איוואן גלאמיאן

**איוואן גלאמיאן**
**Իվան Ղալամյան**
	אין תמונה חופשית
לידה	23 בינואר 1903; תבריז, איראן
פטירה	14 באפריל 1981 (בגיל 78); ניו יורק, ארצות הברית
מוקד פעילות	איראן, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1924
מקום לימודים	האקדמיה הרוסית לאמנויות התיאטרון
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	כינור

איוואן גלאמיאן (בארמנית: Իվան Ղալամյան;‏ 23 בינואר 1903 - 14 באפריל 1981) היה מורה לכינור, ארמני-אמריקאי, מחשובי המורים במאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלאמיאן נולד ב-1903 בטבריז שבאיראן למשפחה ארמנית, אך משפחתו היגרה כעבור זמן קצר למוסקבה שברוסיה. גלאמיאן למד נגינה בכינור בבית הספר של האגודה הפילהרמונית של מוסקבה אצל קונסטנטין מוסטרס (תלמיד של ליאופולד אאואר) עד לסיום לימודיו ב-1919. בתקופת המהפכה הבולשביקית עבר לפריז ולמד אצל לוסיאן קאפה בשנים 1922–1923. ב-1924 סיים את לימודיו בפריז. שילוב של עצבים, בריאות וחיבה להוראה הביא את גלאמיאן בסופו של דבר לוותר על הבימה ולהקדיש את כל עיתותיו להוראה. הוא הצטרף לסגל המורים של הקונסרבטוריון הרוסי בפריז, שם לימד מ-1925 עד 1929. בין תלמידיו הראשונים בפריז היו וידה רינולדס, האישה הראשונה בסקציית הכינור הראשון של תזמורת פילדלפיה, ופאול מאקאנוביצקי. עוד מתלמידיו היו הישראלים משה המר ומרים פריד.

ב-1937 עבר גלאמיאן לארצות הברית והשתקע שם. ב-1941 נשא לאישה את ג'ודית ג'ונסון בניו יורק. הוא לימד כינור במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה משנת 1944 והתמנה לראש מחלקת הכינור בג'וליארד ב-1946. גלאמיאן כתב שני ספרי הדרכה לכנרים, "עקרונות הנגינה וההוראה בכינור" (1962) ו"טכניקת כינור מודרנית" (1962). גלאמיאן מיזג בגישתו היבטים של טכניקת הכינור באסכולות הרוסית והצרפתית גם יחד. הוא ייסד את תוכנית הקיץ בבית הספר למוזיקה מדואומאונט בווסטפורט, שבמדינת ניו יורק.

עוזרי ההוראה הנודעים ביותר שלו - שהיו בהמשך למורים ידועי-שם בזכות עצמם - היו מרגרט פארדי, דורותי דיליי, סאלי תומאס, פולין סקוט, רוברט ליפסט, לואיס קפלן, דייוויד סרון ואיליין ריצ'י.

גלאמיאן קיבל תוארי כבוד ממכון קרטיס למוזיקה, אוברלין קולג' ומכון קליבלנד למוזיקה. כן היה חבר כבוד של האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.

תלמידים נודעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך, קונצ'רטו מס' 1, (לה מינור), ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1960
באך, קונצ'רטו מס' 2, (מי מז'ור), ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1960
באך, שש סונאטות ופרטיטות לכינור סולו, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1971. (כולל העתק של המקור)
ברהמס, סונאטות, אופוס 78, 100, 108, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני
ברוך, פנטזיה סקוטית, אופוס 46, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1975
קונוס, קונצ'רטו במי מינור, ניו יורק:אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1976
דונט, עשרים ואבעה אטיודים וקפריצ'י, אופוס 35, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1968
דונט, עשרים וארבעה תרגילים, אופוס 37, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1967
דבוז'אק, קונצ'רטו בלה מינור, אופוס 53, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1975
פיורילו, שלושים ושישה תרגילים או קפריצ'י, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1964
גלאקסי מיוזיק קומפני, 1963 ו-1966
גאוויניה, עשרים וארבעה תרגילים, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1963
קרויצר, ארבעים ושניים אטיודים, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1963
מאזה, אטיודים ספציאל, אופוס 36 חלק 1, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1964
מאזה, אטיודים בריליאנט, אופוס 36, חלק 2, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1972
פגניני, עשרים וארבעה קפריצ'י, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1973
רוד, עשרים וארבעה קפריצ'י, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1962
סן-סאנס, קפריס, אופוס 52, מס' 6, ניו יורק אינטרנשיונל מיוזיק קומפני
זינדינג, סוויטה בלה מינור, אופוס 10, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1970
צ'ייקובסקי, שלושה קטעים אופוס 42, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1977
ויוואלדי, קונצ'רטו בלה מינור, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1956
ויוואלדי, קונצ'רטו בסול מינור, אופוס 12, מס' 1, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1973
ויוואלדי, קונצ'רטו לשני כינורות ברה מינור, אופוס 3, מס' 11, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1964
ויוואלדי, קונצ'רטו לשני כינורות בלה מינור, פיצ'ולי-גלאמיאן, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1956
וייטאן, קונצ'רטו מס' 5 בלה מינור, אופוס 37, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1957
וייניאבסקי, קונצ'רטו מס' 2 ברה מינור, אופוס 22, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני, 1957
וייניאבסקי, אקול מודרן, אופוס 10, ניו יורק: אינטרנשיונל מיוזיק קומפני,1973

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Galamian (with Neumann), Contemporary Violin Technique, Part I, Scale and Arpeggio Exercises; Part II, Double and Multiple Stops. New York
Galamian, Principles of Violin Playing and Teaching. Ann Arbor: Shar Products Company

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן גלאמיאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
איוואן גלאמיאן, באתר Discogs (באנגלית)
The Violin Site - Video examples of Galamian-style exercises
איוואן גלאמיאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)