אייל בן ארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אייל בן ארי כיהן כפרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ופוטר מתפקידו בשל הרשעתו על ידי בית הדין המשמעתי של האוניברסיטה בעבירות משמעתיות בגין הטרדה מינית ויחסים אינטימיים תוך ניצול יחסי מרות עם סטודנטיות שבהנחייתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן ארי סיים לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1984 סיים דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1986 הוא הצטרף לסגל המחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית והחל להתמחות בתחום החברה והתרבות ביפן ובאנתרופולוגיה של צבא.

במהלך השנים ערך בן ארי עבודות מחקר בישראל, ביפן, בסינגפור ובהונג קונג. תחומי המחקר העיקריים בהם הוא עוסק נוגעים לחברה היפנית (התנהלות החיים בקרב מעמד הפועלים, תהליך החינוך בגיל הרך והשתלבות יוצאי יפן בקרב תושבי סינגפור) ולתפקיד הצבא בחברה האזרחית. בישראל התמקדו מחקריו בהשפעת צה"ל על הווי החברה (דוגמאות למחקריו הם "הדינמיקה החברתית של שירות במילואים", "תפקיד הצבא באינתיפאדת אל אקצא" ו"מגדר והומוסקסואליות בצבא"). בשנים 2003 - 2007 עמד בן ארי בראש מכון טרומן לקידום השלום, הפועל במסגרת האוניברסיטה העברית.

פרשת ההטרדות המיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 נחקר בן ארי על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירות של סחיטה ובעילה תוך ניצול יחסי מרות של סטודנטיות‏[1]‏‏‏[2]. בשל התיישנות הראיות הוחלט בפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום פלילי‏[3] ובמקביל הועמד פרופ' בן ארי לדין משמעתי באוניברסיטה העברית. בפברואר 2011 החליטה ועדת המשמעת של האוניברסיטה להרשיעו בשלוש עבירות משמעת של התנהגות באופן שאינו הולם איש סגל באוניברסיטה העברית, וקבעה כי יושעה לשנתיים מן האוניברסיטה העברית ובתקופה זו לא תשולם לו משכורת ותיאסר יציאתו לשבתון.‏[4]. בית הדין המשמעתי של האוניברסיטה קבע כי מעשיו של בן ארי חמורים בהחלט ופגעו פגיעה ממשית הן בתלמידותיו והן באוניברסיטה העברית. בעקבות ערעור הוחמר עונשו על ידי בית הדין לערעורים שהחליט לפטרו ולפסול אותו לצמיתות מהנחיית סטודנטים.‏[5] ביולי 2011 פורסמו חלק מנימוקי בית הדין להחמרת העונש: "לפנינו דפוס-פעולה שיטתי שבו הנילון ניצל לרעה, או ניסה לנצל לרעה, את תלמידותיו. בהיותו איש-סגל כריזמטי רב-כוח ורב-השפעה חיזק בלבן את תלותן בו והעניק להן תחושה שכל עתידן האקדמי בידו, במיוחד כמי שהן תלויות בו להמלצות ללימודים במוסדות בחו"ל, בתור מי שהכיר את עבודתן מקרוב. בהשתמשו בתלות זו, הוא הציע להן הצעות מגונות לחלוק עמו חדר במלון בכנסים בינלאומיים בחו"ל. עם חלק מהן אף קשר בפועל קשרים אינטימיים. פריצת הגבולות בין המקצועי והאינטימי הביאה לטשטוש חמור בין שני התחומים, פגעה בתלמידות ובכבודן, פגמה באמינות ההערכה המדעית, והסבה נזק לשמה הטוב של האוניברסיטה העברית".‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]