אייל דוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאייל דוד
אייל דוד

זכר שליט ונקבות

מצב שימור

מצב שימור: נכחד בטבע (EW)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: נכחד
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
סוג: אייל דוד
מין: אייל דוד
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Elaphurus davidianus

אייל דוד (מוכר גם בשמו הסיני מילו; שם מדעי: Elaphurus davidianus) הוא מין של אייל שנכחד מן הטבע וכיום מצוי בשבייה בלבד. הבוגרים מגיעים למשקל 150 עד 200 קילוגרמים. משך ההיריון תשעה חודשים, שלאחריהם נולדים עופר אחד או שניים. העופרים מגיעים לבגרות מינית בגיל 14 חודשים, ולבלות מינית בגיל 23 שנים. לאייל דוד זנב ארוך, קרניים מסועפות ופרסות רחבות. צבע הפרווה נע בין אדום - חום לאפור. לעופרים נקודות לבנות על הפרווה, הנעלמות עם התבגרותם.

אייל דוד נודע למערב לראשונה במאה ה-19, על ידי האב ארמן דוד (père Armand David‏; 1900-1826) מיסיונר קתולי צרפתי שהיה בוטנאי וזואולוג חובב ופעל בסין בשנות השישים של המאה ה-19. באותו הזמן, העדר היחיד שחי בסין (ובעולם בכלל) שכן בשטח פרטי השייך לקיסר הסיני, והיה מעין שמורת ציד. לאחר שהאב דוד פרסם את תגליתו, מספר איילי דוד הועברו למדינות אירופיות והחלו להתרבות שם. עם זאת, האוכלוסייה בעדר שבסין הידלדלה מאוד, עד שאחרוני האיילים נאכלו על ידי חיילים מערביים ויפנים בזמן מרד הבוקסרים.

לאחר שמת אחרון האיילים בסין, קובצו כל הפרטים מגני החיות באירופה לגן חיות אחד באנגליה, על מנת להקים גרעין רבייה ולהציל את אוכלוסיית המין.

אייל זה מצוי בגני חיות ברחבי העולם, ושני עדרי איילים שכללו 40 פריטים הועברו לסין בתחילת שנות ה-80, וחיים שם בשתי שמורות טבע. כיום מספרם של איילי דוד בסין מגיע לכ-2,500 והם ממשיכים לשגשג בשמורות.