אייבון (בריסטול)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמק אייבון והגשר התלוי קליפטון
תחנת השאיבה קלברטון
גשר בריסטול

אייבון (אנגלית: Avon; מבוטא /ˈeɪvən/) הוא נהר באורך 120 קילומטרים, הזורם בדרום-מערב אנגליה ובעל אגן ניקוז המשתרע על פני 2,308 קמ"ר. מאחר שבאנגליה קיימים נהרות נוספים ששמם אייבון, מכונה נהר זה לעתים גם אייבון התחתי או בריסטול אייבון. מקורו של השם אייבון הוא במילה הוולשית afon, שמשמעותה נהר. מוצא הנהר הוא ליד צ'יפינג סדברי (Chipping Sodbury) שבגלוסטרשייר, כשלאחר מכן הוא מתחלק לשניים ומתמזג בחזרה לפני שהוא עובר דרך וילטשייר. ניתן לנווט בקטע הנהר הנמוך שבין באת' לפרבר אייבונמאות' בבריסטול, על גדות נהר סוורן.

כאמור, מוצא האייבון הוא ליד צ'יפינג סדברי שבגלוסטרשייר, בין הכפרים אולד סדברי (Old Sodbury ) ואקטון טרוויל (Acton Turville). הנהר זורם בנתיב מעגלי במקצת, ומתנקז לכיוון מזרח ולאחר מכן לכיוון דרום דרך וילטשייר. היישוב העיקרי הראשון הוא הכפר לאקינגטון (Luckington), השוכן במרחק 3 קילומטרים מעבר לגבול וילטשייר, ולאחר מכן הכפר שרסטון (Sherston). בעיירת השוק מלמסברי (Malmesbury) נמצאת מפגש הנחלים בין האייבון לאחד מיובליו הראשיים, טטברי אייבון (Tetbury Avon), שמקורוו צפונית לעיירה טטברי (Tetbury) שבגלוסטרשייר. יובל זה ידוע בקרב התושבים הגרים לידו כאינגלברן (Ingleburn), מילה שמשמעותה באנגלית עתיקה היא "נהר אנגלי". בנקודה זו שני הנהרות כמעט מתאחדים, אך הגבעות הסלעיות של הקוטסוולדס מונעות מפגש זה ויוצרות בכך אי שהעיירה העתיקה מלמסברי שוכנת על פסגתו.

לאחר ששני הנהרות מתמזגים פונה האייבון לכיוון דרום-מזרח מקוטסוולדס, ומיד לכיוון דרום לתוך עמק דונטסי (Dauntsey Vale) החרסיתי, שם הוא מתמזג עם נהר מארדן (Marden), עד שהוא מגיע לצ'יפנהאם (Chippenham), העיירה הגדולה ביותר עד לנקודה זו. העמק הרחב בקטע זה ידוע כעמק אייבון, והנהר זורם דרך לקוק (Lacock) ומלקשהאם (Melksham), ולאחר מכן פונה לכיוון צפון-מערב דרך העיירה ברדפורד על אייבון (Bradford on Avon), שמרכזה התפתח סביב הנהר, ומכאן מקור שמה של העיירה (Broad-Ford). בנוסף לכך הוקם במקום גשר בתקופת הנורמנים, שקיים עד היום. הצד הנורמני נמצא במעלה הזרם, ויש בו קשתות מחודדות, לעומת הצד החדש שבו יש קשתות מעוקלות. בעבר נודע הגשר כגשר פקהורס (Packhorse), אך הוא הורחב במאה ה-17 על ידי בניית הצד המערבי. על הגשר ניצב בניין ששימש בעבר קפלה וכיום משמש את בית המעצר של העיירה, ושניהם הוכרו כבניין רשום מדרגה I.

בקטע של עמק אייבון בין ברדפורד על אייבון ובאת' יש את כל ארבע הצורות האפשריות של תחבורה קרקעית: דרך, מסילת רכבת, נהר ותעלה. הנהר זורם מתחת לאמות המים אייבונקליף (Avoncliff) ודנדאס (Dundas), ובפרשפורד (Freshford) מצטלב עם נהר פרום (Frome) הזורם מסומרסט. אמת המים אייבונקליף נבנתה על ידי ג'ון רני האב (John Rennie) והמהנדס ג'ון תומאס (John Thomas) בין 1797 ל-1801. אמת המים מורכבת משלוש קשתות, והיא משתרעת לאורך 100 מטרים. אמת המים דנדאס נבנתה גם כן על ידי רני ותומאס באותה תקופה, אך הושלמה ב-1805. אורכה של אמת המים הוא 137 מטרים, קשתותיה בנויות מאבן באת' עם פילסטרים דוריים, ומעקות בכל קצה. היא הוכרזה כבניין רשום מדרגה I, וב-1951 הייתה למבנה התעלה הראשון שהוכרז כמונומנט עתיק רשום.

