איה סופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איה סופיה כיום

פנים הכנסייה

עמודי השייש בקומה השנייה

איה סופיה (ביוונית: Αγία Σοφία - "כנסיית החוכמה הקדושה", בלטינית: Sancta Sophia, בטורקית: Ayasofya) הינה כנסייה יוונית אורתודכסית, הנמצאת באיסטנבול שבטורקיה ונחשבת לאחת הדוגמאות הבולטות של האמנות והאדריכלות של האימפריה הביזנטית וכאחד הבניינים המפורסמים בעולם. לאחר התפרקות האימפריה, הפכה למסגד וכיום היא משמשת כמוזיאון.

[עריכה] ההיסטוריה של הכנסייה

במקום שבו עומדת כיום כנסיית איה סופיה, עמדה במאה הרביעית כנסייה אחרת, שממנה לא נותרו שרידים. לאחר הריסתה נבנתה במקום כנסייה נוספת, על ידי קונסטנטינוס השני בנו של קונסטנטינוס. כנסייה זו נחנכה ב-15 בפברואר 360 ונשרפה בזמן מהומות ניקה בשנת 532. הקיסר יוסטיניאנוס הראשון הורה על בניית הכנסייה, לשם בניית הכנסייה אספו הבנאים עמודים, כותרות ואבנים מסותתות בממקומות שונים ואף ייבאו אבנים ממצרים, על מנת לעמוד בלוח הזמנים שקבע הקיסר עבדו בהקמת הכנסייה ובשירותים לבנאים קרוב ל-10,000 פועלים. הקיסר חנך את המבנה ב-26 בדצמבר 536 אולם חלק מהפסיפסים הושלמו במועד מאוחר יותר. בעת ההיא, ולמשך כ-1,000 שנים, כאשר נבנתה קתדרלת סביליה, הייתה זו הכנסייה הגדולה בעולם.

פרוקופיוס מתאר את בניית הכנסייה על ידי איזדור ממילטוס ואנת'מיוס מטראלס, שהיו מרצים לגאומטריה באוניברסיטת איסטנבול. אנת'מיוס מת לאחר שנה ואיזדור סיים את הבנייה. רעידות אדמה שהתרחשו באוגוסט 553 ובדצמבר 557 פערו סדקים בכיפת הכנסייה. רעידה נוספת במאי 558 מוטטה את הכיפה על המזבח והבמה תוך שהיא גורמת להם נזקים. הכנסייה נחנכה פעם נוספת בשנת 563 אחרי שהכיפה נבנתה מחדש והוגבהה לגובה 55.6 מ. הבניין היה מהמפוארים בבניינים שנבנו, וקירותיו הפנימיים כוסו פסיפסים ושיש. לאחר שראה את הבניין המפואר הכריז יוסטיניאנוס: "נצחתי, אותך שלמה!" (Νενίκηκά σε Σολομών).

לאחר רעידת אדמה אשר ארעה בשנת 989, אשר בה נהרסה כיפת המבנה, נקראה הארכיטקט הארמני טרידאט (Tirdat)^[1].

איה סופיה הייתה מקום מושבו של פטריארך קונסטנטינופול, והמקום בו נערכו הטקסים הדתיים בהתשתתפות משפחת הקיסר. במהלך מסע הצלב הרביעי וכיבוש העיר, הפכה הכנסייה לכנסייה קתולית, ורבים מאוצרות הכנסייה נבזזו.

לאחר כיבוש העיר על ידי העות'מאנים, על ידי הסולטן מהמט השני בשנת 1453 הפכה הכנסייה למסגד, ציורי הקיר והפסיפסים בה כוסו טיח והמבנה עבר התאמה לתפקדו החדש כמסגד. לשם כך נבנו ארבעה מינרטים, מחראב ב"קיר הקיבלה" ומינבר לצידו.

מסגד איה סופיה הפך למודל לחיקוי בבנייה העות'מאנית, ובמיוחד במבנה המסגד הכחול.

בשנת 1934 תחת שלטונו של נשיא טורקיה מוסטפא כמאל אטאטורק הפך המבנה למוזיאון. בשנת 1993, לאחר בדיקה של אונסק"ו שגילתה שהמבנה מוזנח ביותר, הוחלט על תוכנית שיקום המבנה.

[עריכה] תאור המבנה

במרכז הכנסייה נמצאת כיפה מרכזית שקוטרה 31 מטרים וגובהה 56 מטרים. כיפה זו קטנה במקצת מכיפת הפנתאון שברומא. ארבעה עמודים בארבע פינות המבנה מחזיקים את משקלה הרב של הכיפה על ידי פנדנטיבה (משולשים קמורים מתחת לכיפה המעבירים את העומסים ל-4 נקודות). בכניסה המערבית של המבנה ובצידו המזרחי של המבנה ישנן חצאי כיפות היוצרות אכסדראות. המבנה ניזוק מספר פעמים בשל רעידות אדמה. הכיפה קרסה לאחר רעידת אדמה בשנת 558, ולאחר שנבנתה מחדש קרסה שוב בשנת 563. חלקים מהכיפה קרסו בשנים 989 ו-1346. פנים הכנסייה מצופה בשייש, ובפסיפסים בצבעים, ירוק, לבן, ורוד וזהב.