אכאים

שחזור העיר ארגוס, בירת האכאים

אכאים (ביוונית: Aχαιοί) היו שבט יווני מרכזי (לפי הרודוטוס יחד עם האיולים, האיונים והדורים).

השם ניתן לכוחות יווניים באיליאדה ובאודיסיאה של הומרוס (הומרוס השתמש בשם זה 598 פעמים באיליאדה); שמות חלופיים באיליאדה הם דנאים (Δαναοί; בשם זה השתמש 138 פעמים) ואַרְגֵּאִים (Ἀργεῖοι; בשם זה נעשו 29 שימושים). ה"ארגאים" הוא שם פוליטי, שנלקח משמה של בירת האכאים – ארגוס. ה"דנאים" הוא השם שניתן לשבט ששלט בפלופונסוס ובאזור שמסביב לארגוס. ה"אכאים" הוא השם של השבט ששלט לראשונה בשטחי יוון, וחי מסביב לבירתו – מיקנה.

אכאיה ביצירות הומרוס היא הממלכה של אגממנון, מפקד הכוחות היוונים. ממלכתו שכנה בצפון הפלופונסוס, שטח שכיום מהווה את המחוזות היווניים אכאיה, קורינתוס וארגוליס. האכאים ההומריים היו חלק מהתרבות המיקנית ששלטה ביוון מהמאה ה־16 לפנה"ס.

בתעודות היסטוריות

תעודות חיתיות

נמצאו מסמכים חִתיים המזכירים אומה במערב (ביחס לחת) בשם אָחִיַוָה. הבולט בהם הוא מכתב טאוואגאלאווה, שחובר על ידי מלך חתי לא ידוע מתקופת האימפריה החתית (המאה ה־14 לפנה"ס), ומוען אל מלך אחיאווה, בהתייחסו אליו כאל שווה, ושממנו משתמע שהעיר מילאוואנדה (כנראה מילטוס) נמצאת בשליטת הנמען. המכתב אף מתייחס ל"אירוע וילושה" מוקדם יותר, שהיה כרוך בפעילות עוינת מצד אחיאווה. ההתייחסות המוקדמת ביותר לאותה ארץ מופיעה בתעודה שמתארת הפרות ברית מצד הווסל החתי מַדוּאָטָה, ובו היא נקראת "אָחִיָה". את השמות הללו זיהו חוקרים עם האכיים ממלחמת טרויה, ואת וילושה עם טרויה (דרך שם האקרופוליס של טרויה, איליון). על אף הקרבה הפונֶטית, עדיין ניטש ויכוח על זיהוי זה.

תעודות מצריות

בשנה החמישית לשלטון פרעה מרנפתח, קמה ברית בין תושבי לוּב ועממים צפוניים ותקפה את אזור הדלתה המערבית. בין שמות העממים הפולשים היו האֶקְוֶושׁ, שאף אותם מזהים חוקרים עם האכיים. גם אצל הומרוס מוזכרת מתקפה אכיית על הדלתה, ואודיסאוס מזכיר זאת בשוחחו עם נשמת מנלאוס בשאול. מיתוסים יווניים מאוחרים יותר גורסים שהלנה בילתה את שנות מלחמת טרויה במצרים העתיקה, ולא בטרויה, ושלאחר המלחמה הגיעו האכיים למצרים כדי לקחתה, מה שאולי משקף מסורת עמומה על אותה מתקפה.

אותו מקור מציין שמרנפתח הביס את הפולשים, לאחר שהרג 6,000 חיילים ושבה 9,000 איש. כדי לספור במדויק, מסופר שציווה ליטול את אברי המין של כל המתים שלא היו נימולים, ואת ידי המתים הנימולים; תיאור זה הוביל חוקרים לפקפק בזיהוי האקווש עם האכיים, מכיוון שככל הידוע, מילה לא הייתה נהוגה בקרב היוונים בעת ההיא. לפי משה עמית, אין למנהג המילה עדות ביוון בתקופת הברונזה ולאחר מכן אבל קיימת השערה כי האכאים שחיו במזרח קיבלו כמה ממנהגי המקום וביניהם המילה. השערה זאת יכולה לקבל חיזוק מכך שהמילה הייתה קיימת גם אצל הקולכים, שישבו בחוף המזרחי של הים השחור.

תעודות פיניקיות-לוויות

ה"חִיַוַ" מוזכרים בגרסה הלווית של הכתובת הדו-לשונית מצ'ינקיי; בגרסה הפיניקית השם המקביל הוא "דננים". בכתובת אזתוד המאוחרת מעט לכתובת מצ'ינקיי מוזכרים בפיניקית ה"דננים" ובלווית ה"אַדַנַוַ". ה"חִיַוַ" קרובים אטימולוגית לשם קוה.

ראו גם

• יוון המיקנית
• מלחמת טרויה
• הליגה האכאית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אכאים בוויקישיתוף

• אכאים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)