אילז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילז
אילז בהופעה, 2008 - מארק אוליבר אוורט (מימין) וג'ף ליסטר
אילז בהופעה, 2008 - מארק אוליבר אוורט (מימין) וג'ף ליסטר
מקום הקמה לוס פליז עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס פליז, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1995
סוגה רוק אלטרנטיבי
לו-פיי
חברת תקליטים DreamWorks Records
http://eelstheband.com/ האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
מארק אוליבר אוורט (E)
ג'ף ליסטר ("דה צ'ט")
דרק בראון ("נאקלס")
מייק סוויצקה ("פי-בו")
אלן האנטר ("ביג אל")
קלי לוגסדון ("קול ג'י מרדר")
חברים לשעבר
ג'ונתן "בוץ'" נורטון
טומי וולטר
אדם סיגל
ג'ון פאריש
ליסה ג'רמנו
ג'ו גור
פודין
שון סאליבן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילזאנגלית: Eels) היא להקת רוק אלטרנטיבי אמריקנית שהוקמה ב-1995 על ידי מארק אוליבר אוורט, המכונה E. חברי הלהקה האחרים התחלפו מספר פעמים לאורך השנים. בין להיטיה הגדולים: "Novocaine For The Soul" ו-"Your Lucky Day In Hell".

ללהקה חוזה הקלטות בחברת התקליטים DreamWorks Records, חברת בת של אולפני הקולנוע DreamWorks. כתוצאה מכך, רבים משיריה נכללו בפסקול סרטי קולנוע של החברה.

תחילת דרכה של הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992 הוציא מארק אוליבר אוורט את האלבום "A Man Called E" תחת הכינוי E. הסינגל "Hello Cruel World" זכה למידה מסוימת של הצלחה. ב-1993 הוציא E את האלבום "Broken Toy Shop". בשנה זו החל שיתוף הפעולה בינו לבין המתופף ג'ונתן "בוץ'" נורטון. לאחר צאת האלבום הסתיים החוזה של E עם "Polydor", חברת התקליטים שהוציאה את שני אלבומיו הראשונים.

אילז הוקמה באופן רשמי כש-E ובוץ' פגשו את טומי וולטר. השם אילז (Eels) נבחר על מנת שאלבומי הלהקה יהיו קרובים לאלבומי הסולו של E בסידור אלפביתי. רק מאוחר יותר התגלה שבין שני השמות חוצצים אומנים רבים כמו האיגלס ו-Earth, Wind & Fire. האילז היו אחת הלהקות הראשונות שחתמו על חוזה הקלטות עם "DreamWorks Records".

ב-1996 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "Beautiful Freak", אלבום פופ מלנכולי עם מילים מיוסרות. מבחינה מוזיקלית ניכר בו טווח רחב של השפעות, שכללו סגנונות כמו גראנג' והיפ הופ. הסינגלים "Novocaine For The Soul", "Susan's House" ו-"Your Lucky Day in Hell" זכו להצלחה לאומית ובינלאומית מתונה.

בשנים 1996 ו-1997 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות על מנת לקדם את האלבום. הם הופיעו בפסטיבלים רבים והחלו להיות ידועים בארצות הברית ובאירופה. ב-1997 וולטר עזב את הלהקה. הלהקה זכתה בתואר "פריצת השנה הבינלאומית" בטקס פרסי המוזיקה הבריטית לשנת 1998.

השיר "My Beloved Monster" של הלהקה הופיע בפסקול הסרט "שרק", שהופק על ידי DreamWorks. שני שירים נוספים מהאלבום, "Not Ready Yet" ו-"Guest List", הופיעו בעונה החמישית של סדרת הטלוויזיה "רצח מאדום לשחור", והשיר "Your Lucky Day in Hell" הופיע בסרט האימה "צעקה 2". שיר הנושא "Beautiful Freak", שנכתב על ידי אוורט עבור חברתו, נכלל בפסקול הסרט "הלבוי 2".

