול"
מוזיקה ומחול "הניצול מוורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
סרטי השואה "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל