איזבל אדג'ני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
איזבל אדג'ני בפסטיבל הקולנוע בקאן, (2009)

איזבל יסמין אדג'ני (Isabelle Yasmine Adjani; נולדה ב-27 ביוני 1955) היא שחקנית קולנוע וזמרת צרפתייה, זכתה בחמישה פרסי סזאר והייתה מועמדת לשני פרסי אוסקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדג'ני נולדה בשכונת ז'נווייה במחוז או-דה-סן שבפרוורי פריז. אדג'ני היא בת למהגר ממוצא אלג'יראי ולאם ממוצא גרמני. החלה לשחק בגיל 12 כשהופיעה בתיאטרון חובבני, והופיעה בגיל 14 בסרטה הראשון בשנת 1970.

לאדג'ני שני בנים, האחד ממערכת יחסים שניהלה עם שחקן הקולנוע הבריטי דניאל דיי לואיס, והשני מהבמאי הצרפתי ברונו נוייטן, איתו שיתפה פעולה בסרטים "קאמי קלודל", "Possession", "בארוקו" ו"האחיות ברונטה". אדג'ני הייתה מאורסת לד"ר סטפן דלוקס ולמלחין הצרפתי ז'אן מישל ז'אר, ממנו נפרדה ב-2004. בשנת 1987 דווח בכלי תקשורת בצרפת על כך שאדג'ני גוססת ממחלת האיידס, כדי להוכיח שהדיווח הוא שיקרי הופיעה אדג'ני בתוכנית טלוויזיה מקומית והפריכה את השמועות.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 18 התפרסמה אדג'ני בצרפת ברחבי העולם בדמותה של אדל הוגו, בתו של הסופר והפוליטיקאי הצרפתי ויקטור הוגו, בדרמה הביוגרפית של פרנסואה טריפו "סיפורה של אדל ה.". תפקיד זה, שזיכה את אדג'ני בביקורות מצוינות ובמועמדויות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר ולפרס סזאר, סלל את דרכה להוליווד.

תפקידה הבא היה במותחן הפסיכולוגי של רומן פולנסקי "הדייר", שבו שיחקה לצד פולנסקי. את הכרת הקולנוע הצרפתי קיבלה אדג'ני בשנת 1981 כשזכתה בפרס סזאר ובפרס פסטיבל קאן בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר על תפקידיה בסרטים "Possession" ו"רביעייה". ב-1983 קיבלה אדג'ני פרס סזאר שני על הופעתה בדרמת הפשע, על פי ספרו של סבסטיאן ז'אפריסו, "קיץ קטלני".

ב-1989 שיחקה אדג'ני והייתה שותפה פעילה בהפקת הדרמה הטראגית "קאמי קלודל", המבוססת על חייה של הפסלת והמעצבת הגרפית קאמי קלודל. הופעתה כדמות הראשית בסרט זיכתה את אדג'ני בפרס "דב הכסף" לשחקנית הטובה ביותר במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, בפרס סזאר שלישי ובמועמדות שנייה לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

ב-1994 גילמה אדג'ני את דמותה של מרגו דה ולואה, נסיכת צרפת בהפקה "המלכה מרגו" וזכתה בפרס סזאר הרביעי שלה. את פרס סזאר החמישי שלה קיבלה אדג'ני ב-2009 על משחקה בדרמה "יום החצאית".

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיפורה של אדל ה. (1974)
  • הדייר (1975)
  • בארוקו (1976)
  • הנהג (1978)
  • נוספרטו הערפד (1979)
  • האחיות ברונטה (1979)
  • רבעיה (1981)
  • קיץ קטלני (1983)
  • רכבת תחתית (1985)
  • הבטלנים מאישתר (1987)
  • קאמי קלודל (1989)
  • המלכה מרגיט (1994)
  • נשות השטן (1996)
  • נסיעה טובה (2003)
  • מר איברהים (2003)
  • יום החצאית (2009)

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"Pull marine" - הופק ונכתב על ידי סרז' גינסבורג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]