המשך דרכה של הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הצלחת האלבום "Beautiful Freak", חווה E תקופה קשה בחייו האישיים: אחותו התאבדה ואמו אובחנה כחולת סרטן. האלבום "Electro-Shock Blues", שיצא ב-1998, התמקד במשפחתו של E, ועסק בנושאים כמו מוות, סרטן והתאבדות. גם מותו הטרגי של אביו, הפיזיקאי יו אוורט השלישי, זכה להתייחסות בשיר "Baby Genious". לאלבום תרמו אמנים רבים כגון ג'ון בריאון, ליסה ג'רמנו, וגרנט-לי פיליפס. הרכב הלהקה השתנה וטומי וולטר הוחלף בבסיסט אדם סיגל. חלק מסיבוב ההופעות האמריקני של הלהקה בוטל עקב מות אימו של אוורט. מאוחר יותר באותה השנה חברי הלהקה חזרו להופיע באירופה, בהופעות חימום של להקת "פאלפ".

בשנת 2000 יצא האלבום "Daisies of the Galaxy", שהוקלט כמעט בשלמותו במרתף של E. לאלבום אופי קליל ואופטימי יותר מקודמו. אל E הצטרפו באולפן מייקל סימפסון, גרנט-לי פיליפס ופיטר באק. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Mr. E's Beautiful Blues", נכתב בשיתוף עם סימפסון וניתן לשמוע בתחילתו את צליל האיתורית שלו. השיר לא היה אמור להופיע באלבום, אולם חברת התקליטים התעקשה, ועל כן הוא נכלל בתור "שיר בונוס" המופרד מהשאר על ידי דממה של 20 שניות. השיר נכלל בפסקול הסרט "רוד טריפ", וחלק משחקני הסרט מופיעים בוידאו קליפ שלו.

ב-2001 יצא האלבום "Souljacker". ג'ון פאריש, שעבד בעבר עם פי ג'יי הארווי, השתתף בכתיבת מרבית השירים וניגן על גיטרה בהקלטות ובסיבוב ההופעות. בתקליט משתתפים גם ג'ו גור על הגיטרה וקול ג'י מרדר (קלי לוגסדון) על גיטרה באס וקלידים. לאחריו, ב-2004, הוציאה הלהקה את האלבום "Shootenanny!", מתוכו יצא כסינגל השיר "Saturday Morning".

אלבומם הבא היה "Blinking Lights and Other Revelations", אלבום כפול בן 33 רצועות. הוא יצא באפריל 2005, והיה לכותר הראשון של הלהקה שיצא תחת חברת התקליטים "Vagrant Records". סיבוב ההופעות הראשון לקידום האלבום נקרא "אילז עם מיתרים", והוא כלל, מלבד E, גם רביעיית מיתרים, ושני רב נגנים, אלן "ביג אל" האנטר וג'ף "דה צ'ט" ליסטר, שהפכו לחברי להקה קבועים. סיבוב ההופעות הונצח באלבום בשם "Eels With Strings: Live at Town Hall", שהוקלט בניו יורק ויצא כ-CD וכ-DVD.

אלבומם השביעי של האילז, "Hombre Lobo" ("אדם זאב" בספרדית), יצא ביוני 2009. כותרת המשנה של האלבום היא "12 שירים אודות תשוקה" - האלבום מספר את סיפורו של אדם המוקסם מיופייה של המוזה שלו, ומתוסכל מתשוקתו אליה.

בינואר 2010 יצא האלבום "End Times" ("אחרית הימים"), שנכתב בהשראת תהליך הגירושין שעבר E. כבר באוגוסט של אותה שנה יצא אלבום נוסף, "Tomorrow Morning", שהוגדר כ-"הפרק האחרון בטרילוגיה" שהתחילה עם "Hombre Lobo" (שעסק בתשוקה) ו-"End Times" (שעסק בסיום היחסים); נושא האלבום האחרון בשלושה הוא גאולה.

בפברואר 2013 יצא "Wonderful, Glorious", אלבום האולפן העשירי של הלהקה.

באפריל 2014 יצא האלבום "The Cautionary Tales of Mark Oliver Everett".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Things The Grandchildren Should Know - ספר זכרונותיו של E

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אילז בוויקישיתוף