איה (פסוק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איה (آية‎), ברבים איאת (آيات), היא מילה ערבית שפירושה "אות" או "מופת". המילה מתייחסת בדרך כלל ל-6,232 פסוקי הקוראן[1]‏ (6,384 אם סופרים גם את הבסמאללה שפותחת כל סורה). המוסלמים מאמינים כי כל איה היא סימן מאללה.

מאחר שהקוראן אינו מסודר לפי סדר כרונולוגי, קיים קושי לתעד מה הייתה הסורה (ולפיכך האיה) הראשונה שנמסרה למוחמד, עם זאת, מרבית חוקרי האסלאם מסכימים כי האיה הראשונה שנמסרה למוחמד הייתה מסורת אל-עַלַק (סורת טיפת הדם)

"1קרא בשם ריבונך אשר ברא.2ברא את האדם מטיפת דם מעוּבה."

– הקוראן, תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2005

רבים מאמינים כי סורת א-נַצְר (סורת הניצחון) הייתה הסורה האחרונה שקיבל מוחמד, שהאיה האחרונה שלה היא:

"אז שבח והלל את ריבונך ובקש מחילה, כי רוצה הוא בתשובת עבדיו"

– הקוראן, תרגום אורי רובין, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2005

ולפיכך הייתה זו האיה האחרונה שקיבל מוחמד מהאל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

IconeIslam.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.