איה סופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איה סופיה כיום
פנים הכנסייה
מבט מבפנים

איה סופיהיוונית: Αγία Σοφία, אַגִיָה סוֹפִיָה - "כנסיית החוכמה הקדושה", בלטינית: Sancta Sophia, בטורקית: Ayasofya) היא כנסייה יוונית-אורתודוקסית הנמצאת באיסטנבול שבטורקיה ונחשבת לאחת הדוגמאות הבולטות של האמנות והאדריכלות של האימפריה הביזנטית, ולאחד הבניינים המפורסמים בעולם. לאחר התפרקות האימפריה, הפכה למסגד וכיום היא משמשת כמוזיאון.

ההיסטוריה של הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום שבו עומדת כיום כנסיית איה סופיה, עמדה במאה הרביעית כנסייה אחרת, שממנה לא נותרו שרידים. לאחר הריסתה נבנתה במקום כנסייה נוספת על ידי קונסטנטיוס השני בנו של קונסטנטינוס. כנסייה זו נחנכה ב-15 בפברואר 360 ונשרפה בזמן מהומות ניקה בשנת 532. הקיסר יוסטיניאנוס הראשון הורה על בניית הכנסייה, ולשם בניית הכנסייה אספו הבנאים עמודים, כותרות ואבנים מסותתות ממקומות שונים ואף ייבאו אבנים ממצרים. על מנת לעמוד בלוח הזמנים שקבע הקיסר, עבדו בהקמת הכנסייה, שהייתה מיועדת להיות קתדרלת העיר, ובשירותים לבנאים קרוב ל-10,000 פועלים. הקיסר חנך את המבנה ב-26 בדצמבר 536 אולם חלק מהפסיפסים הושלמו במועד מאוחר יותר. בעת ההיא, ולמשך כ-1,000 שנים, עד אשר נבנתה קתדרלת סביליה, הייתה זו הכנסייה הגדולה בעולם.

פרוקופיוס מתאר את בניית הכנסייה על ידי איזדור ממילטוס ואנת'מיוס מטראלס. אנת'מיוס (שאף השתמש בסוג של קמרה אובסקורה בניסיונותיו‏[1]) מת לאחר שנה ואיזדור סיים את הבנייה. רעידות אדמה שהתרחשו באוגוסט 553 ובדצמבר 557 פערו סדקים בכיפת הכנסייה. רעידה נוספת במאי 558 מוטטה את הכיפה על המזבח והבמה תוך שהיא גורמת להם נזקים. הכנסייה נחנכה פעם נוספת בשנת 563 אחרי שהכיפה נבנתה מחדש והוגבהה לגובה 55.6 מטר. הבניין היה מהמפוארים בבניינים שנבנו, וקירותיו הפנימיים כוסו פסיפסים ושיש. לאחר שראה את הבניין המפואר הכריז יוסטיניאנוס: "ניצחתי, אותך שלמה!" (Νενίκηκά σε Σολομών).

לאחר רעידת אדמה אשר אירעה בשנת 989, שבה נהרסה כיפת המבנה, הזמין הקיסר בסיליוס השני את הארכיטקט הארמני טרידאט לבצע תיקונים בכנסייה. תוקנו הקשת המערבית וחלק מהכיפה. התיקונים נמשכו שש שנים, והכנסייה נפתחה מחדש בשנת 994.

איה סופיה הייתה מקום מושבו של פטריארך קונסטנטינופול, והמקום בו נערכו הטקסים הדתיים בהשתתפות משפחת הקיסר. במהלך מסע הצלב הרביעי וכיבוש העיר, הפכה הכנסייה לקתולית, ורבים מאוצרותיה נבזזו.

לאחר כיבוש העיר על ידי הסולטאן העות'מאני מהמט השני בשנת 1453, הפכה הכנסייה למסגד, ציורי הקיר והפסיפסים בה כוסו טיח והמבנה עבר התאמה לתפקידו החדש כמסגד. לשם כך נבנו ארבעה מינרטים, מחראב ב"קיר הקיבלה" ומינבר לצדו.

מסגד איה סופיה הפך למודל לחיקוי בבנייה העות'מאנית, ובמיוחד במבנה המסגד הכחול.

בשנת 1934 תחת שלטונו של נשיא טורקיה מוסטפא כמאל אטאטורק הפך המבנה למוזיאון. בשנת 1993, לאחר בדיקה של אונסק"ו שגילתה שהמבנה מוזנח ביותר, הוחלט על תוכנית לשיקום המבנה.

תיאור המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז הכנסייה נמצאת כיפה מרכזית שקוטרה 31 מטרים וגובהה 56 מטרים. כיפה זו קטנה במקצת מכיפת הפנתאון שברומא. ארבעה עמודים בארבע פינות המבנה מחזיקים את משקלה הרב של הכיפה על ידי פנדנטיבה (משולשים קמורים מתחת לכיפה המעבירים את העומסים ל-4 נקודות). בכניסה המערבית של המבנה ובצידו המזרחי של המבנה ישנן חצאי כיפות היוצרות אכסדראות. המבנה ניזוק מספר פעמים בשל רעידות אדמה. הכיפה קרסה לאחר רעידת אדמה בשנת 558, ולאחר שנבנתה מחדש קרסה שוב בשנת 563. חלקים מהכיפה קרסו בשנים 989 ו-1346. פנים הכנסייה מצופה בשיש, ובפסיפסים בצבעים, ירוק, לבן, ורוד וזהב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיפסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אליסטר קמרון קרומבי, Science, optics, and music in medieval and early modern thought,p.205