סנט אטיין (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איי אס סנט אטיין)
סנט אטיין
מידע כללי
שם מלא סנט אטיין
כינוי "לאס וורטס"
תאריך ייסוד 1920
אצטדיון סטאד ז'ופרואה-גישאר, סנט אטיין
(תכולה: 36,616)
נשיא ברנרד סיאזו
יו"ר Thomas Schmider עריכת הנתון בוויקינתונים
מאמן פסקל דופראז
ליגה ליגת המשנה הצרפתית
www.asse.fr
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
תלבושת שלישית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איי אס סנט אטיין או בקיצור סנט אטיין הוא מועדון כדורגל צרפתי שנוסד בשנת 1920. המועדון משחק בליגה הצרפתית השנייה. קבוצת הכדורגל משחקת את משחקי הבית שלה באצטדיון סטאד גאופורי גיצ'ארד בסנט אטיין. המועדון נחשב לאחד המועדונים המצליחים ביותר בצרפת עם הכי הרבה אליפויות יחד עם פריז סן ז'רמן, 10 אליפויות לכל אחת., מתוכן ארבע רצופות, שיא שנשבר רק בעונת 2005/2006 על ידי אולימפיק ליון, יריבתה העיקרית של סנט אטיין מהעיר ליון השכנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנט אטיין נוסדה בשנת 1919 על ידי ארגון הפועלים של חברת קמעונאות המזון קזינו ("Groupe Casino"), והיא נקראה במקור: "Amicale des Employés de la Société des Magasins Casino" (או בקיצור A.S.C). מכיוון שהירוק היה צבע המדים של העובדים זה הפך גם לצבעי מדי הקבוצה. משום שחוקי התאחדות הכדורגל הצרפתית אסרו שימוש במילה "קזינו" בשם קבוצה המילה הורדה מהשם בשנת 1920. על מנת לשמור על ראשי התיבות A.S.C נאלצו העובדים לשנות את השם ל"Amical Sporting Club" (מועדון הספורט הידידותי). בשנת 1928 השתלט פייר גיצ'ארד (בנו של מנהל הרשת, גאופורי גיצ'ארד) על המועדון ושינה את שמו ל"מועדון ספורט סטפנוייס" ("Association sportive Stéphanoise"). ביולי 1930, נערכה הצבעה בהתאחדות שהחליטה להפוך את הכדורגל במדינה למקצועני. בשנת 1933 המועדון הפך למועדון מקצועי ושמו שונה ל"מועדון הספורט של סנט אטיין" ("Association Sportive de Saint-Étienne Loire") או בקיצור אה א.ס. סנט אטיין (A.S.S.E). הקבוצה החלה לראשונה לשחק בליגה הצרפתית בעונת 1937/1938, תחת הנהגתו של המאמן טדי דאקוורת'. עקב פריצת מלחמת העולם השנייה הושעתה הליגה. לאחר המלחמה, בעונת 1945/1946, חזרה הקבוצה לליגה הראשונה תחת הנהגתו של האוסטרי-צרפתי איגנס טקס, וסיימה כסגניתה של ליל. בהמשך הקבוצה כשלה ולא הצליחה להשתפר, ולאחר עונת 1950/1951 הוחלף טקס בשחקן העבר של הקבוצה ז'אן סנלה.

תור הזהב - עשרה תוארי אליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחת המאמן סנלה הקבוצה זכתה לראשונה בתואר הראשון שלה בעונת 1955 בזכייה בגביע צ'ארלס דראגו. בשנת 1957, שנתיים מאוחר יותר, הקבוצה זכתה באליפות הליגה הצרפתית הבכירה בהפרש של 4 נקודות מהסגנית לאנס כשבשורותיה משחקים השוער קלוד אבס, הבלן רוברט הרבין, הקשרים רנה פרייר וקיס ריברס והחלוץ ג'ורג'ס פיירוצ'ה. כאלופת צרפת, הקבוצה העפילה בפעם הראשונה למפעלים האירופאיים בעונת 1957/1958 ושיחקה במוקדמות גביע אירופה לאלופות נגד קבוצת גלאזגו ריינג'רס מסקוטלנד, להם הפסידה במשחק אחד וניצחה בשני אך לא העפילה לשלב הבא בגלל הפרש שערים. באותה עונה זכתה הקבוצה בפעם השנייה בגביע דראגו. בסיום העונה סיימה הקבוצה במקום השישי בליגה והמאמן סנלה עזב את המועדון והוחלף ברנה ורנייר. בעונתו הראשונה של ורנייר הקבוצה סיימה במקום ה-12 בליגה, מה שהיה המיקום הגרוע ביותר בו סיימה מזה 8 עונות. עונה לאחר מכן הצטרף לצוות האימון פרנסואה ויקארט.

