אילן אטיאס
 | |
| לידה | 1968 (בן 56 בערך) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
בית הספר הריאלי העברי בחיפה |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 המערכה ברצועת הביטחון האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייה מבצע עופרת יצוקה | |
  | |
אילן אטיאס (נולד ב-1968) הוא קצין צה"ל בדימוס, בדרגת אלוף-משנה, שכיהן כמפקד חטיבת כרמלי במלחמת לבנון השנייה.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אטיאס גדל בלוד ולמד בבית הספר הריאלי שבחיפה והיה חניך הפנימייה הצבאית לפיקוד.[1] עם גיוסו לצה"ל בשנת 1986 בחר לשרת בחטיבת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. לאחר קורס הקצינים שימש כמפקד מחלקה בגדוד 13 (גדעון). לאחר מכן שימש כמפקד פלוגה מסלול, ובהמשך מפקד פלוגה ותיקה. בתפקידו הבא פיקד על פלנ"ט גולני. בשנת 1992 פיקד על מבצע במהלכו הרג כוח מן הפלוגה באמצעות טיל טאו שני חיילים מצבא לבנון ושלושה אנשי חזבאללה. לאחר מכן שימש כסמג"ד בחטיבה[2]. בתפקידו הבא מונה לקצין אג"ם חטיבתי תחת פיקוד המח"ט, ארז גרשטיין.
לאחר מכן הועלה לדרגת סא"ל ובאפריל 1998 מונה למפקד גדוד 51[3], והוביל אותו בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון[4]. באותה שנה התרחש ירי דו צדדי תחת פיקודו, כאשר כוח מן הגדוד שביצע מארב ירה והרג את אחד מחיילי הכוח אוהד זך, בשל טעות בזיהוי, לאחר שהכוח התפצל. בעקבות זאת קבע הרמטכ"ל, שאול מופז, בשנת 2000 כי אטיאס לא יקודם בדרגה למשך שלוש שנים ולא ישמש בתפקיד פיקודי-מבצעי[5]. באוגוסט 1999 במהלך מבצע שבר ענן, נפצע אטיאס בהתקלות עם חוליית חזבאללה בקרבת המבצר הצלבני קלעת דובאי[6]. בעקבות הפציעה הוא סיים את תפקידו כמפקד גדוד 51. לאחר ההחלמה, מונה למפקד בא"ח גולני, ובהמשך לסגן מפקד חטיבת גולני.
בשנת 2005 מונה למפקד חטיבת כרמלי, חטיבת חיל רגלים במילואים, ובמלחמת לבנון השנייה הוביל את החטיבה בלחימה[7] בגזרות המרכזית והמערבית בדרום לבנון[8], ובקרב עייתא א-שעב[9]. לאחר המלחמה שימש כנספח צה"ל בצרפת[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביחי בקר, "שמע, הייתה לי טעות", הארץ, 26 במרץ 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- אמיר בוחבוט, הרמטכ"ל יצא לצרפת לביקור בזק בן יום אחד, באתר nrg, 4 באוקטובר 2009.
- אלעד ארדן, חשיפה לצפון, במחנה, 14 באוגוסט 2006, כפי שהועלה באתר וואלה.
- עמוס הראל, בפלוגה שלנו אין הומור שחור, הארץ, 15 בדצמבר 1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- שירות גלובס, דורון הרשקוביץ שנהרג בלבנון - למנוחות בכרמיאל, באתר גלובס, 19 באוגוסט 1999.
- מסקנות אישיות בצה"ל בעקבות מותו של חייל מאש כוחותינו לפני שנתיים, באתר וואלה!, 27 בדצמבר 2000.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אילן אטיאס, באתר "בהשקט ובבטחה".
- ^ אביחי בקר, "שמע, הייתה לי טעות", הארץ, 26.03.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ עמוס הראל, בפלוגה שלנו אין הומור שחור, הארץ, 15.12.1998, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
- ^ מסקנות אישיות בצה"ל בעקבות מותו של חייל מאש כוחותינו לפני שנתיים, באתר וואלה!, 27 בדצמבר 2000.
- ^ משה (צ'יקו) תמיר. מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 228-234.
- ^ עפר שלח, יואב לימור, שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה (עורך: איתי כץ), תל אביב: משכל, 2007, עמוד 237.
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 360.
- ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 383.
- ^ אמיר בוחבוט, הרמטכ"ל יצא לצרפת לביקור בזק בן יום אחד, באתר nrg, 4 באוקטובר 2009.
מפקדי חטיבת כרמלי 
| |
|---|---|
|