איוואן מזפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איוואן מזפה (20 במרץ 1639 - 22 בספטמבר 1709) (באוקראינית:Іван Степанович Мазепа) הטמן אוקראינה, היה בין תומכיו של פיוטר הגדול, אך בשנת 1708 עבר לתמוך ביריבו במלחמת הצפון הגדולה קרל השנים עשר, מלך שבדיה ונאלץ להימלט לאימפריה העות'מאנית לאחר קרב פולטבה.

Ivan Mazepa 2.png

מוצא וילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזפה נולד במשפחה אוקראינית אורתודוקסית בכפר לא רחוק מקייב. אביו היה בין תומכיו של בוגדן חמלניצקי אך לא תמך בהחלטה להצטרף לרוסיה הצארית. הוא השתתף ביחד עם הטמן ויגובסקי בניסיונות הקמת נסיכות רוסית במסגרת האיחוד הפולני-ליטאי אך ללא הצלחה. בשנת 1662 התמנה על ידי מלך פולין לתפקיד ניהולי באזור צ'רניגוב. גם מצד אימו הגברים לחמו נגד הפולנים בכוחות של בוגדן חמלניצקי - אביה ואחיה נהרגו בקרבות.

איוואן מזפה למד בית הספר בקייב ועבר להמשך לימודים לוורשה. עם סיום הלימודים נסע להולנד, איטליה, צרפת וגרמניה. למד מספר שפות אירופאיות. עם חזרתו מאירופה החל לשרת בחצר מלך פולין.

בשנת 1663 חזר לאוקראינה.

הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1665 ירש את אביו בתפקיד. בשנת 1668 התחתן עם אנה, אלמנת קצין מקומי. החל משנת 1669] החל להתקדם בחצר של הטמן אוקראינה המערבית פיוטר דורושנקו. בשנת 1674 נסע בשליחות ההטמן לחאנות קרים. הוא נתפס והועבר על ידי הקוזאקים לגדה השמאלית של הדנייפר שהייתה בשליטת רוסיה הצארית. ההטמן של אוקראינה המזרחית סמוילוביץ קידם את מזפה בדרגות. בהתאם לבקשותיו הוא נסע לא פעם למוסקבה. באותה תקופה (תחילת שנות ה-80 של המאה ה-17) השליטה המעשית ברוסיה הצארית הייתה בידי הנסיכה סופיה והמקורב שלה - ואסילי גוליצין. איוואן מזפה הצליח להתחבר מאוד לגוליצין ובשנת 1687 הוא הצליח בתמיכתו להתמנות להטמן של אוקראינה המזרחית. בתפקיד זה הוא השתתף בפשיטת רוסיה הצארית לקרים.

תקופת פיוטר הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1689 פיוטר הגדול הצליח להחזיר לעצמו את השליטה במדינה. איוואן מזפה התחבר לפיוטר והם היו ביחסים טובים. כוחות ששלח מזפה השתתפו במערכות אזוב. בפברואר 1700 פיוטר הגדול העניק למזפה את עיטור אנדריי הקדוש שהיה העיטור הגבוה ברוסיה הצארית.

בתחילת מלחמת הצפון הגדולה מזפה תמך ברוסיה הצארית. בשנת 1704, הוא ניצל את פלישת השבדים לפולין ויחידות צבאיות של מזפה השתלטו על כל אוקראינה. הוא ביקש מפיוטר הגדול להכיר במצב החדש, אך פיוטר לא רצה לפגוע בהאיחוד הפולני-ליטאי שהיה בעל בריתו במלחמה נגד השבדים ולא נתן למזפה הכשר למעשיו. בשנת 1706 פיוטר וזמפה נפגשו בקייב.

בשנת 1707 הוא הודיע שיפסיק את תמיכתו בפיוטר רק במקרה קיצוני ביותר. גם כאשר במרץ 1707 פיוטר החליט על הקטנת סמכויות ההטמן מזפה לא יצא נגדו.

יחד עם זאת, לאור הבעיות שהיו לפיוטר הגדול בחזית המלחמה, מזפה החל במגעים עם השבדים. השמועות על כך החלו להתפשט. עדויות הגיעו גם לחצר של פיוטר הגדול. הוא שלח לאוקראינה וועדת חקירה אך היא לא גילתה דבר. במהלך השנים 1707-1708 ההתלבטויות של מזפה גדלו בהדרגה. בסתיו 1708 פיוטר הגדול דרש ממזפה להצטרף לכוחותיו. מזפה ענה שלאור הגיל המתקדם, המחלות וההתמודדות עם המורדים אין ביכולתו לעזור לפיוטר בשלב זה. אלכסנדר מנשיקוב נשלח לבדוק את המצב. בהיוודע התקרבות הכוחות הרוסים, איוון מזפה עם יחידה של 1,500 קוזאקים עזב את בירתו ונמלט למחנה של השבדים. בהמשך לאיוואן מזפה הצטרף גם כוח קוזאקי מזפורוז'סקיה סץ' בהיקף של כ-7 אלף חיילים. איוואן מזפה הודיע לשבדים שהם יוכלו לעבור את החורף בבטורין - מקום מבוצר שבו יש אספקת מזון ותחמושת.

