איי די בי חברה לאחזקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אידיבי חברה לאחזקות בע"מ
IDBLogo.svg
סוג: חברה ציבורית
שנת הקמה: 1969
משרד ראשי: מרכז עזריאלי, תל אביב
מייסדים: משפחת רקנאטי ומשפחת קרסו
הכנסות: 41 מיליארד ש"ח (2011)
רווח: הפסד של 3.2 מיליארד ש"ח (2011)
www.idb.co.il

איי די בי חברה לאחזקות (איי-די-בי אחזקות, IDB) היא חברה ישראלית שהיוותה חלק מפירמידת חברות. מקור השם הוא בראשי התיבות באנגלית של בנק דיסקונט לישראל, שהיה בעבר אחת האחזקות העיקריות של החברה. בשנת 2015 הועמדה החברה למכירה כשלד בורסאי לאחר שנשארה ריקה מתוכן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשליטת משפחת רקנאטי ומשפחת קרסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1969 כחברת החזקות בקבוצת איי די בי שהייתה אז בבעלות משפחת רקנאטי ומשפחת קרסו, לצורך החזקת מניות בנק דיסקונט ועסקים אחרים בקבוצה. מסוף שנות ה-70 ועד 1983 הייתה מניית החברה אחת מהמניות שווסתו במסגרת ויסות מניות הבנקים, וסופה שהוכנסה להסדר מניות הבנקים, אף שהחברה החזיקה גם בהשקעות שאינן בנקאיות.

בשליטת נוחי דנקנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2003 נרכש גרעין השליטה של החברה על ידי גנדן השקעות שבשליטת נוחי דנקנר, משפחת מנור יבואנית פיג'ו וסיטרואן ובעלת השליטה בבנק אגוד, ומשפחת לבנת, בעלת השליטה בקבוצת תעבורה.‏[1]

החברה נחשבה לקונגלומרט הגדול במשק הישראלי. היא השקיעה בתחומים נרחבים ומגוונים, בעיקר בענפי התקשורת, הנדל"ן, הפיננסים והמסחר. עם החברות המוכרות שהיו בשליטתה נמנו חברת התקשורת "סלקום", הרשת הקמעונאית "שופרסל", חברת הביטוח "כלל ביטוח", חברת האגרוכימיה "מכתשים אגן", חברת המלט "נשר", חברת הנדל"ן "נכסים ובניין" ומפעלי נייר חדרה.‏[2]

את אחזקותיה החזיקה באמצעות חברת הבת אי די בי חברה לפיתוח, שהייתה חברה ציבורית עד ל-26 בפברואר 2009. ביום זה הגישה החברה הצעת רכש למחזיקי המניות מקרב הציבור בסך של 41 ש"ח למנייה. מרבית המחזיקים במניות החברה, שהיו בעיקר גופים מוסדיים, נענו להצעת הרכש, ואיי די בי פיתוח נמחקה מהמסחר בבורסה.‏[3]

דרך אי די בי פיתוח שלטה החברה ב"השקעות דיסקונט", ב"כלל עסקי ביטוח" ובכלל תעשיות. ירידת ערך של חלק ניכר מהחזקותיה, בתחילת העשור השני של המאה ה-21, והפסדים גדולים, בעיקר על השקעותיה בבנק השווייצרי קרדיט סוויס ובפרויקט הדגל של הקמת מלון בלאס וגאס, הביאה לכך שהיקף חובות החברה עלה על שווי החזקותיה. בעקבות זאת מכרה החברה ביולי 2012 את כלל תעשיות (49% ממניות החברה) תמורת 1.275 מיליארד ש"ח‏[4].

מאז מכירת כלל תעשיות ועד מאי 2014 החזיקה החברה רק ב"השקעות דיסקונט" וב"כלל עסקי ביטוח", ודרכן בשאר חברות הקבוצה שנותרו בידה.

