איוואן אלכסנדר, קיסר בולגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איוואן אלכסנדר
צאר בולגריה
הצאר איוואן אלכסנדר

פורטרט של הצאר הצאר איוואן אלכסנדר

התחלת כהונה 1331
סיום כהונה 17 בפברואר 1371
הקודם איוואן סטפן
יורש איוואן שישמן, איוואן סרצימיר, צאר וידין
בת זוג

תאודורה (תאופנה) מוולאכיה, תאודורה (שרה) מטרנובו

צאצאים

מתאודורה מואלכיה: איוואן סרצימיר, קארה מרייה, איוואן אסן הרביעי, מיכאיל אסן הרביעי ומתאודורה שרה מטרנובו: איוואן שישמן, קָראצה מארה - תמרה, איוואן אסן החמישי, ואסיליסה, דסיסלאבה.

שושלת בית שישמן
אב הדספוט סראצימיר מקראן (בבולגריה המודרנית,קראן ממוקמת במחוז סטארה זאגורה, ליד קאזאנלק).
אם קראצה פטריצה.
תאריך לידה 1301
תאריך פטירה 17 בפברואר 1371 (בגיל כ־69)
טרנובו, האימפריה הבולגרית השנייה.
מקום קבורה כנסיית סנט פטקה בטרנובו

איוואן אלכסנדר או יואן אלכסנדרבולגרית: Иван Александър ברומנית:Ioan Alexander), ‏ (1301 - 17 בפברואר 1371), היה קיסר (צאר) האימפריה הבולגרית השנייה בין השנים 1331 ל-1371. איוואן אלכסנדר כבש מחדש את כל המחוזות שנכבשו על ידי דספוטט סרביה והאימפריה הביזאנטית, לפני עלייתו לכס ממלכת בולגריה. הקיסר זכה בתמיכת הכנסייה האורתודוקסית לכל פעולותיו, גם משום שרדף את הכופרים בעיני הכנסייה הקתולית (בעלי האמונה הבוגומילית) ואת היהודים. במשך שלטונו פרחה התרבות הבולגרית. למרות מלחמות רבות והפסדיו נגד האימפריה העות'מאנית, מאבקו בפלישת ההונגרים בצפון בולגריה והמוות השחור, חלק ניכר מבולגריה היה במצב שלום ופריחה.

חייו של איוואן אלכסנדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

איוואן אלכסנדר היה בנו של הדספוט סראצימיר מקראן, (בבולגריה המודרנית, קראן ממוקמת במחוז סטארה זאגורה, ליד קאזאנלק), ופטריצה שהייתה אחותו של הקיסר מיכאיל שישמן (מיכאל III אסן), דהיינו היה אחיינו של מיכאיל שישמן. איוואן אלכסנדר שייך היה לענף אסן, של משפחת המלוכה הבולגרית-שישמן. ב-1330 מונה איוואן אלכסנדר לדספוט בעיר לובץ'. ב-28 ביולי 1330, השתתף איוואן אלכסנדר יחד עם אביו וחמיו, בקרב ולבוז'ד נגד הסרבים. הבולגרים הפסידו בקרב ואיבדו מספר מחוזות. בנוסף, הביזנטים כבשו את דרום בולגריה ונמלים חשובים. איוואן סטפן בעזרת הביזנטים ערך הפיכה והפך לקיסר בולגריה. ב-1331 בוצעה הפיכה נגד איוואן סטפן ואיוואן אלכסנדר נטל את כס ממלכת בולגריה.

