אילהאן עומאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אילהן עומאר)
אילהאן עומאר
Ilhan Omar
התמונה הרשמית של עומאר לקראת השבעתה לקונגרס, 2019
התמונה הרשמית של עומאר לקראת השבעתה לקונגרס, 2019
התמונה הרשמית של עומאר לקראת השבעתה לקונגרס, 2019
לידה 4 באוקטובר 1982 (בת 41)
סומליהסומליה מוגדישו, סומליה
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
  • אוניברסיטת המדינה של צפון דקוטה
  • אוניברסיטת צפון דקוטה
  • Edison High School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
ilhanomar.com
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-5 של מינסוטה
3 בינואר 2019 – מכהנת
(5 שנים ו־14 שבועות)
חברת בית הנבחרים של מדינת מינסוטה
3 בינואר 2017 – 3 בינואר 2019
(שנתיים)
פרסים והוקרה
  • מאה הנשים של אוקיי אפריקה (2017)
  • מאה הנשים של אוקיי אפריקה (2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילהאן עומאראנגלית: Ilhan Omar; בסומלית: Ilhaan Cumar; נולדה ב-4 באוקטובר 1982 במוגדישו, סומליה) היא פוליטיקאית אמריקאית ממוצא סומלי, חברת המפלגה הדמוקרטית. בנובמבר 2018 נבחרה לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז החמישי של מדינת מינסוטה. כאשר נכנסה לתפקיד בינואר 2019, הפכה לחברת בית הנבחרים המוסלמית הראשונה, יחד עם רשידה טליב[1].

היא נחשבת לחלק מ"הסקווד", קבוצה של חברי קונגרס פרוגרסיבים הכוללת אותה ואת אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קורי בוש, רשידה טליב, ג'מאל באומן, סאמר לי, אייאנה פרסלי וגרג סזאר[2].

בצעירותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאר נולדה ב-4 באוקטובר 1982, במוגדישו שבסומליה. היא הבת הצעירה מתוך שבעה ילדים. אמה נפטרה בילדותה, ואביה וסבה הם שגידלו אותה. אביה לימד מורים, וסבה, אקבאר, היה מנהל התחבורה הימית של סומליה. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על הקמת רשת מגדלורים לאורך קו החוף[3]. המצב הכלכלי של המשפחה אפשר לעומאר לקבל חינוך פורמלי עוד מגיל צעיר. במהלך מלחמת האזרחים בסומליה ב-1991, ברחה משפחתה מסומליה ושהתה במחנה פליטים בקניה במשך ארבע שנים. בשנת 1995 הצליחה המשפחה להגר לארצות הברית, והם השתקעו במחוז ארלינגטון שבווירג'יניה, ולאחר מכן במיניאפוליס.

במהלך ילדותה, אביה וסבה הדגישו את חשיבות הדמוקרטיה, והיא הייתה מלווה את סבא שלה לפגישות בוחרים בגיל 14, כאשר שימשה בתור המתורגמנית שלו[3].

עומאר סיימה תואר ראשון במדעי החברה ויחסים בינלאומיים ב-2011 מאוניברסיטת המדינה של צפון דקוטה[4].

עומאר הייתה עמיתת מדיניות במכון האמפרי למדיניות ציבורית באוניברסיטת מינסוטה[5].

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2006–2009 עומאר עבדה כמחנכת לתזונה בקהילה (community nutrition educator) באוניברסיטת מינסוטה. ב-2012 ניהלה את מסע הבחירות של קרי דז'ג'יק (Kari Dziedzic) לסנאט של מדינת מינסוטה. בין השנים 2012–2013 היא עבדה כמנהלת לחינוך לתזונה נכונה של ילדים במחלקת החינוך של מדינת מינסוטה[5]. בשנת 2013, היא נהלה את מסע הבחירות של אנדרו ג'ונסון למועצת העיר מיניאפוליס, ולאחר בחירתו, שימשה כיועצת פוליטית בכירה[5]. בפברואר 2014, במהלך פגישת בחירות עם קהל שנעשתה סוערת, עומאר הותקפה על ידי חמישה אנשים ונפצעה[3].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאר במצעד הגאווה של "הערים התאומות" מינאפוליס וסיינט פול ב-2018
עומאר בעצרת תמיכה במועמד לנשיאות ברני סנדרס, 2020

בבית הנבחרים של מדינת מינסוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, עומאר רצה כמועמדת לבית הנבחרים של מינסוטה (אנ') כנציגה של מפלגת העבודה-הדמוקרטים-חוואים של מינסוטה (DFL)(אנ'). היא ניצחה בבחירות המוקדמות את פיליס קאן ומוחמד נור. בבחירות הכלליות, היא נצחה את המועמד הרפובליקני האמריקני-סומלי עבד-אלמליכ אסכר, והפכה למחוקקת הראשונה בארצות הברית ממוצא אמריקני-סומלי[6][7].

