איי האנטיפודה
| האיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד | |
|---|---|
 אתר מורשת עולמית |
|
 |
|
| מדינה |  ניו זילנד |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1998, לפי קריטריונים 9, 10 | |
 |
|
איי האנטיפודה (אנגלית Antipodes Islands) הם קבוצת איים געשיים באוקיינוס השקט בשטח כולל של 62 קמ"ר השוכנת כ-650 ק"מ דרומית-מזרחית לאי סטיוארט. האיים שייכים לניו זילנד ומאז שנת 1998 הם מוכרזים כאתר מורשת עולמית כחלק מהאיים הסאב-אנטארקטיים של ניו זילנד.
הקבוצה כוללת את האי העיקרי ששטחו 60 קמ"ר, את איי בולונס (Bollons Island) קבוצת איים משנית בשטח של 2 קמ"ר, ומספר איונים וסלעים נוספים. הנקודה הגבוהה ביותר באיי האנטיפודה היא בהר הגעש גאלווי (Mount Galloway) הנישא לגובה של 402 מטר, ובו אף נצפתה הפעילות הגעשית האחרונה באיים.
האיים התגלו בשנת 1800 ושמם בא להם מהעובדה שהם שוכנים בנקודה האנטיפודית של אנגליה, אם כי למעשה הם האנטיפודה המדויקת של נקודה השוכנת בים, מספר קילומטרים מהחוף הצרפתי. ניסיון לגדל בקר באיים היה קצר מועד בשל התנאים הקשים, אך החל בשנת 1804 החל להתפתח צייד הטורפים הימיים במימי האיים. שמם של האיים יצא לשמצה בשל מספר ספינות שנטפו לחופיהם. ב-1866 התגלו באי העיקרי שברי כלי חרס פולינזים מוקדמים, דבר שהצביע על ביקור של יורדי ים פולינזים במקום.
האיים הם ביתם של מספר מיני עופות שחלק מהם אנדימיים למקום ועל אלה נמנים האלבטרוס האנטיפודי ושל שני מיניים של תוכיים (Cyanoramphus unicolor ו-Cyanoramphus novaezelandiae). בנוסף משמשים האיים כביתה של מחצית מאוכלוסיית הפינגווין המצוייץ (eudyptes sclateri) העולמית (כ-300,000 פרטים).
