איון (מחזה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איון (יוונית עתיקה: Ἴων) הוא מחזה יווני עתיק שנכתב על ידי אוריפידס. משוער כי נכתב בין השנים 414-412 לפנה"ס. העלילה עוקבת אחרי היתום איון ותהליך גילוי מקורותיו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

איון נולד לנסיכה האתונאית קראוסה מהאל אפולון שאנס אותה. היא הפקירה אותו במערה וסברה שנטרף. אך התינוק הועבר לדלפי, וגדל במקדש כמשרת האל. קראוסה נישאה לקסותוס, אציל נוכרי שקיבל אותה כפרס על עזרתו הצבאית לאתונאים. לזוג לא נולדו ילדים, והם באים לדלפי כדי להתייעץ בעניין עם האל. האל מעוניין שלאיון יהיה אב, כדי שיקנה לו מעמד חוקי באתונה. הוא מנבא שכאשר יֵצא קסותוס מהמקדש יפגוש את בנו. קסותוס יוצא ופוגש את איון. הוא סבור שהבן הזה נולד לו כששכב פעם עם נערה בחגיגה דיוניסית. קראוסה חוששת שבנו של בעלה עלול לגזול את המלוכה. היא מנסה להרעיל את איון אך הקשר נכשל. איון אץ להרוג את קראוסה, שמוצאת מקלט ליד המזבח. ברגע זה מביאה הכוהנת את הסל שבו ננטש איון. קראוסה מזהה את הסל, וכך היא מגלה את בנה האבוד, והבן מכיר את אמו.


מחזות אוריפידס
הקיקלופיםאלקסטיסמדיאהילדי הרקולסהיפוליטוסאנדרומכההקובהמבקשות החסדאלקטרההרקולסנשות טרויהאיפיגניה בטאוריסאיוןהלנההפיניקיותאורסטסהבאקכותאיפיגניה באאוליסרזוס (מחזה שיוחס לאוריפידס בטעות) Euripides Statue.jpg