בבית הנבחרים של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2018, עומאר הכריזה על רצונה לייצג את המחוז ה-5 של מדינת מינסוטה בבית הנבחרים של ארצות הברית. היא ייצגה את מפלגת העבודה-הדמוקרטים-חוואים של מינסוטה וזכתה בבחירות המוקדמות באוגוסט 2018. בבחירות הכלליות בנובמבר 2018 היא ניצחה ונעשתה לנציגה בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת מינסוטה. עם כניסתה לתפקיד בינואר 2019, היא נעשתה לחברת בית הנבחרים המוסלמית הראשונה, יחד עם רשידה טליב[1].

ב-2 בפברואר 2023, הצביע בית הנבחרים על הסרתה מוועדות החוץ בעקבות התבטאויות אנטישמיות ודיבוריה נגד ישראל.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחברת קונגרס מתחה ביקורת חריפה על הפרת זכויות אדם על ידי ערב הסעודית הן כלפי אזרחיה, (כולל טענות בנוגע למעורבות הממשל ברצח ג'מאל ח'אשוקג'י), והן כלפי המלחמה בתימן[8]. בנוסף, מחתה על היחס של סין למיעוט האויגורי, אותו הגדירה כרצח עם[9]. כמו כן הביעה תמיכה במורדים נגד השלטון הדיקטטורי של בשאר אל-אסד בסוריה[10].

במאי 2019, אחרי שברוניי חוקקה חוק שמאמץ את חוקי השריעה ומאפשר בין השאר הטלת עונש מוות על יחסי מין הומוסקסואליים וניאוף, הגישה הצעת חוק שתאפשר הטלת סנקציות על אנשי ממשל ברוניים שהשתתפו ביישום החוק[11].

ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאר מתחה ביקורת על רשימת החיסול של אובמה (אנ'), מטרת הרשימה הייתה לאסוף ולכנס רשימה של אויבים שלטענת ממשל אובמה "היו אויבי האומה האמריקאית", למצוא אותם ולאחר מכן לחסל או להעלים אותם וטענה כי מטרתה האמיתית של הרשימה היא "להטביע מדינות ברחבי העולם[12].

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2019 פורסם באתר החדשות האמריקאי, פוליטיקו כי עומאר מתחה ביקורת חריפה על "כלובי הילדים" של אובמה שהוקמו בגבול ארצות הברית–מקסיקו, עומאר התייחסה למתקני מעצר שנבנו למהגרים על מנת למנוע משבר הגירה בארצות הברית ולאחר מכן טענה כי הנשיא ברק אובמה לא היה שונה ממחליפו, דונלד טראמפ בעניין (טראמפ ידוע בהנהגת מדיניות ההפרדה המשפחתית (אנ') שחשופה להרבה ביקורת מצד פעילי זכויות אדם ואנשי המפלגה הדמוקרטית)[13].

שיטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההפגנות שנערכו בעקבות רצח ג'ורג' פלויד הכריזה עומאר כי היא תומכת בפירוק משטרת מיניאפוליס והקמת מחלקה במשטרה שתהיה אחראית על אזור העיר במקום משטרה מקומית[14].

שכר מינימום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאר תומכת בכך ששכר מינימום יעמוד על סכום של כ-15 דולר לשעה.

דעות על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאר נואמת במהלך קמפיין הבחירות שלה ב-2020

עומאר הביעה ביקורת על מדיניות ישראל. בשנת 2012, היא קראה לישראל "מדינת אפרטהייד" אשר "הפנטה את העולם כדי שיתעלם מהפצצות אזרחים"[15]. היא הביעה ביקורת על חוק אשר נועד להגביל את פעילות תנועת ה-BDS. לאחר שהואשמה באנטישמיות, היא ציינה כי הביקורת נגד ישראל אינה נובעת משנאת יהודים[15]. במהלך מפגש עם פעילים בבית כנסת במהלך בחירות 2018, ציינה עומאר כי חרם על ישראל יפגע בהשגת פתרון שתי המדינות[16]. בעקבות גל חקיקות נגד תנועת ה-BDS הגישה ב-2019, יחד עם חברי הקונגרס רשידה טליב וג'ון לואיס, הצעת החלטה שתומכת בזכות לנקוט בחרם על מנת לקדם זכויות אדם וזכויות אזרח בארצות הברית ומחוצה לה[17].

