איטלקית - הגייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נהוג לומר כי "האיטלקית נהגית כפי שהיא נכתבת". משפט זה נכון לרוב, אך יש לשים לב לכללי ההגייה כמפורט להלן:

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות באיטלקית

באיטלקית חמש תנועות בסיסיות: /a e i u o/ אך השתיים המרכזיות, /e o/, נהגות לעתים באופן פתוח יותר בהברה מוטעמת, כ-[ɛ ɔ], כך שלמעשה יש שבע תנועות (ראה תמונה).

הכפלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באיטלקית חשיבות רבה להגיית העיצורים הכפולים. הדגשת העיצור הכפול (כלומר: עצירה קלה על אותו העיצור המוכפל) הינה חלק בלתי נפרד מההגייה, ולעתים אי-הכפלה של עיצור, או הכפלה שגויה במקום בו העיצור בודד, מסלפת את משמעות המילה. להלן דוגמאות נפוצות:
Bela (פועה) / Bella (יפָה)
Caro (יקר) / Carro (עֲגָלָה)
Ano (פי־הטבעת) / Anno (שנה)
Sera (ערב) / Serra (חממה)

אותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות הגייה דוגמאות בקובצי שמע
Aa נהגית כפתח. לעתים, לציון הברה מוטעמת, מופיעה בלווית אקצנט גרפי (à) alba, podestà
Bb נהגית כבי"ת דגושה (בּ) birbante
Cc * נהגית כ-ק לפני עיצורים ולפני התנועות o\a\u.
  • נהגית כ-צ' לפני התנועות e\i. דוגמה: Cinema.
  • בצרוף ci + תנועה, ה-C נהגית כ-צ' וה-i אינה נהגית כלל, למעט מקרים בודדים. דוגמאות: Luciano, bacio (לוצ'אנו, באצ'ו)
  • הצרוף Ch נהגה תמיד כ-ק.
  • הצרוף Sc לפני התנועות e\i נהגה כ-שׁ. דוגמה: Scivolare (שיבולארה).
  • כשהצרוף sci מופיע לפני תנועה, היחידה Sc נהגית כ-שׁ ואת ה-i אין הוגים כלל, למעט מקרים בודדים. דוגמאות: Lasciare, Asciugare (אשוגרה, לשארה).
  • כאשר העיצור c מוכפל, ההכפלה תבוא לידי ביטוי בהגייה מודגשת של העיצור, בהתייחס לשתי האותיות כאל יחידה אחת, היינו: את המילה Accelerando נהגה "אצּ'לרנדו" ולא "אקצ'לרנדו".
Carico, Cinema, Vincere, Bruschetta, Chiostro, Luciano, Bacio, Scivolare, Lasciare, Asciugare.
Dd נהגית כ-ד damigella
Ee נהגית כסגול/צירה בשני אופנים שונים:
  • האחד, פתוח יותר, כלומר, מעט קרוב יותר לתנועת A (כמו במילה Perfido)
  • השני סגור יותר, כלומר, מעט קרוב יותר לתנועת I (כמו במילה Potere). ההגייה הפתוחה לעולם לא תבוא בהברה שאינה מוטעמת.
