איטלקית - הגייה

נהוג לומר כי "האיטלקית נהגית כפי שהיא נכתבת". משפט זה נכון לרוב, אך יש לשים לב לכללי ההגייה כמפורט להלן:

תנועות

באיטלקית חמש תנועות בסיסיות: a, e, i, o, u, אך השתיים המרכזיות, [e,o], נהגות לעתים באופן פתוח יותר בהברה מוטעמת, כ-[ɛ,ɔ], כך שלמעשה יש שבע תנועות:

תנועות (מימין לנקודה הלבנה תנועה מעוגלת, ומשמאל לה בלתי מעוגלת)
	קדמיות	כמעט קדמיות	מרכזיות	כמעט אחוריות	אחוריות
סגורות	i •		•		• u
כמעט סגורות		•
חצי סגורות	e •		•		• o
אמצעיות
חצי פתוחות	ɛ •		•		• ɔ
כמעט פתוחות	•
פתוחות	a •				•

הכפלות

• באיטלקית חשיבות רבה להגיית העיצורים הכפולים. הדגשת העיצור הכפול (כלומר: עצירה קלה על אותו העיצור המוכפל) הינה חלק בלתי נפרד מההגייה, ולעתים אי-הכפלה של עיצור, או הכפלה שגויה במקום בו העיצור בודד, מסלפת את משמעות המלה. להלן דוגמאות נפוצות:

bela (פועה) / bella (יפָה)

caro (יקר) / carro (עֲגָלָה)

ano (פי-הטבעת) / anno (שנה)

sera (ערב) / serra (חממה)

