איי שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איי סולומון)
איי שלמה
Solomon Islands
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיפפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקירביטיפולינזיה הצרפתיתטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יקלדוניה החדשהאנטארקטיקהאיי קרגלןהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברונייוייטנאםנפאלבהוטןלאוסתאילנדקמבודיהמיאנמרבנגלדשמונגוליהקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהודופקיסטןסרי לנקהרוסיההודוגואם
מוטו לאומי להוביל פירושו לשרת
המנון לאומי אלוהים הצל את איי שלמה שלנו
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש מדינה מלך איי שלמה
מלך איי שלמה צ'ארלס השלישי
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת איי שלמה
ראש ממשלת איי שלמה מנסה סוגברה
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה הוניארה 9°28′S 159°49′E / 9.467°S 159.817°E / -9.467; 159.817
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט הלאומי של איי שלמה עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[2] 28,896 קמ"ר (144 בעולם)
אחוז שטח המים 3.2%
אזור זמן UTC +11
היסטוריה
הקמה   
עצמאות מבריטניה 7 ביולי 1978[1]
ישות קודמת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת האימפריה הבריטית
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה 1 באפריל 2024)
752,534 נפש (167 בעולם)
צפיפות 26.04 נפש לקמ"ר (193 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 32.99%
גילאי 15 - 24 19.82%
גילאי 25 - 54 37.64%
גילאי 55 - 64 5.04%
גילאי 65 ומעלה 4.51%
כלכלה
תמ"ג[4] (2022) 1,596 מיליון $ (190 בעולם)
תמ"ג לנפש 2,120$ (164 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2022)
0.562 (156 בעולם)
מדד ג'יני 37.1 (נכון ל־2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע דולר איי שלמה‏ (SBD)
בנק מרכזי הבנק המרכזי של איי שלמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט sb
קידומת בין־לאומית 677
solomons.gov.sb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איי שלמהאנגלית: Solomon Islands) הם מדינת איים המורכבת משרשרת של כ-990 איים באוקיינוס השקט ממזרח לפפואה גינאה החדשה. שטח האדמה הכולל של האיים הוא 28,400 קמ"ר. המדינה חברה בחבר העמים הבריטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של איי שלמה

איי שלמה יושבו בידי מלנזים לפני כ-30,000 שנה. מתיישבים פולינזים החלו להתיישב באיים בסביבות שנת 4000 לפני הספירה והביאו לאיים את תרבותם. בשנת 1568 הנווט הספרדי אלוורו דה מנדיינה הגיע לאיים ונתן להם את שמם. במהלך המאה ה-19 חילקו בריטניה וגרמניה את האיים ביניהן, ובשנת 1900 קיבלו האיים כולם מעמד של מדינת חסות בריטית.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המערכה באיי שלמה

אחד המאבקים המרכזיים של מלחמת העולם השנייה התרחש בתחומי האיים הללו. מאבק זה החל ב-14 באוגוסט 1942, ובמהלכו נלחמו בעלות הברית באימפריה היפנית. מאבק זה התאפיין בשימוש נרחב בכלי מלחמה ימיים ואוויריים. בין השאר נערכו בתחומי המדינה קרב סאבו וקרב איי סנטה קרוז, שבמהלכם השתמשו הצדדים היריבים באוניות מערכה, נושאות מטוסים ומטוסי קרב, שבמידה רבה הכריעו את תוצאות העימות לטובת בעלות הברית. המצר בין איי פלורידה והאי גוודלקנל נודע בשם "אגן מצולות המתכת", משום שאוניות רבות טבעו בו בין אוגוסט 1942 למרץ 1943, עם סיום המאבק. מאבק זה היה נקודת מפנה במלחמה נגד האימפריה היפנית.

הקמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל ריבוני הוכרז ב-1976, וב-7 ביולי 1978 הכריזה המדינה עצמאות.[1] נושאים המעסיקים את השלטון לרוב הם שחיתות, בעלות אדמה, בירוא יערות והתמודדות עם מחלת המלריה.

התקוממויות אזרחיות גרמו כמעט להתמוטטות מוחלטת של מוסדות השלטון. מספר פקידים ציבוריים לא קיבלו את משכורתם למשך חודשים וישיבות קבינט הממשלה נערכו במקומות חשאיים מחשש לאיומי שכירי חרב. כוחות הביטחון לא הצליחו להשליט סדר בעיקר מכיוון שמספר אנשי מנגנון הביטחון מזוהים עם חלק מהכנופיות היריבות. על כן, מדי פעם מתייחסים למדינה כאל ניסיון שכשל.

ביולי 2003 פרסם המושל הכללי של איי שלמה בקשה רשמית לעזרה בינלאומית לאחר שהפרלמנט באיי שלמה הצביע פה אחד למען ההתערבות הבינלאומית. אוסטרליה וניו זילנד הובילו משלחת ביטחונית בינלאומית שהורכבה מ-2,200 חיילים ושוטרים מ-20 מדינות אחרות באוקיינוס השקט שהגיעה לאיים כחודש לאחר פרסום הבקשה. לאחר מספר עימותים וצעדים מטעם הכוח הוא הצליח לשפר את מצבה הביטחוני של המדינה. והביא לכניעת מנהיג המרד.

ב-אפריל 2022 איי שלמה חתמה על הסכם ביטחון עם סין.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה מוגדרת כמונרכיה חוקתית, והממשל הוא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש המדינה עומד המלך צ'ארלס השלישי, והוא מיוצג באמצעות המושל הכללי פרנק קאבוי שנבחר בשנת 2009 כאשר נתנאל וואינה סיים תקופת שנים בתפקיד. תפקיד זה הוא בעל קדנציה בת חמש שנים אליה נבחרים אישים על ידי הפרלמנט. בפרלמנט חמישים חברים הנבחרים לקדנציות בנות ארבע שנים. הפרלמנט ניתן לפיזור על פי הצבעת הרוב לפני תום כהונתו. כל חבר פרלמנט הוא הנציג היחיד של אזור הבחירה שלו. כל אזרח רשאי להצביע החל מגיל 18.

ראש ממשלת איי שלמה הוא מנסה סוגברה, בקנדציה רביעית. תפקיד זה גם הוא נבחר על ידי הפרלמנט מבין חברי קבינט השרים.

לרוב, המפלגות והקואליציות באיי שלמה נחשבות לחלשות ולא יציבות. הצבעות אי אמון מתבצעות באופן תדיר וכתוצאה הנהגת הממשלה והרכב הקבינט משתנים פעמים רבות.

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מחוזות איי שלמה

לאיי שלמה תשעה מחוזות ועיר אחת:

  • סנטרל (מרכזי)
  • צ'ויסיול
  • גוודלקנל
  • הוניארה (עיר)
  • איזבל
  • מאקירה-אולאווה
  • מלאיטה
  • רנל ובלונה
  • טמוטו
  • ווסטרן (מערבי)
# מחוז בירה צ'יף שטח
(קמ"ר)
אוכלוסייה
משוער 1999
אוכלוסייה
לקמ"ר (2009)
אוכלוסייה
משוער 2009
1 מחוז מרכזי (אנ') טולאגי Patrick Vasuni 615 21,577 42.4 26,051
2 צ'ואיסאול (אנ') האי טארו (אנ') Jackson Kiloe 3,837 20,008 6.9 26,371
3 מחוז גוודלקנל (אנ') הוניארה Anthony Veke 5,336 60,275 17.5 93,613
4 מחוז איזבל (אנ') בואלה James Habu 4,136 20,421 6.3 26,158
5 מחוז מאקירה אולאווה (אנ') קיראקירה (אנ') Stanley Siapu 31,006 12.7 40,419
6 מחוז מאלאיאיטה (אנ') אאוקי (אנ') Peter Ramohia 4,225 122,620 32.6 137,596
7 מחוז רנל ובלונה (אנ') טיגואה George Tuhaika 671 2,377 4.5 3,041
8 מחוז טמוטו לאטה (אנ') Fr. Charles Brown Beu 895 18,912 23.9 21,362
9 מחוז מערבי (אנ') גיזו (אנ') Wyne Maepio 5,475 62,739 14.0 76,649
טריטוריית הבירה הוניארה Mua (Mayor) 22 49,107 2,936.8 64,609
Solomon Islands הוניארה 28,400 409,042 14.7 515,870