התגובה של הרוסים הייתה מהירה - הם תקפו את המבצר של זפורוז'סקיה סץ' והרסו אותו עד ליסוד. יחידה צבאית בפיקוד של אלכסנדר מנשיקוב תקפה את מקום מושבו הקבוע של ההטמן בבטורין וכבשה אותו במהרה. כתוצאה מכך, לשבדים לא היה מקום מסודר לחניית חורף.

לאחר מעבר לתמיכה בשבדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיעדר יכולת להקים את המחנה הצבאי החורפי בבטורין, הצבא השבדי התקשה למצוא מקום חלופי ברמה נאותה. השבדים ניסו להתמקם במספר ערי שדה, אך ללא הצלחה בעיקר בגלל אי-שיתוף פעולה של התושבים. פורסמה הוראת קרל השנים עשר, מלך שבדיה לנהל מלחמה של ממש נגד תושבי אוקראינה, ובתגובה החלה לוחמה פרטיזנית מצד התושבים. כתוצאה מכך, מצב השבדים באוקראינה נעשה קשה עוד יותר.

למרות המצב, השבדים המשיכו בשיתוף פעולה עם איוואן מזפה וב-8 באפריל 1708 נחתם חוזה פורמלי. בהתאם לחוזה זה, השבדים הכירו בשאיפות אוקראינה לעצמאות על שתי גדות הדנייפר. איוואן מזפה הבטיח להעביר לשליטה שבדית מספר ערים לתקופת המלחמה.

ב-6 בנובמבר 1708 פיוטר הגדול נתן הוראה לבחירת הטמן חדש, בהתאם לרצונו נבחר איוואן סקורופדסקי. ב-12 בנובמבר 1708 נעשה טקס סימבולי של הוצאת מזפה להורג.

ביולי 1708 לאחר תבוסה בקרב פולטבה איוואן מזפה נמלט לבנדרי שהיו אז בתחום האימפריה העות'מאנית. למרות הבקשות, הטורקים לא הסגירו את מזפה לרוסים. הוא נפטר ב-22 בספטמבר 1709. בהתאם לבקשת המשפחה גופתו הועברה לגאלאץ והוא הוטמן בכנסייה המקומית.

דמותו בהיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים איוואן מזפה היה בין תומכיו של פיוטר הגדול. על מעשיו הוענק לו עיטור אנדריי הקדוש שזה העיטור הגבוה באימפריה רוסית. במספר הזדמנויות הוא ציין שיפסיק בתמיכתו במדיניות של פיוטר הגדול רק במקרה קיצוני ביותר. אומנם במהלך שנת 1708 הוא הגיע למסקנה (שגוייה) שסיכוייה של האימפריה הרוסית לנצח במלחמת הצפון הגדולה אפסו. יתרה מכך, שליחי קרל השנים עשר, מלך שבדיה הבטיחו לאיוואן מזפה שבמידה והוא יעבור לצד תשבדי במלחמה, שבדיה תתמוך בהקמת אוקראינה עצמאית על שתי גדותיו של תדנייפר. דבר שפיוטר הגדול התנגד לו.

לאחר מעבר יאוואן מזפה לתמיכה בשבדים, הוכרז עליו חרם ברוסיה, נלקחו ממנו כל תואריו והוא נחשב כבוגד. ההיסטוריונים הרוסים לדורותיהם תומכים בעמדה זו.

שטר של 10 גריבן אוקראינים

עם הקמת מדינת אוקראינה העצמאית, דמותו ומיקומו בהיסטוריה אוקראינית עברו רביזיה. ההיסטוריונים האוקראינים ושלטונות אוקראינה רואים בו לוחם לחרות המדינה. בהתאם לכך, שמו טוהר, הוקמו אנדרטאות לזכרו, במספר ערים הרחובות נקראו על שמו ודיוקנו מתנוסס על שטר אוקראיני. גם הכנסייה האוקראינית לא מכירה בחרם שהוכרז על ידי הכנסייה הרוסית. מנהיגי הדת האוקראינים אף פועלים לביטול החרם הדתי עליו בכנסייה הרוסית.