  • לעתים, נראה את האות כתובה בלווית אחד משני אקצנטים (è\é) הבאים להורות על הברה מוטעמת וגם על הגיית התנועה (è - הגייה פתוחה, é - הגייה סגורה). יש להקפיד על ההבחנה בין ההגיות השונות של תנועה זו לשם דיוק ההגייה ולעתים, על מנת שלא לסלף את מובן המילה. דוגמה לכך: pesca בהגייה פתוחה של ה-e פירושו "אפרסק" לעומת Pesca בהגייה סגורה, שפירושו "דַּיִג".
Potere, Perfido, Caffè, Perché
Ff נהגית כפ"א רפה Farfalla, Fervido
Gg לאות זו שני אופני הגייה:
  • ג' לפני התנועות e\i (כבמלים Giro, Ginocchio, Gesso),
  • ג לפני מרבית העיצורים ולפני התנועות a\u\o (כבמלים Grembo, Garbato).
  • כאשר הצרוף gi מופיע לפני תנועה, ה-G נהגית כ-ג' ואילו ה-I אינה נהגית כלל, למעט מקרים בודדים (לדוגמה: השם Giacomo ייהגה ג'אקומו).
  • כאשר העצור g מוכפל, ההכפלה תבוא לידי ביטוי בהגייה מודגשת של העיצור, בהתייחס לשתי האותיות כאל יחידה אחת, היינו: את המילה Guggire נהגה פוּג'ירה ולא "פוּגְג'ירה.
  • הצרוף Gh מבוטא כ-ג. (Ghetto - גטו)
  • הצרוף Gn נהגה כ-נ בנגיעת מרכז הלשון במרכז החך העליון (נשמע כמעט כמו "Ny") - נהגה כמו Gn בצרפתית, או ñ בספרדית (דוגמה: המילה sognare).
  • הצרוף Gl, בבואו לפני האות i נהגה כלמ"ד בנגיעת מרכז הלשון במרכז החך העליון (דוגמה: המלים Imbrogliare, Maglione). במקרים בודדים הוגים צרוף זה הבא לפני האות i כשתי אותיות נפרדות: "גְלְ" (כמו במילה: Glissando).
Grembo, Garbato, Gesso, Giro, Ginocchio, Giovanni, Giacomo, Sognare, imbrogliare, Maglione, Glissando
Hh כאשר מופיעה בפני עצמה אין הוגים אות זו. על האות h בצרופים שונים: ראו -> C,G Hanno
Ii נהגית כיו"ד (במקרים מסוימים כתנועת חיריק ובמקרים אחרים כעיצור/כחצי-תנועה). לעתים נראה תנועה זו מופיעה בלווית אקצנט גרפי (ì\í) המורה על הברה מוטעמת. לצירופים עם אות זו ראו -> C,G Livido, Così, Piatto
Ll נהגית כלמ"ד. לצירופים עם אות זו -> ראו: G Lacrima, Luna, Pallido
Mm נהגית כמ"ם Amore, Marmo
Nn נהגית כנו"ן. לפני ההגאים "ג" ו-"ק" נחתכת בווילון (כבמלים Mango, Mancare; תופעה המתרחשת גם בגימ"ל העברית) לצרופים עם אות זו -> ראו: G Andare, Nastro, Mango, Nancare
Oo האות o נהגית כחולם. לאות זו שני אופני הגייה:
  • "פתוח" ומעט קרוב יותר ל-A (כמו במלים Giostra, Garofani)
  • "סגור" ומעט קרוב יותר ל-U (כמו במלים Onore, Pallone, Sono)