• לשמיעת הדוגמאות ברצף על פי סדרן, מימין לשמאל

אותיות

האות	ההגייה	דוגמאות בקובצי שמע
A	נהגית כקמץ/פתח. לעתים, לציון הברה מוטעמת, מופיעה בלווית אקצנט גרפי (à)	alba, podestà
B	נהגית כבי"ת דגושה (בּ)	birbante
C	* נהגית כ-ק לפני עיצורים ולפני התנועות o\a\u. נהגית כ-צ' לפני התנועות i\e. דוגמה: cinema. בצירוף ci + תנועה, ה-C נהגית כ-צ' וה-i אינה נהגית כלל, למעט מקרים בודדים. דוגמאות: Luciano, bacio הצירוף ch נהגה תמיד כ-ק. הצירוף sc לפני האותיות i\e נהגה כ-שׁ. דוגמה: scivolare. כשהצירוף sci מופיע לפני תנועה, היחידה sc נהגית כ-שׁ ואת ה-i אין הוגים כלל, למעט מקרים בודדים. דוגמאות: lasciare, asciugare. כאשר העיצור c מוכפל, ההכפלה תבוא לידי ביטוי בהגייה מודגשת של העיצור, בהתייחס לשתי האותיות כאל יחידה אחת, היינו: את המלה accelerando נהגה "אצּ'לרנדו" ולא "אקצ'לרנדו".	carico, cinema, vincere, bruschetta, chiostro, Luciano, bacio, scivolare, lasciare, asciugare.
D	נהגית כ-ד	damigella
E	נהגית כסגול/צירה בשני אופנים שונים: האחד, פתוח יותר, כלומר, מעט קרוב יותר לתנועת A (כמו במלה perfido) השני סגור יותר, כלומר, מעט קרוב יותר לתנועת I (כמו במלה potere). ההגייה הפתוחה לעולם לא תבוא בהברה שאינה מוטעמת. לעתים, נראה את האות כתובה בלווית אחד משני אקצנטים (è\é) הבאים להורות על הברה מוטעמת וגם על הגיית התנועה (è - הגייה פתוחה, é - הגייה סגורה). יש להקפיד על ההבחנה בין ההגיות השונות של תנועה זו לשם דיוק ההגייה ולעתים, על מנת שלא לסלף את מובן המלה. דוגמה לכך: pesca בהגייה פתוחה של ה-e פירושו "אפרסק" לעומת pesca בהגייה סגורה, שפירושו "דַּיִג".	potere, perfido, caffè, perché
F	נהגית כפ"א רפה	farfalla, fervido
G	לאות זו שני אופני הגייה: ג' לפני התנועות I\E (כמו במלים giro, ginocchio, gesso), ג לפני מרבית העיצורים ולפני התנועות A\U\O (כמו במלים grembo, garbato). כאשר הצירוף gi מופיע לפני תנועה, ה-G נהגית כ-ג' ואילו ה-I אינה נהגית כלל, למעט מקרים בודדים (לדוגמה: השם Giacomo ייהגה ג'אקומו). כאשר העיצור g מוכפל, ההכפלה תבוא לידי ביטוי בהגייה מודגשת של העיצור, בהתייחס לשתי האותיות כאל יחידה אחת, היינו: את המלה fuggire נהגה פוּג'ירה ולא "פוּגְג'ירה. הצירוף gh מבוטא כ-ג. הצירוף gn נהגה כ-נ בנגיעת מרכז הלשון במרכז החך העליון (נשמע כמעט כמו "ny") - נהגה כמו gn בצרפתית, או ñ בספרדית (דוגמה: המלה sognare). הצירוף gl, בבואו לפני האות i נהגה כלמ"ד בנגיעת מרכז הלשון במרכז החך העליון (דוגמה: המלים imbrogliare, maglione). במקרים בודדים הוגים צירוף זה הבא לפני האות i כשתי אותיות נפרדות: "גְלְ" (כמו במלה: glissando).	grembo, garbato, gesso, giro, ginocchio, Giovanni, Giacomo, sognare, imbrogliare, maglione, glissando
H	כאשר מופיעה בפני עצמה אין הוגים אות זו. על האות h בצירופים שונים: ראו -> C,G	hanno
I	נהגית כיו"ד (במקרים מסוימים כתנועת חיריק ובמקרים אחרים כעיצור/כחצי-תנועה). לעתים נראה תנועה זו מופיעה בלווית אקצנט גרפי (ì\í) המורה על הברה מוטעמת. לצירופים עם אות זו ראו -> C,G	livido, così, piatto
L	נהגית כלמ"ד. לצירופים עם אות זו -> ראו: G	lacrima, luna, pallido
M	נהגית כמ"ם	amore, marmo
N	נהגית כנו"ן. לפני ההגאים "ג" ו-"ק" נחתכת בווילון (כמו במלים mango, mancare; תופעה המתרשת גם בגימ"ל העברית) לצירופים עם אות זו -> ראו: G	andare, nastro, mango, mancare
O	האות o נהגית כחולם. לאות זו שני אופני הגייה: "פתוח" ומעט קרוב יותר ל-A (כמו במלים giostra, garofani) "סגור" ומעט קרוב יותר ל-U (כמו במלים onore, pallone, sono) ההגייה הפתוחה לא תיפול לעולם על הברה שאינה מוטעמת. לעתים נראה אות זו נכתבת בלוויית האקצנט הגרפי (ò) המורה על הברה מוטעמת ועל הגייה פתוחה של התנועה.	giostra, garofani, onore, pallone, sono, però, parlerò
P	נהגית כפ"א דגושה	papavero, sopportare
Q	נהגית כ-ק, אחריה תמיד באה האות u. יחד נהגות כשני עיצורים קְוְּ, כמו בהגיית המלה quiet באנגלית.	aquilone, quaglia
R	אות זו נהגית כ-ר בהגייתה הלשונית (מגע בין הלשון לחלקו הקדמי של החך). יש להישמר מהכפלת העיצור בין שתי תנועות ("גלגול" ה-ר), לעתים עלול הדבר לא רק ליצור הגייה שגויה, אלא גם לסלף את משמעות המלה.	vigore, presto, sera, serra.
S	אות זו נהגית בשני אופנים: כזי"ן, כאשר באה בין שתי תנועות (כמו במלים esempio, peso) ובמקרים מסוימים לפני עיצורים (כמו במלה slancio). כסמ"ך בשאר המקרים (כמו במלים: santo, sale, essere). במקרים מעטים, האות S נהגית כסמ"ך גם בין שתי תנועות, כמו במלה risalire. לצירופים שונים עם האות S ראו -> C	esempio, peso, slancio, santo, sale, essere, risalire.
T	נהגית כ-ט	tavolo, battere
U	נהגית כשורוק. לעתים נראה אות זו מופיעה בלווית האקצנט הגרפי (ù\ú) על מנת להורות על הברה מוטעמת. אחרי האות q נהגית אות זו כחצי תנועה. ראו -> Q	umido, turco, più
V	אות זו נהגית כ-ו' כמו במלה "ויזה".	vicino, avverbio
Z	לאות זו שתי צורות היגוי: האחת, כ-צ (כמו במלים nazionale, pizza) השנייה כמקבילה הקולית של ההגה "צ", היינו הגה הדומה ל-"דְזְ" (כמו במלים zeffiro, azzardare). עקב אי הימצאות מקבילה בעברית להגה זה, שמות רבים, וכן מלים ומונחים בהם ה-Z נהגית כ-"דז" תועתקו כ-צ או כ-ז. דוגמאות: "דוניצטי", "מצו", "תודעתו של זנו".	nazionale, pizza, zeffiro, azzardare

