אייר פורס 1 (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אייר פורס 1
Air Force One.jpg
שם במקור: Air Force One
בימוי: וולפגנג פטרסון
הפקה: גייל כץ
תסריט: אנדרו ו. מרלו
שחקנים ראשיים: האריסון פורד
גארי אולדמן
גלן קלוז
יורגן פרוכנו
מוזיקה: ג'רי גולדסמית'
הקרנת בכורה: 25 ביולי 1997
משך הקרנה: 124 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 85,000,000‏$
הכנסות: 315,000,000‏$
דף הסרט ב-IMDb

אייר פורס 1 הוא מותחן אסונות משנת 1997. את הסרט ביים ולפגנג פטרסון והוא נכתב על ידי אנדרו וו. מרלו. עלילת הסרט נסובה סביב חטיפת מטוסו של נשיא ארצות הברית - הידוע בשם אייר פורס 1 - על ידי חבורת טרוריסטים רוסים.

בסרט מככבים האריסון פורד בתפקיד נשיא ארצות הברית, גארי אולדמן, גלן קלוז, אלכסנדר ברקלי, ויליאם ה' מייסי ודין סטוקוול.

עם הצלחה קופתית וביקורות חיוביות בדרך כלל, הסרט נחשב לאחד מסרטי הפעולה של שנות התשעים של המאה העשרים הפופולריים ביותר, ואף מי שהיה בזמנו נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, שיבח אותו.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע מסובך מצליחים כוחות צבא אמריקאים לחטוף את הרודן החדש של קזחסטן, גנרל איוון ראדק. בעת קבלת הפנים במוסקבה שנערכה לכבוד הצלחת המבצע מצהיר נשיא ארצות הברית ג'יימס מרשל (הריסון פורד) כי ארצו תאמץ מדיניות חדשה של מלחמת חורמה בטרוריסטים בכל העולם בשם השמירה על השלום. לאחר מכן הוא עולה על מטוסו, אייר פורס 1 בחברת אנשי צוותו, אשתו ובתו וטס חזרה לארצות הברית.

חבורת טרוריסטים בהנהגת איגור כרונצ'וב (גארי אולדמן) עולה על המטוס במסווה של עיתונאים רוסים. במהלך הטיסה פותח עבורם סוכן של השירות החשאי בשם גיבס (קסנדר ברקלי) את נשקיית המטוס ומאפשר להם להשתלט על כלי הנשק שבה, לפתוח בקרב יריות במטוס ולחטוף אותו ולהסיט אותו ממסלולו לוושינגטון למסלול חדש לקזחסטן. במהלך החטיפה הנשיא מובל על ידי אנשי השירות החשאי לתא שיגור מיוחד במטרה להבריח אותו מהמטוס. הטרוריסטים מאחרים את המועד והתא משוגר מחוץ למטוס.

הטרוריסטים דורשים את שחרורו של גנרל ראדק ומאיימים בהוצאה להורג של אנשי הצוות החטופים, בהאמינם כי הגנרל ראדק יחזיר את ברית המועצות לגדולתה. ללא ידיעתם, הנשיא מרשל נשאר במטוס לאחר שיגור התא ומשתמש בידע שצבר כחייל קרבי בוייטנאם ומנהל קרב יחיד נגד הטרוריסטים. בסופו של דבר הוא מצליח לשחרר את אנשי צוותו מתחת לאפם של הטרוריסטים, ומלבד אשתו ובתו ושלושה מאנשי צוותו המתנדבים להישאר איתו, ביניהם הסוכן גיבס, כל בני הערובה צונחים מהמטוס לחופשי.

בנקודה זו הוא נתפס על ידי הטרוריסטים כדי שישמש כבן ערובה לשחרורו של הגנרל ראדק מהכלא הרוסי. הם מנהלים משא ומתן מול סגנית הנשיא קתרין בנט (גלן קלוז) שמתבקשת על ידי שר ההגנה להכריז על הנשיא כלא כשיר כדי למנוע ממנו לנהל עם הטרוריסטים משא ומתן, אך זו מסרבת. בסופו של דבר הנשיא מצליח לשחרר את עצמו, להרוג את הטרוריסטים הנותרים ולהחזיר לידיו את השליטה במטוס. הגנרל ראדק, שבמהלך החטיפה שוחרר מכלאו, נורה ברגע האחרון.

אחרי המאבק בטרוריסטים הנשיא לוקח פיקוד ומטיס את המטוס אל מחוץ גבולות קזחסטן אך במהלך הטיסה הם מותקפים ע"י מטוסי קרב של צבא קזחסטן, הם ניצלים ברגע האחרון ע"י מטוסי הקרב האמריקאים אך מטוס קרב אויב יורה טיל לכיוון אייר פורס 1 ואחד מטייסי הקרב מקריב את עצמו כדי שהמטוס לא יושמד בעקבות הפיצוץ אחד מהרסיסים של המטוס שהושמד פוגעים בזנב המטוס וגורמים לסדקים בזנב אשר גורמים לבריחת דלק, לאחר מכן מטוסי הקרב האמריקאים מיירטים בהצלחה את המטוס האויב האחרון, בשלב זה המטוס כבר הרוס וקיימת סכנה לאנשים שעל סיפונו. במבצע אווירי נועז מצליחים אנשי חיל האוויר האמריקאי להציל את הנשיא ואת משפחתו על ידי העברתם באוויר מהמטוס ההרוס למטוס צבאי, כשברגע האחרון נחשף הבוגד גיבס והוא נשאר על המטוס הנשיאותי המתרסק בתוך הים הפתוח.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק גדול מהצוות השתתף בסיור מקדים על מטוס האייר פורס 1 האמיתי, וחלק מהסצינות בסרט - ביניהן בסצינות בהן הטרוריסטים מוסווים כעיתונאים הסוקרים את תכנון המטוס ומתכוננים לתפוס את מקומותיהם - מבוססות על סיור מקדים זה. גם דמותה של סגנית דובר הבית הלבן התבססה באופן מובהק על התדריך שהצוות קיבל בסיור המקדים, והצוות חש אי-נוחות לצלם את הוצאתה של דמות זו להורג על ידי חוטפי המטוס.

סצינות השופכות אור על המניע מאחורי בגידתו של סוכן השירות החשאי, גיבס, נחתכו מהתסריט הסופי. לדברי הבמאי, פטרסון, גיבס הוא סוכן CIA לשעבר שאיבד רבות עם סיום המלחמה הקרה, ולפיכך כעס על הממשל האמריקני. בסרט, חוטפי המטוס אינם חושפים בשום שלב את פרצופו האמיתי של גיבס, ובסצנה בה הם תוקפנים כלפי הנשיא ושלושה מאנשי צוותו שנשארו איתו על המטוס, הוא סובל מתוקפנותם כאחד משלושת אנשי הצוות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]