באוגוסט 2019, אסרו ראש ממשלת ישראל ושר הפנים הישראלי על כניסתה לישראל עקב תמיכתה ב-BDS[18], וזאת בהתבסס על סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, ולכן בוטל ביקורה המתוכנן יחד עם חברת הקונגרס רשידה טליב[19][20]. לאחר ביקורת אושר מטעמים הומניטריים ביקור של טליב אצל סבתה בכפר בית עור אל-פוקא בתנאי שתכבד את החוק הישראלי ותימנע מתמיכה בחרם בעת הביקור, אך היא סרבה לתנאים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומאר היא מוסלמית. בשנת 2002 התארסה לאחמד הירסי, והם הגישו בקשה לרישיון נישואים אולם לא השלימו את התהליך. לזוג נולדו שני ילדים טרם פרידתם בשנת 2008. בשנת 2009 התחתנה עומאר עם אזרח בריטי בשם אחמד נור סעיד אלמי. בשנת 2011 התגרשו בני הזוג לפי חוקי האסלאם, ואלמי חזר לבריטניה. עומאר והירסי חזרו להיות יחדיו ב-2011 והתחתנו לפי חוקי האסלאם. לזוג נולד בן שלישי ב-2012[21]. עומאר ואלמי התגרשו רשמית (לפי חוקי ארצות הברית) ב-2017, והיא התחתנה רשמית עם הירסי ב-2018[22]. נושא נישואיה עלה במרוצים לבית הנבחרים של מינסוטה ולבית הנבחרים של ארצות הברית ועומאר הואשמה בביגמיה, ולכן נאלצה לצאת בהצהרות הבהרה בנושא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילהאן עומאר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 O'Grady, Siobhán (2018-11-07). "Trump demonized Somali refugees in Minnesota. One of them just won a seat in Congress". Washington Post (באנגלית). נבדק ב-2018-11-07.
  2. ^ קייט סליבן, Here are the 4 congresswomen known as 'The Squad' targeted by Trump's racist tweets, באתר CNN‏, 16 ביולי 2019 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 Zurowski, Cory (7 בנובמבר 2016). "Ilhan Omar's improbable journey from refugee camp to Minnesota Legislature". City Pages. Minneapolis: Star Tribune Media Company. נבדק ב-7 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ אודות אילהאן עומאר נציגת בית הנבחרים של מדינת מינסוטה
  5. ^ 1 2 3 פרופיל הלינקדאין של אילהאן עומאר
  6. ^ Coolican, J. Patrick; Klecker, Mara (10 באוגוסט 2016). "Ilhan Omar makes history with victory over long-serving Rep. Phyllis Kahn". Star Tribune. Minneapolis. נבדק ב-7 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Blair, Olivia (9 בנובמבר 2016). "Ilhan Omar: Former refugee is elected as America's first Somali American Muslim woman legislator". The Independent. London. נבדק ב-7 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Who’s afraid of Ilhan Omar? Saudi Arabia, for one, באתר המינסוטה פוסט, 18 בדצמבר 2018
  9. ^ נאום בבית הנבחרים בערוץ של עומאר בטוויטר, 23 במאי 2019
  10. ^ ILHAN OMAR ACCUSED OF SUPPORTING AIPAC AFTER CRITIQUING ASSAD, באתר הג'רוזלם פוסט, 18 במרץ 2019
  11. ^ Omar introduces bill sanctioning Brunei over anti-homosexuality law, באתר The Hill,‏16 במאי 2019
  12. ^ Pesce, Nicole Lyn (8 במרץ 2019). "Rep. Ilhan Omar criticizes Obama and past presidents' 'really bad policies'". MarketWatch. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Le Miere, Jason (8 במרץ 2019). "Ilhan Omar Rebukes Barack Obama for 'Caging of Kids' and 'Droning of Countries Around the World'". Newsweek. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ https://www.nbcnews.com/news/us-news/calls-reform-defund-dismantle-abolish-police-explained-n1227676
  15. ^ 1 2 מועמדת מוסלמית לקונגרס קוראת לישראל מדינת אפרטהייד, הארץ, 9 ביולי 2018
  16. ^ Ilhan Omar, who once called Israel an ‘apartheid regime,’ wins congressional primary in Minnesota רון קמפס, 15 באוגוסט 2018
  17. ^ Omar Introduces Pro-BDS Resolution and Compares BDS to Boston Tea Party, באתר Jewish Journal, ‏ 17 ביולי 2019
  18. ^ אלדד ממן, נתניהו החליט: תימנע כניסתן לישראל של חברות הקונגרס המסיתות ערוץ 20
  19. ^ גיא אלסטר‏, "מביך וחסר תקדים": תגובות חריפות על ביטול ביקור חברות הקונגרס, באתר וואלה!‏, 15 באוגוסט 2019
  20. ^ אורלי אזולאי, סערת חברות הקונגרס: כשטראמפ מבקש – נתניהו מציית, באתר ynet, 15 באוגוסט 2019
  21. ^ נציגת מפלגת DFL אילהאן עומר עונה לשאלות לגבי נישואיה בהצהרה רשמית, Fox9 מ-18 באוגוסט 2016
  22. ^ Minnesota House hopeful calls marriage, fraud claims ‘lies אימי פורטלי, 17 באוקטובר 2018