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איי שלמה היא שרשרת איים רחבה השוכנת מזרחית לפפואה גינאה החדשה. מרכיבים אותה מספר רב של איים, ביניהם: איי נגלה, צ'ויסיול, איי שורטלנד, איי ניו ג'ורג'יה, סנטה איזבל, איי ראסל, איי פלורידה, מלאיטה, גוודלקנל, סיקאיאנה, מראמאסיקה, אולאווה, אורי, מאקירה, סנטה אנה, רנל ובלונה, איי סנטה קרוז, טיקופיה, אנוטה ופאטאקה.

המרחק בין האי המערבי ביותר וזה המזרחי ביותר הוא בערך 1,500 ק"מ. איי סנטה קרוז הם מבודדים במיוחד, במרחק של יותר מ-200 ק"מ משאר האיים. מספר הרי געש בדרגות שונות של פעילות נמצאים על כמה מהאיים הגדולים יותר. מספר רב מהאיים הקטנים יותר הם איי אלמוגים המכוסים בחול ועצי דקל.

כחלק מטבעת האש, האיים מאופיינים ברעידות אדמה תדירות. בשנים האחרונות הורגשו שתי רעידות אדמה משמעותיות: ב-2 באפריל 2007 התרחשה רעידת אדמה במגניטודה 8.1 בסולם Mw שמרכז הרעש שלה כ-350 ק"מ צפונית מערבית לבירה הוניארה; רעידת האדמה גרמה לצונאמי ובו נספו 52 בני אדם וכ-900 בני אדם נשארו מחוסרי בית. ב-6 בפברואר 2013 הורגשה רעידת אדמה במגניטודה 8 בסולם Mw שמרכזה באיי סנטה קרוז, ובה נספו 9 אנשים.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת איי שלמה מושתתת על חקלאות, דייג (בעיקר דגי טונה) ויערנות. רוב המוצרים, ממזון ועד מכונות ודלק, הם מיובאים. האיים עשירים במחצבים כגון עופרת, זהב, בוקסיט ופוספטים. מוצרי היצוא העיקריים הם דגים, עצים, קופרה ושמן דקלים. תיירות היא ענף מתפתח, ואילו ענף היערנות סובל מניצול יתר שעורר טענות קשות על שחיתות והרס הסביבה. כמו כן, בסביבות שנת 1990, בעקבות ביקור אנשי מדע ובוטניקה באי, אדמת האיים התגלתה כמתאימה ביותר לגידול עגבניות. בעקבות כך, ילידים רבים רכשו קרקעות חקלאיות והחלו לגדל בהן עגבניות לייצוא למדינות הסמוכות, כאשר הצרכניות הגדולות מביניהן הן אוסטרליה וניו זילנד.

