אילוף כלבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אימון כלב לאיתור והצלה

אילוף כלבים, או אימון כלבים הוא מקצוע העוסק בכלבים מההיבט ההתנהגותי, לרבות הקניית הרגלים והתנהגויות, הכחדתם, עיצובם או עמידה על נסיבותיהם למטרה מעשית. העוסקים במקצוע נקראים: מאלפים, מאמנים, מטפלים התנהגותיים, פסיכולוגים של כלבים, וטרינרים המטפלים בהתנהגויות או נוֹהַגים (הנדלרים). מאלף כלבים יכול, אבל לא חייב להיות כלבן. כלבן הוא אדם העוסק בגידול כלבים כמקצוע, חלק מהכלבנים עוסקים גם בטיפוח זני כלבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביות והרבעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית אילוף הכלבים הוא למעשה ביות הזאב, שהחל לפני כ-14-12 אלפי שנים. ישנן כמה תאוריות באשר לתהליך עצמו, אך המשותף לכולן הוא יצירת יחסים של הדדיות בין האדם לכלב.

כלב הבית השתנה מאוד מאז הופיע לראשונה. הרבעה סלקטיבית על ידי האדם גרמה להדגשת תכונות אופי רצויות בגזעים שונים של כלבים שגודלו למטרות ציד, שמירה, התרעה, רעייה וכו'. במהלך המאות האחרונות החלה הרבעה של כלבים גם למטרות מראה, אם כי בין זני כלבים קדומים יותר הייתה קיימת שנות חיצונית. כיום משתמשים בכלבים לעזר לבני אדם כגון בשיטת שוצהונד.

בסיס פסיכולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס לעבודת המאלף הוא הבנת הפסיכולוגיה של הכלב — מה מניע אותו לעשות דבר מה ומה מונע ממנו לעשות כן.
ניתן לחלק זאת לשלושה עיקרים:

  • הבנת ההיסטוריה של כלבי הבית והשוני ביניהם לבין כלביים אחרים.
  • הבנת המניעים הפסיכו-אבולוציוניים של משפחת הכלביים בכללה.
  • הכרת הבסיס הפסיכולוגי המשותף לכל בעלי החיים לרבות גורמי הנעה, תפישה, זיכרון וכיוצא בזה.
  • הכרת הנושא הרגשי/ רגשות של ילדים אשר מקביל לרגשות של כלבים.

מניעים של משפחת הכלביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל חבר במשפחת הכלביים (ובכלל זה כלבי הבית) יש מערך של רצונות בסיסיים, אוניברסלים, איתם הוא נולד.
אלו נקראים בעגה המקצועית יצרים.
היצרים נועדו לשמר את הפרט ו/או את המין והם המניעים את התנהגותו של הכלב בכל דבר ועניין.

בין היצרים המרכזיים ניתן למנות:

  • יצרי שימור הלהקה: נהיגות (קבלת מנהיגות), הגנת הלהקה, משחק, הבאה וסימון טריטוריה.
  • יצרי שימור הפרט: רבייה, מעמד בלהקה, הגנת הפרט ולהקתיות (השתייכות ללהקה).
  • יצרי הציד המשויכים גם ללהקה וגם לפרט: מרדף, גישוש (הרחה על פני הקרקע) ופשפוש (הרחה באוויר) וקרב.

היצרים קיימים תמיד, וכאשר הם באים לידי ביטוי, הם נקראים דחפים וניתן לעבוד איתם.

בסיס פסיכולוגי אוניברסלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש צורך להבין מה מניע את הפרט, כיצד יש ללמדו דברים חדשים, וכיצד הוא תופש את הסביבה בחושיו.
כל אלו הם תחום עיסוקה של הפסיכולוגיה ועקרונותיה זהים בין אם הפרט הולך על שתיים או על ארבע.


גישות מובילות בתחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיזוק חיובי ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יישום: אימון כלבים בהתניה חיובית הוא לתת לכלב את מה שהוא רוצה בסיטואציות שמתאימות לנו.
  • חיזוק חיובי משמעו מתן חיזוק — פרס, לאחר ביצוע התנהגות רצוייה או במהלכה, במטרה להתנות את ההתנהגות. בשלב לימוד ההתנהגות נעשה שימוש בחיזוק מלא ולאחר מכן נעשה שימוש בתגמול בלתי רציף (צורה של חיזוק חלקי), על מנת לגמול את הפרט מהפרס ללא הכחדת ההתנהגות. על הפרס להתאים לאחד מהיצרים של הכלב, בהתאם לכלב ויצריו הדומיננטיים. על פי רוב בכלבי בית נעשה שימוש ביצר האכילה ואילו בכלבי עבודה וספורט ביצר הציד.
  • יישום: חיזוק חיובי משמש ליצירת התנהגות או להחלפת התנהגות אחת באחרת אך לא להכחדת התנהגות קיימת ללא ניתוב אחר.
  • במהלך האילוף, כלבים זקוקים לעידוד בלתי פוסק. פיסות מזון, צעצועים, מגע גופני ומילות שבח מבעליהם כל אלה הם גמולים רבי השפעה. שימוש בעונש גופני אינו מקובל כאמצעי חינוך לכלב.

הימנעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הימנעות עושה שימוש בחיזוק שלילי וענישה הניתנים לאחר או במהלך ביצוע התנהגות לא רצוייה, במטרה להכחיד אותה, תוך שימוש ביצר ההימנעות.
גם כאן נעשה שימוש בחיזוק מלא ולאחריו תגמול בלתי רציף באותה צורה.

  • יישום: הימנעות משמשת להכחדת התנהגות קיימת, וכן בצורה עקיפה ליצירת מגוון מוגבל של התנהגויות חדשות.

פסיכולוגיה של הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיטת עבודה זו נעשה שימוש ביצרי הלהקה של הכלב ובצורך שלו להיות חלק מלהקה מתפקדת (יצר הלהקתיות).
הגמול בשיטה זו הוא להקה יציבה ומנהיג להקה יציב וחזק (אין פירוש הדבר כוחניות).
באילוף, מנהיג הלהקה יהיה אדם.

  • יישום: שיטה זו מאפשרת ליצור, לנתב ולהכחיד התנהגויות, אך מוגבלת להתנהגויות הטבעיות לכלבהתנהגות נורמליות ולא נורמלית

יישום בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש הגישות הללו אינן סותרות אחת את השנייה, אלא משלימות.

ככל שאיש המקצוע עושה שימוש במגוון רחב יותר של יצרים, כך הוא מאפשר הטמעה טובה יותר של ההתנהגות.

מניעים לאילוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלבן בחיל המארינס האמריקאי, באימון עם כלבו.

ישנם מניעים רבים לאילוף כלבים וניתן להפרידם בצורה גסה לאילוף יוצר ואילוף מכחיד.

אילוף יוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילוף יוצר הוא אילוף הבונה התנהגויות חדשות או מחזק התנהגויות קיימות.
סוג זה משמש בצורה שכיחה למטרות עבודה, ספורט ובידור.

אילוף מכחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילוף מכחיד נועד להעלים התנהגויות קיימות.
השימוש הנפוץ הוא בפתרון בעיות התנהגות או טיפול בהתנהגויות נורמליות לא רצויות.
סוג אילוף זה משמש בעיקר בכלבי בית ובצורה מעטה למדי בכלבי עבודה לסוגיהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילוף כלבים בוויקישיתוף