למרות המכירה של כלל תעשיות, נכון לאוגוסט 2012 נסחרו אגרות החוב של החברה בתשואה לפדיון של בין 50% ל-100% ועלה חשש שהתברר כמוצדק, כי החברה תגיע לחדלות פרעון. הדו"חות שפרסמה החברה לרבעון השני של 2012 הציגו הפסד של 1.27 מיליארד ש"ח, וכללו הערת עסק חי.‏[5] בספטמבר 2012 החברה לא העבירה במועד תשלום למחזיקי אג"ח סדרה ב' של החברה. כתוצאה מכך חברת "מעלות" הורידה את דירוג המנפיק של החברה ל-"SD" (חדלות פרעון סלקטיבית), את דירוג אג"ח סדרה ב' ל-"D" (חדלות פרעון), ואת דירוג שאר סדרות האג"ח ל-"CC".‏‏[6]

הסדר החוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השקעה כושלת של חברות בקבוצה בקרדיט סוויס (השקעה אשר תחילה הניבה רווחים נאים ולאחר מכן ספגה הפסדים כבדים) ולאחר צניחה בערכן של חלק מהחזקות הקבוצה, התברר לקראת סוף 2012 שחברת איי. די. בי אחזקות לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי אגרות החוב שלה. החובות של הקבוצה כולה לא היו רק לבעלי אגרות חוב מהציבור הישראלי אלא גם חובות של מאות מיליוני ש"ח לבנקים הישראלים בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט ובנק מזרחי-טפחות, גורמים מוסדיים ישראלים (למשל קרנות פנסיה) וכן למספר בנקים וגורמים בחו"ל‏[7]. לאיי. די. בי אחזקות היו גם חובות לבנק לאומי (כ100 מיליון) ולבנק קרדיט סוויס (כ-160 מיליון) אך החובות לבעלי האג"ח היו משמעותיים הרבה יותר ועמדו על כ-1.8 מיליארד. כתוצאה מהאפשרות הממשית של חדלות פרעון, ניתנה לחברה הערת עסק חי על ידי רואי החשבון המבקרים.

בפני בעלי האג"ח הועלתה האפשרות של תשלום חלקי של חובות תמורת מחיקת חלק משמעותי מהם. הניסיון להסדיר את החובות כלפי בעלי האג"ח באיי. די. בי החל כבר בספטמבר 2012‏[8] והסתיים בינואר 2014. כבר במאי 2013 דובר על כוונה לנשל את נוחי דנקנר מהשליטה בחברת איי. די. בי.

ב-5 בינואר 2014 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי השליטה בחברת הבת אי.די.בי פיתוח תימכר לקבוצת אקסטרה-אלשטיין של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה[9]. בעלי החוב של החברה קיבלו חלק מחובם במזומן ומניות מיעוט באי די בי פיתוח. כתוצאה מכך נותרה אי די בי אחזקות ללא כל תוכן עסקי. באפריל 2015 הנאמנים לביצוע הסדר הנושים העמידו את החברה למכירה כשלד בורסאי[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורה קורן, "אם לא אי.די.בי, תהיה עסקה אחרת", באתר הארץ, 22 בדצמבר 2002
    שלומי גולובינסקי, עסקת החיים של נוחי דנקנר, באתר ynet‏, 20 במאי 2003
  2. ^ תרשים מבנה הבעלות של קבוצת אי די בי - באתר TheMarker
  3. ^ גולן חזני, "כלכליסט", אי.די.בי פיתוח נמחקת מהמסחר, באתר ynet‏, 26 בפברואר 2009
  4. ^ יעל גרונטמן, דנקנר חתם על מכירת כלל תעשיות לבלווטניק ב-1.275 מיליארד ש' באתר ביזפורטל
  5. ^ מיכאל רוכוורגר, אי. די. בי: הערת "עסק חי" והפסד של 1.27 מיליארד שקל; מעלות חותכת דירוג הקבוצה, באתר TheMarker‏, 31 באוגוסט 2012
    קובי ישעיהו, ‏רבעון הבלהות של דנקנר: אי.די.בי דיווחה על הפסד של 1.3 מיליארד ש' ברבעון; הערת "עסק חי" בדוח, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2012
  6. ^ נדב נוימן, ‏מעלות הורידה דירוג IDB: "הסבירות לכשל פירעון עלתה", באתר גלובס, 11 ספטמבר 2012
  7. ^ רון שטיין ועירית אבישר, ‏הטלטלה באי.די.בי: כל השחקנים, כל הבריתות והאינטרסים, באתר גלובס, 21 באפריל 2013
  8. ^ גיא קצוביץ', ‏חגי בדש: "אנו רוצים שאי.די.בי תנוהל ללא גרעין שליטה", באתר גלובס, 20 במאי 2013
  9. ^ בית המשפט הכריע: דנקנר איבד את השליטה על אי.די.בי, באתר וואלה! NEWS‏, 17 בדצמבר 2013
  10. ^ הזמנה להציע הצעות לרכישת "השלד הבורסאי" של אי.די.בי חברה לאחזקות בע"מ