איימי ויינהאוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
| איימי ג'ייד ויינהאוס | |
|---|---|
איימי ויינהאוס מופיעה בברלין, 2007 |
|
| תאריך לידה | 14 בספטמבר 1983 |
| מקום לידה | סאות'גייט, אנגליה |
| שנות פעילות | 2003— היום |
| סוגה | R&B, מוזיקת נשמה , ג'אז |
| מספר אלבומים | 3 |
| http://www.amywinehouse.com | |
איימי ג'ייד ויינהאוס (Amy Jade Winehouse, נולדה ב-14 בספטמבר 1983), היא זמרת יהודיה וכותבת שירים בריטית, שהתפרסמה בזכות סגנונה האקלקטי שכולל תערובת של ז'אנרים רבים, כגון: מוזיקת נשמה, ג'אז, ורית'ם אנד בלוז.
אלבומה הראשון של ויינהאוס, "Frank", הצליח למדי, גם מסחרית וגם אצל המבקרים במולדתה בריטניה. האלבום גם היה מועמד לפרס מרקיורי. אלבומה השני, "Back to Black", שיצא ב-2006, הוביל לחמש זכיות בפרס הגראמי, שיא בזכיות של אמנית בערב אחד, והפך אותה לאמנית הבריטית הראשונה שזכתה בחמישה פרסי גראמי, כולל שלושה מתוך ה"ארבעה הגדולים": תגלית השנה, תקליט השנה ושיר השנה. ב-14 בפברואר 2007, היא זכתה בפרס BRIT עבור אמנית בריטית; היא הייתה מועמדת גם לאלבום הבריטי הטוב ביותר. זכתה גם בפרס איבור נובלו פעמיים, יחד עם עוד תארים יוקרתיים. בישראל היא זכתה בתואר "זמרת השנה" במצעד השנתי של גלגלצ לשנת 2008.
תוכן עניינים |
[עריכה] ילדותה
ויינהאוס נולדה באזור סאות'גייט באנפילד למשפחה יהודית חובבת ג'אז. משפחתה של ויינהאוס מנתה ארבע נפשות: אביה מיטשל (נהג מונית), אמה ג'ניס (רוקחת), ואחיה הבכור אלכס. לפני שעברה לבית הספר אשמול (Ashmole) היא למדה בבית הספר של סאות'גייט. כשהייתה בת עשר הקימה להקת ראפ עם חברתה, שנקראה "Sweet 'n' Sour". הלהקה לא האריכה ימים. היא למדה בבית הספר ע"ש סילביה יאנג לאומנויות הבמה בגיל 12, אבל סולקה בגיל 14 מאחר ש"לא מיצתה את עצמה", ומאחר שעשתה עגיל באף. יחד עם ילדים נוספים מבית הספר היא הופיעה בתוכנית טלוויזיה בריטית בשנת 1997. מאוחר יותר היא למדה בבית הספר BRIT בקרוידון.
[עריכה] קריירה
[עריכה] קריירה מוקדמת
עד גיל 13, בו קיבלה את הגיטרה הראשונה שלה, השתעשעה ויינהאוס עם הגיטרה של אחיה. כשנה לאחר שקיבלה את הגיטרה הראשונה שלה היא החלה לכתוב שירים ולהלחין אותם. זה היה בזמן בו נשרה מבית הספר והחלה להתנסות בסמים. היא החלה לעבוד מיד לאחר מכן בתור כתבת לענייני בידור ברשת החדשות "World Entertainment", ובנוסף החלה לשיר יחד עם להקת ג'אז מקומית. חברה דאז, זמר הסול טיילר ג'יימס, שלח קלטת דמו שלה (הכולל את השיר "Love Is A Losing Game", שנמצא בגרסתו המקורית באלבום המורחב של Back To Black) לסוכנות "Island/Universal" היוקרתית, אשר גרמה בסופו של דבר להחתמתה על חוזה הקלטות עם החברה. עם הצ'ק הראשון שקיבלה מהחברה היא שינתה את מיקומה ועברה ללונדון, שם שכרה את להקת הליווי של שארון ג'ונס.
[עריכה] פריצה ראשונה
אלבום הבכורה של ויינהאוס, "פרנק", יצא ב-20 באוקטובר 2003.
[עריכה] Back to Black
|
|
ערך מורחב – Back to Black |
ב-2006 יצא אלבומה השני של ויינהאוס, שזכה להצלחה גדולה באמריקה ובריטניה.
[עריכה] הצלחתה
ויינהאוס מעוררת עניין תקשורתי רב סביבה, בנפרד מהמוזיקה שלה. סגנונה הייחודי (והמובהק), וסגנון שיערה הקודם, עורר חקיינים, והיווה השראה למעצבי אופנה, שהבולט ביניהם הוא קארל לאגרפלד. התמודדותה של הזמרת עם התמכרות לסמים ומשקאות חריפים, יחד עם התנהגות הרסנית, מספקת כותרות לצהובונים משנת 2007. היא ובעלה הסתבכו בבעיות עם החוק מספר פעמים, דבר שהוביל לביטולם של כמה מסעי הופעות.
ב-23 ביולי 2008 הוצגה בובת השעווה של ויינהאוס במוזיאון "מאדאם טוסו" בלונדון.