רוג'ר רושה מונה למנהל הכללי של הקבוצה בשנת 1961 כאשר בעונת זו זכתה הקבוצה בגביע הצרפתי אך גם נשרה בו בעת לליגה הצרפתית השנייה מהמקום ה-17. הקבוצה זכתה באליפות הליגה השנייה שנה מאוחר יותר וחזרה לליגה הראשונה. בסיום עונת העלייה עזב ויקארט וסנלה חזר לאמן את הקבוצה. הקבוצה תחת סנלה הפתיעה כאשר בסך הכול שנה אחת אחר חזרתה לליגה הבכירה זכתה באליפות השנייה בהיסטוריה שלה (1964). בין השנים 1967 ו-1970 הקבוצה זכתה ברצף מרשים של אליפויות, שיא שלא נשבר עד לשנת 2006. כמו כן בארבע שנים אלו זכתה הקבוצה פעמיים בגביע הצרפתי בשנים 1967 ו-1970. בשנים אלו כיכבו בשורותיה ג'ורג' ברטה, ברנרד בוסקיאר, ג'רארד פאריסון והארווי רבלי, כמו גם ז'אק סנטיני, דומיניק בת'אני ואוסבלדו פיאצה.

רוברט הרבין מונה למנג'ר הקבוצה בעונת 1972 והוביל אותה לזכייה בדאבל בשנים 1974 ו-1976. הקבוצה זכתה באליפות התשיעית בשנת 1976. באותה השנה הקבוצה הפסידה בגמר גביע אירופה לאלופות לבאיירן מינכן. שנה מאוחר יותר, ב-1977, הקבוצה זכתה בגביע הצרפתי. בשנת 1981 הקבוצה זכתה באליפותה העשירית בהיסטוריה תחת הנהגתו של הקפטן, מישל פלאטיני שעזב עונה לאחר מכן ליובנטוס, וזהו ההישג הגדול ביותר של הקבוצה מאז.

הדעיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 התבצע סקנדל גדול בקבוצה שגרם לדעיכה של הקבוצה. נשיא הקבוצה, רוג'ר רושה, נאלץ לעזוב את המועדון ובילה מספר חודשים בכלא. מאז, הקבוצה בילתה את רוב זמנה בתחתית הליגה הראשונה או בליגה השנייה. למרות מצבה העגום של הקבוצה וההידרדרות של הקבוצה בצורת המשחק הקבוצה לא נפלה לחובות כבדים הודות לתמיכה הרבה של האוהדים.

בשנת 2001 שני שחקני המפתח בקבוצה, החלוץ הברזילאי אלכס דיאס דה אלמדיה והשוער האוקראיני מקסים לבטסקי, הושעו לארבעה חודשים כל אחד בעוון שימוש בדרכונים יוונים ופורטוגזים מזויפים. לאחר דיונים משפטיים רבים והשעיית מספר בכירים בקבוצה הורדו לקבוצה 7 נקודות והיא הורדה לליגה השנייה בתום העונה.

לאחר ניסיון קשה לאיחוי הקבוצה ותוצאות מעורבות בליגה הצרפתית השנייה הקבוצה לבסוף זכתה במקום הראשון בליגה הצרפתית השנייה והעפילה בתום עונת 2003/2004 לליגה הצרפתית הראשונה. בעונתה הראשונה בחזרה בליגה הראשונה היא סיימה במקום השישי, מה שהעניק לה כרטיס כניסה לגביע האינטרטוטו אחרי שנים רבות.

בתום עונת 2007/2008 סיימה הקבוצה במקום החמישי והעפילה לגביע אופ"א. הקבוצה שיחקה בסיבוב השלישי מול הפועל תל אביב בצמד משחקים. עשרות אוהדים צרפתים של הקבוצה שהגיעו לארץ והתארחו באצטדיון בלומפילד חזו בקבוצתם מנצחת 1–2 משערים של דימיטרי פאייה ופסקל פיינדונו. במשחק השני ניצחה סט אטיין גם כן בתוצאה זהה מצמד שערים של בפטימבי גומיס.

