אידיולקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אידיולקטיוונית, idio- פרטי ו־-lect לשון) הוא מושג בלשני המתייחס לווריאנט שפה הייחודי לפרט מסוים. האידיולקט בולט בדפוסים של בחירת מלים ודקדוק, או מלים, ביטויים או ניבים לשוניים הייחודיים או אופייניים לפרט מסוים. לכל פרט יש אידיולקט, המאופיין בקיבוצים חוזרים ונשנים של מלים הייחודיים לו. אידיולקט עשוי לעתים קרובות לכלול גם סוגים של אקולקט—דיאלקט הספציפי לבית או משפחה מסוימת.

לרוב, האידיולקט של אדם אינו כה בולט בחזרותיו עד שאחרים מבחינים בו על–נקלה, אך במקרים מסוימים, ישנם אנשים המאמצים ביטויים וחוזרים עליהם פעמים רבות עד כדי כך שהם הופכים לחלק מכינויים. דוגמה מפורסמת אחת היא ארנסטו צ'ה גווארה, ששמו האמצעי, "צ'ה", הוא כינוי המבוסס על חיבתו לשימוש במילה "צ'ה". בישראל, זכור שר האוצר יגאל הורביץ שהאידיולקט הבולט שלו זיכה אותו בכינויי לוואי כמו "אין לי" ו"משוגעים, תרדו מהגג".