ההגייה הפתוחה לא תיפול לעולם על הברה שאינה מוטעמת.

  • לעתים נראה אות זו נכתבת בלוויית האקצנט הגרפי (ò) המורה על הברה מוטעמת ועל הגייה פתוחה של התנועה.
Giostra, Garofani, Onore, Pallone, Sono, Però, Parlerò
Pp נהגית כפ"א דגושה papavero, sopportare
Qq נהגית כ-ק, תמיד בצרוף u. יחד נהגות כשני עיצורים קְוּ, כמו בהגיית המילה Quiet באנגלית. aquilone, Quaglia
Rr אות זו נהגית כ-ר בהגייתה הלשונית (מגע בין הלשון לחלקו הקדמי של החך). יש להישמר מהכפלת העיצור בין שתי תנועות ("גלגול" ה-ר), לעתים עלול הדבר לא רק ליצור הגייה שגויה, אלא גם לסלף את משמעות המילה. vigore, Presto, Sera, Serra.
Ss אות זו נהגית בשני אופנים:
  • כזי"ן, כאשר באה בין שתי תנועות (כמו במלים Esempio, Peso) ובמקרים מסוימים לפני עיצורים (כמו במילה slancio).
  • כסמ"ך בשאר המקרים (כמו במלים: Santo, Sale, Essere). במקרים מעטים, האות S נהגית כסמ"ך גם בין שתי תנועות, כמו במילה risalire.
  • לצירופים שונים עם האות S ראו -> C
Esempio, Peso, Slancio, Santo, Sale, Essere, Risalire.
Tt נהגית כ-ט Tavolo, Battere
Uu נהגית כשורוק. לעתים נראה אות זו מופיעה בלווית האקצנט הגרפי (ù\ú) על מנת להורות על הברה מוטעמת. אחרי האות q נהגית אות זו כחצי תנועה. ראו -> Umido, Turco, Più
Vv אות זו נהגית כ-ו' כמו במילה "ויזה". Vicino, Avverbio
Zz לאות זו שתי צורות היגוי:
  • האחת, כ-צ (כמו במלים Nazionale, Pizza)
  • השנייה כמקבילה הקולית של ההגה "צ" - הגה הדומה ל-"דְּזְ" (כבמלים Zeffiro, Azzardare). עקב אי הימצאות מקבילה בעברית להגה זה, שמות רבים, וכן מלים ומונחים בהם ה-Z נהגית כ-"דז" תועתקו כ-צ או כ-ז. דוגמאות: "דוניצטי", "מצו", "תודעתו של זנו".
Nazionale, Pizza, Zeffiro, Azzardare
    • כללי ההגייה הנזכרים לעיל הם כללי הגיית האיטלקית הסטנדרטית. עם זאת, בקרב דוברי האיטלקית נוכל להבחין בצורות רבות ושונות להגיית השפה, על פי מוצאו של הדובר, בין אם מדובר באיטלקית ובין אם בניב כזה או אחר. בנוסף, אף דוברי איטלקית סטנדרטית יוותרו על מספר הבחנות בדיבור מהיר. שתי דוגמאות נפוצות: את המילה Bene יש לבטא ב-e (זו הראשונה) "פתוחה" ולעומת זאת תדיר נשמע דווקא את ההגייה הסגורה, וכמו כן את המילה Quattordici יש לבטא בהגיית o סגורה אך תדיר נשמע את זו הפתוחה. רוב הסטיות מההגייה הסטנדרטית מתרכזות בתחום התנועות e/o אשר להן שני אופני הגייה, אך קיימות גם סטיות בנוגע להגיית האות Z, בהטעמה ואחרות.

האקצנט הגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיטלקית נהוגים שלושה סימנים גרפיים המכונים "אקצנט" (באיטלקית: אצ'נטו \ accento):

  • Accento grave: אקצנט היורד משמאל לימין (לדוגמה: ò). אקצנט בא לרוב בסופי מילה ותמיד מורה על הטעמת התנועה עליה נכתב. במקרי התנועות O\E, מורה אקצנט זה אף על הגייה פתוחה.
  • Accento acuto: אקצנט העולה משמאל לימין (לדוגמה: é). אקצנט בא לרוב בסופי מילה ותמיד מורה על הטעמת התנועה עליה נכתב. במקרי התנועות O\E, מורה אקצנט זה על הגיית התנועה סגורה.
  • Accento circonflesso: אקצנט בצורה ^ (לדוגמה: î). באיטלקית, אקצנט זה בא על האות i בלבד, ומורה על i נוספת שנעלמה. לדוגמה: ריבוי המילה esercizio הוא esercizii אשר יכול להיכתב גם -> esercizî.

טעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטעם בשפה האיטלקית הוא לרוב מלעיל (piano) או מלעיל דמלעיל (sdrucciolo). מלים מעטות טעמן מלרע (tronco). במלים שטעמן מלרע לרוב נראה אקצנט על התנועה האחרונה. דוגמאות:

  • מלעיל - sera, balena, odore.
  • מלעיל דמלעיל - soffice, articolo, salice.
  • מלרע - però , così , anziché , città , laggiù.