בתום עונת 2015/2016 סיימה הקבוצה במקום השישי והעפילה למוקדמות הליגה האירופית. בשלב הפלייאוף שיחקה נגד בית"ר ירושלים, והעפילה לשלב הבא לאחר שגברה עליה בתוצאה 1–2 בסיכום שני המשחקים. בשלב הבתים סיימה במקום הראשון עם 12 נקודות, 3 ניצחונות ו-3 תוצאות תיקו, אך בשלב 32 האחרונות הודחה על ידי מנצ'סטר יונייטד (שהמשיכה במפעל עד לזכייה בו) בתוצאה 0–4, כשהיא מפסידה בחוץ 0–3 ובבית 0–1.

ב-15 ביוני 2017 החתימה הקבוצה את מאמנה לשעבר של מכבי תל אביב, אוסקר גארסיה, שיחליף את המאמן היוצא כריסטוף גלטייר.

ב-15 בנובמבר 2017 התפטר גארסיה עקב סכסוכים עם הנהלת הקבוצה[1] וכמחליפו מונה ז'וליאן סאבלה. סאבלה הוחלף בדצמבר על ידי ז'אן-לואיס גאסט כיוון שלא היה לו את ההכשרה המתאימה לשמש כמאמן בליגה הצרפתית הראשונה, והקבוצה נקנסה ב-25 אלף יורו בעבור כל משחק בו שימש סאבלה המאמן. תחת גאסט סנט אטיין שמרה על רצף של 13 משחקים ללא הפסד וסיימה במקום השביעי בסיום העונה.

בעונת 2018/2019 סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה, הטוב ביותר מאז שעלתה לליגה הבכירה, אך גאסט סיים את דרכו במועדון בסוף העונה. בעונת 2019/2020 הייתה הקבוצה במקום ה-17 בטרם הופסקה הליגה עקב התפרצות נגיף הקורונה, בנוסף, העפילה לגמר הגביע הצרפתי אותו הפסידה 0–1 לפריז סן-ז'רמן.

ב-14 באפריל 2021 הודיע דירקטוריון המועדון, במכתב פומבי, כי המועדון עומד למכירה.[2]

בתום עונת 2021/2022, הקבוצה סיימה במקום ה-18 ונאלצה לשחק במשחקי מבחני להישרדות בליגה. היא הפסידה לאוסר בתום דו־קרב פנדלים וירדה לליגה השנייה לראשונה מאז עונת 2003/2004.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-18 בפברואר 2022 [3]
מס' עמדה שם
3 צרפתצרפת מגן מייקל נאדה
4 גינאהגינאה הגנה סיידו סו
5 צרפתצרפת הגנה טימוטי קולודזייצ'ק
7 אלג'יריהאלג'יריה קשר ריאד בודבוז
8 צרפתצרפת קשר מהדי קמארה
9 סנגלסנגל חלוץ סאדה טיוב (בהשאלה מאנז'ה)
10 תוניסיהתוניסיה קשר והבי ח'זרי
11 ברזילברזיל הגנה גביראל סילבה
13 פרופרו הגנה מיגל טראוקו
14 מאלימאלי מגן פלאייה סאקו (בהשאלה מויטוריה דה גימארייש)
15 צרפתצרפת קשר בילאל בנחדים
16 סנגלסנגל שוער בובקר פול
17 צרפתצרפת קשר עאדל עאושיש
מס' עמדה שם
18 צרפתצרפת חלוץ ארנו נורדן
20 גבוןגבון קשר דניס בואנגה
22 צרפתצרפת הגנה אלפא סיסוקו
23 צרפתצרפת מגן ז'וריס גנאניון
25 סנגלסנגל קשר אסאן דיוס
26 צרפתצרפת קשר מקסנס ריברה
27 צרפתצרפת הגנה איבן מאסון
28 צרפתצרפת קשר זאידו יוסוף
29 צרפתצרפת קשר איימן מואפק
30 צרפתצרפת קשר מקסין ריברה
31 צרפתצרפת חלוץ אנזו קריבלי (בהשאלה מאיסטנבול בשאקשהיר)
40 אנגליהאנגליה שוער אטיין גרין
50 צרפתצרפת שוער פול ברנרדוני (בהשאלה מאנז'ה)
צרפתצרפת הגנה לאו פטרוט

שחקנים מפורסמים ששיחקו בקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנט אטיין הייתה בעלת תואר מכובד של זכייה בארבע אליפויות רצופות והחזיקה בתואר זה שנים רבות עד שאולימפיק מרסיי השוותה את התואר כ-20 שנה מאוחר יותר ובעונת 2007/2008 העלתה את הרף אולימפיק ליון שזכתה באליפות שביעית ברציפות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]