איינדהובן

איינדהובן Eindhoven מרכז איינדהובן מדינה / טריטוריה הולנד מחוז צפון בראבנט ראש העיר ר. ואן חייזל שטח 88.84 קמ"ר אוכלוסייה  ‑ בעיר  ‑ במטרופולין  ‑ צפיפות 440,353‏  (נכון ל-2008) 775,345‏  (נכון ל-2008) 2,377 נפש לקמ"ר (נכון ל-2008) קואורדינטות אזור זמן UTC +1 http://www.eindhoven.eu/

תושבי איינדהובן במהלך המלחמה בכניסה לעיר לאחר שיחרורה ממדינות הציר ב-19 לספטמבר 1944.

מרכז העיר כיום.

ה-Evoluon. מרכז כנסים באיינדהובן, שידוע בעיצובו הייחודי.

איינדהובן (בהולנדית: Eindhoven ) היא רשות מקומית ועיר במחוז צפון בראבנט שבדרום הולנד. איינדהובן ממוקמת במפגש נהר דומל עם נחל גנדר. בעיר מתגוררים כ-440,000 תושבים ובמטרופולין של העיר (הכולל גם את העיר הלמונד) מתגוררים כ-775,000 תושבים. יתרה מכך, העיר איינדהובן עצמה היא חלק מהמטרופולין ברבאנטסה סטדנריי, שבו מתגוררים למעלה מ-2 מיליון תושבים.

היסטוריה

משמעות השם

מקור השם איינדהובן הוא בהלחם בסיסים המתקבל משני המילים הבאות; eind – שבדמיון קל לאנגלית (end), פירושו סוף או אחרון. ו-hove יחידת מידה (מטרית) קדומה שגודלה נאמד בכ-14 הקטאר. Eind משמש כתחילית וסופית נפוצה באזורים רבים בהולנד, ובשמות רחובות. ה-Hove הינו שם שהתבטא לרוב כחלקת אדמה שניתנה לחקלאים ע"י הלורד השליט באותו אזור. נטען שאיינדהובן הינה אחת הערים האחרונות שניתנו בדרך זו, ועל כן שמה.

המאה ה-12 ואילך

ההיסטוריה הכתובה של איינדהובן מתחילה בשנת 1232, כשהדוכס הנרי הראשון של בראבנט העניק לאנדהובן, אז עיירה קטנה, זכויות של עיר. אותה תקופה היו בעיירה כ-170 משפחות הסגורות בתוך סוללה, ומחוצה לה נבנתה טירה קטנה ששימשה לתצפית והגנה. במהלך השנים העיר גדלה כתוצאה מריבוי טבעי והגירה פנימית, והותר לה לנהל מסחר ואורח חיים עצמאי. מתוך כך חלה עלייה באיכות החיים, וחקלאים מערים סמוכות נאלצו לפקוד את השוק המקומי, מתוקף היותה על ציר מסחר ראשי שקישר בין הולנד ללייז'. בשנת 1388 חומות העיר חוזקו, ומספר עשורים לאחר מכן הוקמה טירה נוספת. בשנת 1486 העיר נשדדה ונשרפה ע"י חיילים מחלדרלנד. השיקום הסתיים ב-1502, כשאז את העיר הקיפה סוללת הגנה גדולה יותר וטירה נוספת. ב-1543 נפלה העיר שוב, הפעם כתוצאה מהזנחות נשנות של מערך ההגנה שנגרמו מהעוני ששרר באותה תקופה, ומהצורך של תושביה להבטיח את פרנסתם. ב-1554 שריפה גדולה כילתה כ-75% מהבתים, אולם העיר שוקמה בשלישית בעזרתו של וילם השתקן. העיר לא ידעה הרבה נחת, כאשר במהלך המרד ההולנדי עברה העיר מידיהם של שליטים הולנדים וספרדים מספר פעמים. ב-1583 העיר נכבשה סופית ע"י חיילים ספרדים וחומותיה הוחרבו. איינדהובן לא סופחה להולנד עד שנת 1629.

עיר רוויית הפיכות

במהלך המהפכה הצרפתית איינדהובן סבלה מפלישות רבות של כוחות עוינים, ובמשך המאות הבאות נשתמרה כעיר קטנה עד בוא המהפכה התעשייתית. בתחילת המאה ה-19 נרשמה עלייה גדולה בכל תחומי החיים בעיר. החלה בנייה מאסיבית של תעלות, כבישים ומסילות וב-1843 חוברה העיר עם טילבורג שמצפון לה, ואנטוורפן שמדרום. התעשייה סבבה סביב טבק וטקסטיל וכוחה עלה בד בבד עם עליית ענקית החשמל והאלקטרוניקה, חברת פיליפס. ב-1920 אוחדה העיר עם חמש עיירות נוספות בניסיון לנהל ולהסדיר את כמות האוכלוסייה המהגרת שנתווספה עם השנים. למעט מספר שינויים בעיר, והתווספות שני מחוזות נוספים, העיר נשארה מאז ועד היום ללא שינויים מהותיים.

מלחמת העולם ה-II והמאה ה-21

במהלך כיבוש ארצות השפלה במאי 1941 נכבשה הולנד ואיתה גם העיר איינדהובן. במשך 3 שנים ויותר הייתה העיר תחת שלטון גרמני. בספטמבר 1944 במהלך מבצע גן שוק שוחררה איינדהובן על ידי כוחות מהדיוויזיות המוצנחות של בעלות הברית. אולם, הכוחות המוטסים לא היו מוכנים להילחם כנגד הכוחות המשוריינים שהיו באזור ונאלצו לסגת תחת אבידות כבדות. איינדהובן שבה ונתפסה על ידי הגרמנים. היא שוחררה באופן סופי רק עם התקדמות הכוחות הקרקעיים לעבר גרמניה בשלב מאוחר יותר. שיקום העיר שבא בעקבות נזקי המלחמה, השאיר מעט מאוד סימני היכר מעברה, וממילא הרבה ממורשתה ההיסטורית הושמדה כליל. בעשורי ה-70', 80' ו-90' גדלה העיר משמעותית בשל תהליך עיור, הגירה נוספת אל מרכזה ובניית מאות בתים וחוות מערבית לעיר. בעשור הראשות לשנת 2000, איינדהובן תפסה את מקומה כבירה לעיצוב תעשייתי בהולנד.