לבקשה של המלכה שרה-תאודורה, חילק איוואן אלכסנדר את ממלכתו בין שני יורשיו בעודו בחייו. החלק המרכזי ובו הבירה טרנובו נמסר לאיוואן שישמן והחלק הצפון מערבי ובמרכזו העיר וידין נמסר לאיוואן סרצימיר שהפך לשליט צארות וידין.‏[1]

ב-1365 פלש לבולגריה לאיוש הראשון, מלך הונגריה, הכניע את צארות וידין ולקח בשבי את איוואן סרצימיר ומשפחתו. במקביל, התעמתו מול צבאו של יוחנן החמישי, קיסר האימפריה הביזאנטית. איוואן שישמן פנה למוראט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית במטרה ליצור ברית ביניהם ולכך שהצבא העות'מאני יסייע לכוחותיו להדוף את ההונגרים אל מחוץ לגבולות הממלכה ולהחזיר לאחיו את כסאו. ב-1369 הצליחו הבולגרים והעות'מאנים להביס את ההונגרים ולהסיגם מבולגריה. מוראט הראשון ניצל את העובדה שכוחות עות'מאניים גדולים חונים על אדמת בולגריה וסירב להסיג את צבאו. שישמן נאלץ להפוך לוסל עות'מאני ולהעלות מס למוראט הראשון וכמחוות פיוס אף השיא לו את אחותו תמרה.‏[2]

איוואן אלכסנדר ורעייתו המלכה תאודורה (Czarina Theodora) נקברו בכנסיית סנט פטקה (Tserkva Sveta Petka/Sveta Paraskeva) שנהרסה.‏[3]

איוואן אלכסנדר והקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחי הממלכה הבולגרית התגוררו יהודים רומניוטים מזה מאות שנים ומרביתם התרכזו בבירה טרנובו. מקרב בני הקהילה נימנו סוחרים עשירים אשר זכו למעמד רם במרקם החברה בבולגריה. יהודים התגוררו גם בפיליפופוליס ובסקופיה. ב-1346 התגרש איוואן אלכסנדר מאשתו הראשונה תאודורה (תאופנה) ונשא לאישה את שרה בת לאחת המשפחות היהודיות העשירות בטרנובו. מנישואין אילו נולדו איוואן שישמן והנסיכה תמרה. שרה התנצרה ושינתה את שמה לתאודורה. בני הקהילה היהודית סמכו על חסותה של המלכה החדשה, צברו מעמד חברתי רם יותר והעניין הוביל לעימותים מול האוכלוסייה הנוצרית.‏[4]

ב-1352 התכנסו ראשי הכנסייה הפרובוסלאבית הבולגרית לוועידה בטרנובו ובה דנו בהתפשטות האמונה הבוגומילית והתחזקות מעמדם של "הכופרים היהודים". הוחלט להטיל עליהם חרם כלכלי. ב-1360 קיים איוואן אלכסנדר כנס נוסף שכוון נגד הבוגומילים ובמסגרתו הוחלט שבמידה ויתפסו יהודים המטיפים להתגיירות או מחללים את הקדושים הנוצרים, הם יוצאו להורג. מספר חודשים לאחר הכנס הוטל על שלושה ילדים יהודים גזר דין מוות על שזילזלו בקדושים נוצרים. ילד אחד התנצר וזכה לחנינה, בשני בוצע לינץ' על ידי ההמון הנזעם והוא נהרג והשלישי נתלה עד צאת נשמתו.‏[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך א' - מימי קדם ועד ראשית ממלכת בולגריה השלישית ב-1878, הוצאת דבר, תל אביב, 1971, עמוד 83.
  2. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, עמוד 84.
  3. ^ ‏BURIAL CHURCHES OF BULGARIAN SOVEREIGNS, באתר homepage.mac.com (באנגלית).
  4. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, עמוד 78.
  5. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, עמודים 79-80.
הקודם:
איוואן סטפן
1331-1330
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה
1371-1331
הבא:
איוואן סרצימיר
1397-1371
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה (1185-1422)
פטר הרביעיאיוון אסן הראשוןקאלויאןבורילאיוון אסן השניקאלימן אסן הראשוןמיכאיל אסן הראשוןקאלימן אסן השנימיכו אסןקונסטנטין טיך הראשוןמיכאיל אסן השניאיבאיילואיוון אסן השלישיגאורגי טרטר הראשוןסמילץאיוון השניצ'אקהתאודור סוויטוסלאבגאורגי טרטר השנימיכאיל שישמןאיוון סטפןאיוון אלכסנדראיוון שישמןאיוון סרצימירקונסטנטין השני סמל האימפריה הבולגרית השנייה