אילן דר
| אילן דר | |
|---|---|
 |
|
| סוגה ושפה מועדפות: | תיאטרון |
| תאריך לידה: | 30 בינואר 1937 |
| פרסים: | עיין פסקה |
| דמות ידועה: | אילן ב"קרובים קרובים" |
| פרופיל ב-IMDb | |
אילן דר (נולד ב-30 בינואר 1937) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.
[עריכה] ביוגרפיה
דר למד בנעוריו במגמת הדרמה בגימנסיה הרצליה אצל המורים אברהם ניניו, שרגא פרידמן ומנחם גולן. החל את קריירת המשחק שלו בתפקידים זוטרים בסרטי קולנוע, בין היתר בתפקיד ה"אשכנזי" בסרטי בורקס שונים. בנוסף, לקח דר חלק גם בהפקות טלוויזיוניות שונות, ולאורך השנים שילב את העשייה הטלוויזיונית עם תפקידיו בתיאטרון.
דר נשוי לרות, תפאורנית הבית של תיאטרון הקאמרי.
[עריכה] קריירה בתיאטרון
בשנת 1958 הצטרף לתיאטרון האהל, שם שיחק עד לשנת 1962. גילם את קלייב בהצגה "תרגיל בחמש אצבעות" והשתתף בהצגות "החייל האמיץ שווייק", "המכשפה" ו"שנת הבגרות".
ב-1962 עבר לשחק בתיאטרון חיפה וגילם את סימון ב"מעגל הגיר הקווקזי", גילם את וניה בהצגה "הדוד וניה", גילם את הגבר בהצגה "הגברת עם הכלבלב", גילם את טוזנבאך בהצגה "שלוש אחיות" ואת צ'רכס בהצגה "שיץ".
בשנת 1978 הצטרף דר לתיאטרון הקאמרי והשתתף בהצגות: "כרגע לא פנוי"; גילם את ג'ורג' שניידר בהצגה "פרק ב'", גילם את בלדד בהצגה "יסורי איוב", גילם את מוניה בהצגה "אורזי מזוודות", גילם את גולגלביץ' בהצגה "כולם רוצים לחיות", גילם את אדולף אייכמן בהצגה "קסטנר", גילם את לותר ואת העו"ד בהצגה "מיכאל קולהאס", גילם כומר בהצגה "אמא קוראז'", גילם את הרבסט בהצגה "שירה", גילם את אייק ואת לנארד בהצגה "זמנים אחרים", גילם את באקינגהאם בהצגה "ריצ'רד השלישי", גילם שישה תפקידים שונים בהצגה "מלאכים באמריקה", גילם את צוקר בהצגה "מבקר המדינה", גילם תפקיד אורח בהצגה "רצח", גילם את אורי בהצגה "אורי מורי" והשתתף בהצגה "אדון וולף". כמו כן תירגם את המחזה "איש עם קשרים" עבור תיאטרון הקאמרי.
בשנת 1995 פרש ממשחקו בקאמרי ועבר לשחק בתיאטראות אחרים, ביניהם בית לסין, הבימה ותיאטרון באר שבע.
בתיאטרון בית ליסין השתתף בהצגות: "קידוש", "חמץ", "שבעה", "סתיו ימיו", "המים זוכרים" ו"שבר ענן".
ב- 1979 העלה בתיאטרון צוותא הצגת יחיד בשם "כמו כדור בראש", אשר הוצגה כ-400 פעם ברחבי הארץ במשך כ-10 שנים, ואף הועלתה בתרגום לאנגלית בפסטיבל אדינבורו.
בתיאטרון באר שבע השתתף בהצגה "כשאת אומרת לא".
בתיאטרון הבימה השתתף בהצגות "זמן אמת" ו"מועדון האלמנות העליזות"
כבמאי, ביים את המחזה "הבט אחורה בזעם" בתיאטרון הספרייה, וביים ותרגם את המחזה "הא הא" עבור תיאטרון הספרייה.
[עריכה] קריירה בטלוויזיה ובקולנוע
ב-1963 השתתף בסדרטו של אריה אליאס "אף מילה למורגנשטרן". ב-1972 גילם את גדעון רוגוב בסרטו של שמואל אימברמן "שתי דפיקות לב" לצד יהודה ברקן. ב-1973 גילם את ד"ר לוקס בסרטו של עמי ארצי "הבלש האמיץ שוורץ", וגילם את ד"ר אבישר בסרטו של יונה דאי "אדם". ב-1976 גילם את אלכסנדר בסרטו של זאב רווח "רק היום". ב-1977 גילם שוטר בסרטו של זאב רווח "הגונב מגנב פטור", וגילם את פלדמן בסרטו של שמואל אימברמן "בוא נפוץ מיליון". ב-1979 השתתף בסרטו של זאב רווח "לא לעלות יותר". ב-1980 השתתף בסרטו של זאב רווח "פצעי בגרות 80". ב-1982 גילם את אבא של איה בסרטה של מיכל בת אדם "בן לוקח בת". לחשיפה המשמעותית ביותר עד אז זכה דר בתפקידו בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים", שעלתה לאוויר בשנת 1983. בסדרה גילם דר את אילן, בעלה של תיקי, סוכן ביטוח מניפולטור ובעל נטיות לקמצנות. ב-1984 גילם את יורם טל שיר בסרטו של חיים גיל "כאסח". ב-1994 גילם את השופט בנימין הלוי בסדרת הטלוויזיה שביים אורי ברבש "משפט קסטנר" המהווה עיבוד למשפט קסטנר. ב-1997 גילם את ראש השב"כ אברהם שלום בסדרת הטלוויזיה שביים אורי ברבש "קו 300" המבוססת על אירועי קו 300. ב-2003 גילם את צבי לזר בסדרת הטלוויזיה שיצרו אורי ובני ברבש "מיי פירסט סוני". ב-2005 גילם את ראובן בעונה החמישית של סדרת הטלוויזיה "החיים זה לא הכל". ב-2007 גילם את חיים, ראש המוסד, בסרט "המוסד הסגור". ב-2010 גילם את סבא עמוס בסדרת הטלוויזיה המשודרת בערוץ 10 "כאן גרים בכיף" לצד גיא לואל ובשנת 2011 השתתף בסדרת הטלוויזיה "החולמים" שם גילם את ליאון מנהל בית האומנה, אשר מת בתחילת הסדרה בעקבות הרעלתו.
[עריכה] פרסים
דר זכה בפרס על שם חנה רובינא ובפרס עיריית תל אביב על שם אברהם בן יוסף על תפקידו כהרבסט בהצגה "שירה" בתיאטרון הקאמרי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אילן דר, באתר "אישים"
- אילן דר, במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי"
- אילן דר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- יעקב בר און, אילן יוחסין, באתר ynet, 8 בינואר 2003
- טל פרי, סבא סבבה, באתר nrg מעריב, 2 ביולי 2005
- סמדר שילוני, שלא למטרות רווח, באתר ynet, 27 ביולי 2007
- סמדר שילוני, "אני כמו קוזילביץ'", באתר ynet, 13 ביוני 2010
