אייבי נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אברהם "אייבי" נתן (נולד ב-29 באפריל 1927) הוא הומניסט ופעיל שלום ישראלי.

תוכן עניינים 1 חייו 1.1 ילדותו ועלייתו לישראל 1.2 טיסת "שלום 1" 1.3 "קול השלום" ופעילותו ההומניטרית 1.4 מפגשים עם אש"ף 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] חייו

[עריכה] ילדותו ועלייתו לישראל

נתן נולד בשנת 1927 למשפחה יהודית בעיר אבאדאן שבאיראן, בהיותו בן 12 עברה משפחתו לעיר מומבאי שבהודו, ומגיל 17 שירת בחיל האוויר המלכותי. בימי מלחמת העצמאות התנדב כטייס לחיל האוויר הישראלי, במסגרת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ). בשנת 1951 נשלח לבריטניה לעבור אימון כטייס המוסקיטו הראשון של חיל האוויר הישראלי. נתן פרש מן השירות הצבאי בשנת 1951.

נתן התיישב בתל אביב ופתח בית קפה בשם "קליפורניה", אשר הפך למקום מפגש של הבוהמה התל אביבית.

[עריכה] טיסת "שלום 1"

בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965, רץ נתן לכנסת בראש רשימה חדשה בשם "נס", שחרתה על דגלה את החתירה לשלום עם מדינות ערב. לנתן חסרו כ־2,000 קולות על־מנת לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת. לאחר שהתבררו התוצאות, התחייב נתן שאם יזכה לתמיכה ציבורית, יטוס למצרים עם מסר של שלום.

ב־28 בפברואר 1966 יצא נתן לטיסה למצרים במטוסו הפרטי, אותו כינה "שלום 1", ונחת בפורט סעיד. עם הגיעו למצרים נעצר, ובקשתו להפגש עם הנשיא גמאל עבד אל נאצר, על־מנת למסור לו עצומה הקוראת לשלום, נדחתה. לאחר כיממה גורש בחזרה לישראל, ונעצר משום שיצא מן הארץ באופן בלתי חוקי.

לאחר טיסה זו הפך נתן לאישיות ידועה בעולם, וערך מסע לקידום השלום בארצות הברית ובאירופה. על־אף שכלי התקשורת הממסדיים בישראל מתחו ביקורת על פעולותיו, הרי שבציבור קנה אהדה מסוימת.

[עריכה] "קול השלום" ופעילותו ההומניטרית

ערך מורחב – קול השלום

בתחילת 1973 רכש אונייה, וקרא לה "ספינת השלום". ב־18 במאי החל לשדר מן האונייה, שעגנה מול תל אביב, מחוץ לתחומי המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, מוזיקה ושידורי רדיו הקוראים לשלום. תחנת רדיו זו, שנקראה "קול השלום", הייתה תחנת הרדיו הפיראטית הראשונה בישראל. לא ננקטה כל פעולה נגדה, מאחר שהשידורים נעשו מחוץ לגבולות ישראל. חסינותה-לכאורה של תחנת "קול השלום" בפני החוק האוסר על שידורים פיראטיים משמשת עד היום נימוק למען הכשרתם החוקית של שידורים פיראטיים על רקע אידאולוגי-כעיקר של ערוצים דתיים או של "ערוץ-7" התומך במתנחלים.

עם זאת, באוקטובר 1973, בימי מלחמת יום הכיפורים, שידרה התחנה קריאות לחיילי צה"ל להיכנע לצבא מצרים ^{[דרוש מקור]}, ובתגובה לכך, חסם שירות הביטחון הכללי את שידורי התחנה.

[עריכה] מפגשים עם אש"ף

מבחינה פוליטית היה נתן איש השמאל. כבר בשנת 1978 שבת רעב במחאה על הקמת התנחלויות. בשנות השמונים החל במגעים עם אנשי אש"ף, דבר שהביא לחקיקת חוק נגד מפגשים אלו. אייבי נתן המשיך במפגשיו עם אנשי אש"ף גם למרות החוק, ואף נאסר למשך תקופה קצרה בשל כך.

בשנת 1991 שבת רעב למשך ארבעים יום כמחאה על תיקון מס' 2 לפקודת מניעת טרור (שכונה "חוק המפגשים"), שאסר על מפגשים עם אש"ף. לאחר התערבות נשיא המדינה, חיים הרצוג, הפסיק את שביתתו. הוא המשיך במגעיו עם יאסר ערפאת ואנשיו, וב־18 בספטמבר 1991 הורשע בעבירה על פקודת מניעת טרור ונדון ל־15 חודשי מאסר. הוא נכלא בכלא מעשיהו, ושוחרר לפני תום תקופת מאסרו. לעובדה שישב במאסר, כמו גם לעובדה שפוליטיקאים ישראליים החלו להיפגש עם אנשי אש"ף, היה חלק בדו-שיח הציבורי האם קיימת נחיצות ל"חוק המפגשים", ובסופו של דבר בוטל החוק.

ב־1 באוקטובר 1993 נאלץ נתן לסגור את התחנה, עקב קשיים כלכליים וחוקיים. הוא לא הפסיק את פעילותו והמשיך הן בפעילות הומניטרית והן בפעילות פוליטית.

ב־1997 לקה בשבץ מוחי בעת ששהה בארצות הברית. השבץ הותיר אותו משותק חלקית.

בחודש מרץ 2005 קיבל נתן ממפקד חיל האוויר, האלוף אליעזר שקדי, את "כנפי הזהב", המוענקות לטייסים שחלפו חמישים שנה מיום שקיבלו את כנפי הטיס.

ארכיונו האישי של אייבי נתן, כולל פריטים מספינת "קול השלום", נמצא ביד יערי שבגבעת חביבה (הארכיון המרכזי של השומר הצעיר).

לאייבי בת אחת, שרונה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אייבי נתן

• אתר המספר על אייבי נתן ופעילותו
• אתר באנגלית על "קול השלום" ועל אייבי נתן