הנקודה הבאה במסלול הנהר היא תחנת השאיבה קלברטון (Claverton Pumping Station), השואבת מים מהנהר לתוך תעלת קנט ואייבון (Kennet and Avon Canal) תוך ניצול עוצמת הזרם של הנהר. תחנת השאיבה שוכנת בבית משאבה הבנוי מאבן באת', על גדת הנהר. חלק מהמים מוסט מהנהר לתוך תעלה צרה על ידי סכר וורליי (Warleigh), הנמצא במרחק 180 מטרים במעלה הזרם. המים זורמים דרך התעלה הצרה לתוך תחנת השאיבה, ומניעים גלגל מים בקוטר 5.2 מטרים, המורכב מ-48 כפיסי עץ. לאחר תחנת השאיבה קלברטון זורם הנהר דרך הכפר באת'פורד (Bathford), שם הוא מצטלב עם נהר בייברוק (Bybrook), ובאת'המפטון (Bathampton), וכשהוא מגיע לבאת' הוא מצטלב עם הנחל לאם ברוק (Lam Brook). כשהנהר זורם בבאת' הוא עובר מתחת לגשר קליבלנד (Cleveland) וגשר פולטני, ומעל סכר נמוך. שיטפונות שאירעו ב-1799 וב-1800 הרסו את הצד הצפוני של גשר פולטני, שנבנה ללא תמיכה מספקת. הגשר הוכרז כמונומנט לאומי ב-1936, ושיחזור חזיתו המקורית הושלם לפני פסטיבל בריטניה ב-1951, בנוסף לעבודות מאוחרות יותר ב-1975.

לאחר מכן זורם הנהר לתעלת קנט ואייבון, המצטלבת עם הנהר מתחת לסכר בקרבת תאי השיט של באת'. האייבון, ביחד עם נהרות קנט והתמזה, משמשים נתיב ישיר לסירות תעלה מבריסטול ללונדון.

האייבון זורם דרך קיינסהאם (Keynsham) לכיוון בריסטול. לאורך רוב המסלול שלו לאחר היציאה מווילטשייר הוא מסמן את הגבול המסורתי בין סומרסט לגלוסטרשייר. לאורך רוב המרחק הזה הניווט נעשה באמצעות מסלולו הטבעי של הנהר, עם שישה תאי שיט המפצים על עלייה של תשעה מטרים בגובה. תא השיט נטהאם (Netham) הוא הנקודה באזור נטהאם שבבריסטול בה הסירות מהאייבון יכולות לגשת לנמל בריסטול. ב-1804 החלה בניית תעלת ניו קאט (New Cut), בו מצטלב האייבון עם נהר מאלאגו (Malago), ומסיט את האייבון לאורך תעלת פידר (Feeder Canal) לכיוון הנמל; המערכת תוכננה ונבנתה על ידי ויליאם ג'סופ (William Jessop), ושופרה בשנים שלאחר מכן על ידי איזמבארד קינגדום ברונל. מי הנהר נשפכים מעבר לסכר נמוך שנועד להגביה את פני המים לתוך תעלת ניו קאט, וסירות משתמשות בתא השיט הסמוך. תא השיט נטהאם והסכר הם חלק ממערכת ההגנה נגד שיטפונות של בריסטול. במורד הזרם ממרכז בריסטול עובר הנהר בעמק אייבון, מעליו נמצא הגשר התלוי קליפטון (Clifton) שתוכנן אף הוא על ידי ברונל, ובתוך העמק הוא נתון להשפעת הגאות והשפל, כך שכלי שיט הנעים לכיוון הים יכולים לנווט בו בשעת הגאות, אך בשעת השפל הוא הופך לתעלה בוצית רדודה. בגלל הקושי לנווט דרך קטע זה חדל נמל בריסטול מלשמש למטרות מסחריות, והוא הוחלף על ידי הרציפים באייבונמאות', נקודת החיבור בין האייבון לסוורן (Severn).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]