• • כללי ההגייה הנזכרים לעיל הם כללי הגיית האיטלקית הסטנדרטית. עם זאת, בקרב דוברי האיטלקית נוכל להבחין בצורות רבות ושונות להגיית השפה, על פי מוצאו של הדובר, בין אם מדובר באיטלקית ובין אם בניב כזה או אחר. בנוסף, אף דוברי איטלקית סטנדרטית יוותרו על מספר הבחנות בדיבור מהיר. שתי דוגמאות נפוצות: את המלה bene יש לבטא ב-e (זו הראשונה) "פתוחה" ולעומת זאת תדיר נשמע דווקא את ההגייה הסגורה, וכמו כן את המלה Quattordici יש לבטא בהגיית o סגורה אך תדיר נשמע את זו הפתוחה. רוב הסטיות מההגייה הסטנדרטית מתרכזות בתחום התנועות E/O אשר להן שני אופני הגייה, אך קיימות גם סטיות בנוגע להגיית האות Z, בהטעמה ואחרות.

האקצנט הגרפי

באיטלקית נהוגים שלושה סימנים גרפיים המכונים "אקצנט" (באיטלקית: אצ'נטו \ accento):

• Accento grave: אקצנט היורד משמאל לימין (לדוגמה: ò). אקצנט בא לרוב בסופי מלה ותמיד מורה על הטעמת התנועה עליה נכתב. במקרי התנועות O\E, מורה אקצנט זה אף על הגייה פתוחה.
• Accento acuto: אקצנט העולה משמאל לימין (לדוגמה: é). אקצנט בא לרוב בסופי מלה ותמיד מורה על הטעמת התנועה עליה נכתב. במקרי התנועות O\E, מורה אקצנט זה על הגיית התנועה סגורה.
• Accento circonflesso: אקצנט בצורה ^ (לדוגמה: î). באיטלקית, אקצנט זה בא על האות i בלבד, ומורה על i נוספת שנעלמה. לדוגמה: ריבוי המלה esercizio הוא esercizii אשר יכול להיכתב גם -> esercizî.

טעם

הטעם בשפה האיטלקית הוא לרוב מלעיל (piano) או מלעיל דמלעיל (sdrucciolo). מלים מעטות טעמן מלרע (tronco). במלים שטעמן מלרע לרוב נראה אקצנט על התנועה האחרונה. דוגמאות:

• מלעיל - sera, balena, odore.
• מלעיל דמלעיל - soffice, articolo, salice.
• מלרע - però , così , anziché , città , laggiù.