ממדיה הקטנים של המדינה וריחוקה מנתיבי המסחר של האוקיינוס השקט מקשים על פיתוח כלכלת המדינה. בנוסף, בעיות כלכליות בדרום מזרח אסיה ב-1998 הביאו לירידה במסחר העצים וגרמו למשבר כלכלי באיי שלמה. הממשלה קיצצה במשכורות עובדי הציבור וביצעה גזירות כלכליות שונות נוספות. הכלכלה החלימה חלקית ב-1999 בעקבות התחזקות מחיר הזהב והצלחת הפעלת מכרות הזהב באי, אך בעקבות סגירת מטע הדקלים העיקרי באי נראה שהכלכלה עלולה להידרדר שוב.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התושבים חיים בכפרים ושומרים על אורח חיים מסורתי. מנהגים עתיקי יומין מועברים מדור לדור, כביכול מהרוחות הקדמוניות עצמן

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידים בסירת קאנו

תושבי איי שלמה מדברים בין 80 ל-100 שפות, כאשר המספר המדויק תלוי בהגדרה לשפה. באיים המרכזיים מדברים בעיקר בשפות הנהוגות במלנזיה. באיים החיצוניים יותר, כגון רנל ובנולה בדרום, טיקופיה, אנוטה ופאטאקה במזרח, סיקאיאנה בצפון מזרח ולואניואה בצפון מדברים בשפות הפולינזיות. ישנם גם שמדברים בשפות המיקרונזיות. השפה האנגלית מוכרזת כשפה רשמית, אך השפה המדוברת ביותר היא פיג'ין.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

96% מתושבי איי שלמה הם נוצרים (45% אנגליקנים, 18% קתולים). 4% הנותרים מאמינים בדתות מקומיות. דמויות של אלילים מקומיים מצוירות על מטבעות 2 סנטים, 10 סנטים ו-1 דולר הנפוצים במחזור.

דגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דגל איי שלמה

הדגל של איי שלמה מחולק באלכסון בקו צהוב, המייצג את השמש. החלק העליון הוא כחול ומייצג את השמיים הכחולים עם חמישה כוכבים פנטגראמים בתבנית X. החלק התחתון הוא ירוק מייצג את הצמחייה הרבה באיים. רוחב הדגל לעומת גובהו הוא ביחס של 2:1.

שם האיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי התגלה בשנת 1568 על ידי אלברו דה מנדניה, מגלה ארצות ספרדי שהגיע אליהם במסעו מפרו שבאמריקה הדרומית. מנדניה קרא לאיים על שם שלמה המלך משום שהאמין שהגיע לארץ אופיר, מקור הזהב, ככתוב: ”וַיָּבֹאוּ אוֹפִירָה וַיִּקְחוּ מִשָּׁם זָהָב אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וַיָּבִאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה“ (מלכים א', ט', כ"ח), וכן ”שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים כִּכְּרֵי זָהָב מִזְּהַב אוֹפִיר וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר-כֶּסֶף מְזֻקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּתִּים“ (דברי הימים א', כ"ט, ד').

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי שלמה יש כ-445,000 תושבים. 93% מהאוכלוסייה הם מלנזים, 4% פולינזים, 1.5% מיקרונזים, 0.8% אירופים ו-0.3% סינים.

5%-10% מהאוכלוסייה המקומית היא בעלת שיער בלונדיני טבעי, למרות צבע עורה הכהה. לפי מחקר שנערך על ידי ד"ר מרק סטונקינג, פרופ' קרלוס בוסטמנטה וד"ר איימר קני מאוניברסיטת סטנפורד, השיער הבלונדיני של תושבי איי שלמה הוא תוצר של מוטציה בגן יחיד, ושונה מהבסיס הגנטי שאחראי לשיער הבלונדיני בקרב האדם הלבן.[6]

תוחלת החיים היא 69 (גברים) ו-74 (נשים). הריבוי הטבעי באיים הוא 3%.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיי שלמה יש כ-62% יודעי קרוא וכתוב (מגיל 15 ומעלה).

בעיר הונירה שוכנת אוניברסיטת דרום האוקיינוס השקט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עצמאות באיי שלמה, דבר, 14 ביולי 1978
  2. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  3. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ אסף שטול-טראורינג, שורשים שחורים, שיער בלונדיני, באתר הארץ, 6 במאי 2012
איי שלמה – תבניות ניווט